יומנים > יומן - מלא 14/02/1932

1
מתוך
מקומות:
Bet Alfa
H̠ever
Haifa
Mele'a
Mampsis
Challes
אנשים:
השימוש בתצלום בכפוף לחוק זכויות יוצרים, תשס"ח-2007
14.02.1932
222952
{P001} {0106-53} ז' אדר א' 14 בפברואר אתמול בבוקר יצאתי לבית אלפא. המשק מחולק לשלוש סיעות: כ0- 4ברי המפלגה, כ40- חברי השמאל, המצביעים בעד מפלגת פוע"צ, אך אינם נכנסים לתוך המפלגה הזאת. (חלק מהם פחות ציוני מהמפלגה וחלק - מתוך מסורת - עודנו כרוך אחרי קה"ק והלשון העברית), וכ30- חברי הקבוץ הארצי. כל סיעה מסדרת לעצמה אספות ושיחות, וכמעט שאינם נפגשים בוכוחים כלליים. בועד הפועל של המשק נמצאים 4 חברי המפלגה ו1- מהשמאל. משתדלים לא לפגוע איש בשני, אך יש מפקפקים באפשרות ה"שלום" הזה לאורך ימים. אנשי הקבוץ הארצי דורשים {0106-54} "מלחמה מכרעת" - אולם בכל התנגשות הם עומדים בפועל מן הצד. השבוע נסערו הרוחות לרגל ענין נ.צ. לפי הסכם חשאי אין מכניסים לחדר האוכל חומר-מריבה. השבוע הדביקו שם פוע"צ כרוז בענין נ.צ., אפרים רייזנר קרע את הכרוז. אנשי השמאל וגם אחדים מהקבוץ רוגזים. מצב המשק לא רע. ענפי הירקות, המטעים, העדר מתפתחים יפה. 70% מחברי המשק עכשיו הם שעלו ביום הראשון על האדמה - אחוז גדול מאד של קביעות. אלמלא ההתפלגות המפלגתית היתה קבוצה זו - כודאים לעצמם קבוץ - מחכי מגבשות. השמאל "פעיל" ועמל לרכוש נפשות. לב אחדים מהחדשים - שנשלחו ע"י השה"צ, נוספו לשמאל. היתר שיחה בסניף - על המצב בציונות, המצב הפוליטי, התרופפות האמונה בצבור, היחסים עםהשה"צ בערב אספה כללית, באו כולם, גם ממשק חפצי-בה ושתי עגלות מתל-יוסף. פחח כהנה - באופן לא מוצלח ביותר - והזמין לדבור. השתררה שתיקה אריפתא. למען הפסיק את הדממה הכבדה הצגתי את השאלות היסודיות המפרידות ביןהמפלגות בארץ. שוב - שתיקה כבדה. אפרים רייזנר נסה לדובב את האופוזיציה בהציגו את ענין נ.צ. - אבל גם הוא לא הצליח; שתיקה קולקטיבית. לבסוף שאל חבר בלתי מפלגתי מהו בסיס אמונתי ועמדתי בשאלות היסודיות. לאחר שתיקה חדשה - ציינתי את הקו היסודי המבדיל בינינו ובין כל שאר הגופים המאורגנים; שיותר משהוא נובע מתוך נמוקים אידיאולוגיים, הוא נובע מתוך הבדלים נפשיים והשתמטות מקושי ומאחריות תחת מסוה של ביסוס {0106-55} רעיוני כביכול. השה"צ בורח מהמלחמה על עבודה עברית מלאה, פוע"צ - מתוך פעולה ציונית ממשית - והפרקציה מכל דבר הציונות להלכה ולמעשה, מפני הקשיים העצומים הכרוכים ברצון הציוני. הקו המבדיל היסודי - הוא קבלת המציאות הקיימת בארץ בתור נקודת מוצא לתכניות של תנועת הפועלים בשלמותן (פ.ק.פ.) או כמקצתן (פוע"צ והשה"צ) או קבלת המציאות היהודית והחכרת והרצון שלה ליצור מציאות חדשה בארץ, וקבלת יצירת המציאות החדשה כנקודת מוצא לכל תכניות התנועה שלנו בארץ. ריאורגניזציה של המציאות הארי"ת - כתפקיד תנועת הפועלים שבבל ארץ - או רגנרציה של א"י ע"י כוח העם העברי שמחוצה לה. בנאמנות שלמה או חלקית לשתי נקודות-מוצא אלו נבחנות כל המפלגות בארץ. - וכוח לא היה. בצהרים שבתי לחיפה.