יומנים > יומן - מלא 13/05/1948

13.5.48

המצב בגוש עציון בכל רע. ההתקפה לא נסתיימה, נתחדשה ההתקפה בבוקר. כל יחידה פועלת בפני עצמה - הקשרים הפנימיים ניתקו. היו לנו שם 550 איש. בכפר עציון בלבד יש 40 הרוגים, בכלל אולי .100 נשלח נשק ותחמושת באווירונים, אבל לא ברור - אם זה הגיע לידם, כי שדה התעופה תפוס ע"י טנקים. נשק בגוש יש ל400- איש. יש גם 2 פיאטים.

התקפה קשה נמשכת גם בכפר ברוך, ע"י כוח מצרי. גם בדרך ירושלים קשה המצב יש כוחות ערבים גדולים בשטח רמאללה - לטרון. מה אתה מציע ביחס לגוש עציון? יגאל עונה: לא לשלוח יותר נשק ותחמושת. לתת הוראה להלחם - הוטל על יגאל לשלוח מתאימה לגוש ואני הוספתי מנהלת העם והישוב כולו משתתפים בחרדה והערצה בקרב הבלתי שווה שלכם. הקרבות הקודמים שלכם הוסיפו לא רק כבוד אלא עזרו במושבים ובעקיפין להצלת ירושלים. בטוחים שתעמדו בהתגוננותכם האמיצה ללא רתיעה. הוצגה שאלה אם לתקוף בלגיון בחזרו מגוש עציון. דעת ישראל ודוד - שמסוכן לתקוף אותם. יש רק שני תותחים קטנים ושני פיאטים עם 15 פגזים. היה ברור רב אם לתקוף ולעשות מאמץ להשמיד את הלגיון שתקף גוש עציון. ישראל, צבי, רטנר ודוד היו נגד התקפה, יגאל, אליהו, לרר, יוסף בעד, לדעתי זה יהיה משגה פטלי אם נתן לחלק זה של הלגיון לצאת מהארץ או להסתובב בתוכה, ואם מלחמה אתו בירושלים עלול כדעת ישראל לסכן מצבנו בירושלים - יש לגייס כל הרזרבות על קריתי ואלכסנדרוני וגבעתי בשביל כיבוש מהיר של שטחי הדרך לירושלים למען נוכל לשלוח מתוך חירות תגבורת לירושלים. יגאל סבור שבמצב הקיים אין בכוחנו לעשות זאת. סיכמנו שיש לתקוף את הלגיון הזה בעברו דרך ירושלים ועל עציוני לבחור המקום המתאים ולהכריע אם כוחותיו מספיקים לשם כך.

סיבוך חדש במפקדת האווירית. ישראל אינו מסכים לקבל עבודה באוויריה אלא כמפקד. - בא אפרים. על חימיקלים הוציא 20,000 ,$ 100 סיניפרסקופים, 10,000 $ (נמצאים באניה בדרך) 4 רדרים (טרם נשלחו מאמריקה) נקבע קורס של 20 איש לרדר (עלה 8000 $), מבני הארץ, הם בדרך לארץ, יחד עם שני מדריכים אמריקניים. חמרים ביולוגיים $2000 להובלה של חימיקלים וסקופים ,$6000 נסיעת פולק .$3000 אפרים נשאר בארץ וירכז הפעולה במקום אחיו. - 1/2 4 כפר עציון נפלה. הטייס ראה טנקים בחצר המשק, וקלט ברדיו דברים אלה: "כפר עציון נפלה. נערכת התקפה קשה על משואות יצחק. לחוץ על הפיקוד על פנוי לשלוח מיד צרפרנים (פצצות) וסוללות ותחמושת 303 למשואות." הטייס ראה רכוזים גדולים על הכביש וליד פרשת הדרכים (מכוניות ונושאי ברן). התיעצנו - שקולניק, ישראל ואני והחלטנו לתת להם חופש פעולה אם אינם יכולים להמשיך בקרב - להשמיד הנשק ולהוציא דגל לבן. הברקנו לעציוני לבוא בדברים עם הצבא על פנוי. דוד חזר לירושלים ובא פישמן. הנסיון יצא שנית לירושלים ולקח גולדה, אבל במב אל וד חזר, כי נתקלקלה המכונה.

בינתים הגיע מברק מירושלים (שיצא כנראה לפני בוא דוד) שתגבורת ערבים עם שריון מתארגנת בירושלים ליציאה דרומה. בגלל חוקי הפסקת אש אין אפשרות לפעול נגדם במרחבנו. אפשרות רק פעולה מאווירון. ירושלים מתרוקנת מלוחמים ערביים, היוצאים לחזיתות שונות, בנצול הפסקת האש בעיר. מבקשים רשות לנצל הזדמנות זו ולכבוש אובייקטים חשובים, אפילו אם יאלצו לפתוח באש. - אהרון רמז בינתים חלה ולא יכולתי לברר אתו את הסידור שמציע ישראל. ישראל ז. הסכים לעבוד בינתים בלי ניסוח והכרזה עד שאהרון יבריא. - קריתי הביא לי ההסכם החתום על כניעת יפו למפקד ההגנה. גד מכנס מציע י. ציזיק למושל צבאי של יפו. בעניני בטחון יהיה כפוף למפקד ת"א, בכל שאר הענינים הוא פועל בגדר הוראות של מנהלת העם. - בשש ישיבת מנהלת העם לדון על נוסח ההכרזה שהכין משה. בערב ערכתי עריכה סופית את הנוסח.