יומנים > יומן - מלא 13/11/1939

{P001} {0166-28} 13.11.39 למשה, ב10- לנובמבר העבירה קה"ק לקהי"ס תשובה לעצומותיך: 1. אענתך כי מציאות נשק בלתי חוקי היתה ידועה היטב לצבא ולמשטרה, איננה מבוסס . בצורה כללית היה אמנם הדבר סוד גלוי, אולם הישיעה היתה שטחית ידעו על הגנה שמאלית וימנית, אולם מספרים וסדרי עבודה אינם ידועים עד היום. 2. אין להסיק מישובי בית-שאן על אפים של הנתפסים, כי אלה באו ממקומות אחרים ולא מהסביבה הקרובה. 3. אין לקבל ההנחה שהכשירו עצמם לשרות בצבא או להגנת הישובים. היקף ההכשרה מוכיח כי התכוננו למלחמה היצונית. להגנת הישובים אין צורך בהכשרה כזו. יתר על כן צרכי הישובים סופקו על ידי הסידורים הרשציים וזה חדשים שהישובים לא תבעו תוספת אמצעים. אשר לשרות בצבא הרי מכתבנו מן ה27- בספטמבר, בו אנו מתנגדים לשרות בחו"ל, סותר ההנחה. מכתב זה וידיות אחרות מוכיחים, כי מפעל ההכשרה נובע (א) מההנחה שעלולה להגיע שעת חרום שהצבא לא יצרה או לא יוכל לספק את ההגנה הדרושה, (ב) מההחלטה התקיפה שלנו להשתלט במוקדם או במאוחר על הארץ, גם אם זה יחייב להתנגד בכוח לחיל המצב אשר בארץ. אמנם אין להניח שהיתה כוונה לצאת נגד חיל המצב הנמצא כיום בארץ. 4. אף אתה נאלצת להודאת, שמבחינו פורמלית היתה עבירה על החוק. מכל הנ"ל נובע כי אין מקום להסוסים לגבי החיוב אולם היות ויש להניח שלא נתכוונו לפגיעה מידית בערבים או בחיל המצב, יש להקל במסקנות המעשיות. מפקד הצבא מקוה לתמיכה במחלטתו ובאמצעים שהוא מתכונן לנקוט בהם. מפקד הצבא ישתדל לנהוג בזהירות, יימנע מעשית דברים העלולים להקשות על הקר שעתידה מ.ה.מה להחילט עליו לגבי הענין הכללי. ----------------- יש להודיע להופ. ולאיס. כי ב10- הועברה ללונדון סקירה על המצב בבנקים. ז'ונסון מתנגד לתביעת הופ. לערבות של 250,000 ולהצעת בוחן הבנקים על ערבות של 500,000. העליון תומך בדעת ז'ונסון. {P002} {0166-29} לונדון, 13.11.39 במשרד "איר פרנס" הבטיחו שהיום נפליג, וב12:00- אמנם יצאנו לבורג'ה. כל לעומת שלא זז האוירון הגדול של "אימפיריאל איירוויס", בשעה 1:30, לא היה לי הבטחון שאצא את פאריס. ב3:15- הגענו לתחנת אוירונים באנגליה. ידעתי רק שאין זו קרוידן, אבל לא היה לי ברור היכן אני. פקיד ההגירה לא עשה כל קשיים, רק במכס בדקו את המזוודות ועשו בדיקה מעולה. מאז צאתי מחיפה היתה זו הבדיקה הראשונה של המזוודות שלי. נשאלתי אם יש לי ניירות ומכתבים והסתפקו בתשובה שלילית, שהיתה אגב אמיתית ב100%-. בצאתי מהארץ החלטתי לא לקחת אתי אף פתקא אחת של נייר. פקיד ההגירה התענין לדעת מה זאת הסוכנות היהודית ומה תפקידה. רק בנסעי ללונדון הוברר לי מהחותמת של הפספורט שירדתי בתחנת הסטון. כשהגעתי למלון - ל"מוינט רויאל" כמובן - טלפנתי מיד למשרד. הוגד לי שמשה אינו, כי הוא הלך לפגוש אותי. כעבוד רגעים אחדים טלפן לי לוריה, שחיים נפגש ב5:30- עם בטלר. הוא רוצה לראותני מיד. מיד אחר כך בא אצלי משה, שחזר ממשרד "אימפריאל איירווייס", לאחר שאחר את בואי, ויחד מהרנו אל דורצ'סטר, שבו מתאכסן וייצמן. מצאנו את חיים כבר מוכן לדרך, ונסענו אתו יחד במכונית עד משרד החוץ, וספרתי לו בקצרה על מזימות השלטונות לרגל מקרה ה-מ"ג. ועל כיוונו של מ.מ. בכלל. וייצמן היה מורתח. נפרדנו על יד משרד החוץ. כעבור שעה וחצי הודיע לנו וייצמן בקצרה על שיחתו. ספורו עשה רושם גדול על בטלר, והוא הבטיח למסור את הדברים עוד הערב להליפכס. יעץ את חיים להפגש עם איירונסייד, ומיד התקשר אתו וקבע אתו פגישה למחר בשעה 4:00. הוא גם הציע שאני אראה את מ.מ., למען שהוא לא יוכל להתאונן שעושים מאחורי גבו, כי חברי הממשלה יוכלו לפעול רק לאחר שדובר עם היני- סטריון המוגע בדבר. ב9:00- בערב נפגשנו במלונו של חיים: בפי, לואיס, ארתור, משה ואנכי. מסרתי ביתר הרחבה על המצב בארץ ועל מדיניות האיבה של מ.מ. ובא- כוחו. {P003} {0166-30} אגב מסרתי לחיים שעד עכשיו לא היה לנו שום קשר עם השרות הסורי, ולא קבלנו על ידו שום חומר, ואני חושב שהסידורים שנעשו בלונדון נפסלו בארץ על ידי הפקידות ועל ידי הצבא. חיים הבטיחני שאין הדבר כך, אלא מקרה הדבר שהממונה לכך בארץ נעדר זה כשלושה שבועות. המקשר מטעם השרות אינו כפוף לגמרי לא לפקידות ולא לצבא. חיים מסר דין וחשבון מפורט משיחתו עם בטלר, ודרש ממני שאפגש עם מ.מ. אמרתי שאני רואה נזק פוליטי בשיחות עם מ.מ., וגם אין לי שום יכולת נפשית להפגש אתו. הוא בעיני כאחד מכנופיתו של היטלר. יש צורך שידידינו בלונדון ידעו שאין יהודי יכול להפגש עם בר נש כמ.מ. חיים אמר שמחר בבוקר נדון על ענין זה. --------------------------------