יומנים > יומן - מלא 14/02/1949

{0047-19} ,14.2.49 יום ב' טו' שבט אמש נפגש משה ד. שוב עם הרופא וטל. הרופא הביא "קוי-השלום" של המלך: קוי שביתת נשק - כמו שהם עכשיו, מלבד התיקון בלוד ורמלה (לא פירש אם רק יחזרו ערבים לשני מקומות אלה, או שני המקומות יחזרו לערבים),ירושלם התחלק בינינו וביניהם (לא בין לאומית), הם אחראים לחזית העיקראית (מבלי שיגיד שהמיופה כוח או שהעיראקים נסוגים), דין אילת כדין חיפה. בעזה ובנגב יש להם ענין רב - "אין להם מנוס מנקודות אלו." בענין הפליטים לא נגע. הוא נשאל אם הקו הוא גם בלי לוד ורמלה, ומהי מפת הקו בנגב (כי הוא טען שהם התקדמו בנגב) ואם יביא יפוי כוח בשם העיראקים. על כך יענה בעוד ימים אחדים. השבויים ישחררו - חבורות חבורות. עלינו לענות לו בענין לוד ורמלה, ואם נכנס למו"מ על שלום. {0047-20} - בעשר חגיגת ילדים בבית הסוכנות. מת"א הודיעו לי בבוקר שלע"ע הצביעו כ,-19300 א - ,12000 מ - ,5000 פ ,-568 ק711 ., ש413 . (לנו בערך %63) - ברמת-גן א - ,2272 מ - ,1550 פ ,105 ק ,130 ש 80 (לנו %55). בנתניה א ,956 מ ,362 פ ,119 ק ,46 ש .58 בנ.צ. א ,301 מ ,153 פ ,23 ק ,15 ברחובות א ,1927 מ ,659 פ ,108 ק ,40 ש .24 חדרה: א ,1095 מ ,541 פ ,90 ק .66 רעננה א - ,541 מ ,277 פ ,50 ק ,21 ש .4 כ"ס א ,900 מ ,430 פ ,102 ק ,22 ש .23 זכרון א ,349 מ ,62 פ ,4 ק ,1 ש .9 ירושלים הצביעו 6501 (מלבד חיילים - כ-2000) מזה 21 פסולים, 784 מפוקפקים, הכשרים 5696 מתחלקים: א ,3854 ,%67 מ - 945 - ,%74.7 פ351 ., ק ,159 ש .387 - באחת עשרה חגיגת נטיעת יער בשער הגאי לזכר חללי מלחמת השחרור. - בשתים עשרה - ישיבת הממשלה. - בת"א מנו 20931 (יש עוד קולות חיילים כ-3000 ו5000 או יותר מסופקים) והם מתחלקים: א 12809 - ,%61.2 מ 5901 - ,%28.1 פ 749 - ,%4 ק 700 - ,%3.3 ש - 717 - 3.4.% - בנטיעת היער בשער הגאי אמרתי: לא ביער אשר נטע ולא במצבה אשר נקים יחקק וישמר זכר הגבורים אשר נפלו על גאולת עמס ומולדתם - אלא בלב העם היהודי, בלב כל בני ישראל, לא רק בדורנו אנו אלא עד סוף כל הדורות יחיה זכר הגבורה והתפארת של הלוחמים אשר העיזו ויכלו. אנו נוטעים יער ועוד נטע הרבה יערות למען הקים משהו ממשאלתם ורצונם של הלוחמים אשר מסרו נפשם על הפרחת הארץ ובנינה, למען יוכל עם ישראל כולו, על כל גליותיו לשוב לארצו קוממיות {0047-21} ולהיות בה חיי-הרוח ורווחה. ואתם הורי הגבורים שנפלו, וביחוד אתן האמהות היקרות - האם העבריה שהיתה תמיד סמל האהבה הטוהר והנאמנות ובזכותה עברנו כל מדורות הגלות במשך אלפי שנה - אנו יודעים מה גדול האבל והכאב אשר בלבכן, מה גדולה האבדה אשר אבדה לכן - ואין לה שלומין. אבל אמהות ואבות יקרים אתם זכיתם למה שלא זכו רבבות אמהות ואבות במשך כל הדורות אשר בניהם נרצחו ונטבחו ונהרגו ללא טעם וללא מטרה במשך גלותנו הארוכה - בניכם היקרים נפלו למען יחיה העם היהודי במולדתו משוחרר ועצמאי. אין בעמנו מעמד של מיוחסים ומעמד של הסיודים שאני מאמין שאף פעם לא יהיה. אולם אני מטוח כשיבואו הדורות הבאים - והם יבואו - לכתוב את כתב היחס של הגאולה המופלאה שראשיתה באה בימינו לא ירשמוה אותה באותיות של זהב - אלא באהבה ובהערצה - וירשמו אז גם בניכם ובנותיכם וגבורים וגבורות ואם אתם האמהות והאבות בכתב היחס ההיסטורי וידע עמנו מי היו אלו שגידלו לנו בנים לגבורה ולתפארת ולמסירות - ויחיו גם הם וגם אתם לנצח בזכרון האמה. - בשלוש הלכתי לבית כנסת ישזרון לשמוע לתפילה, כאשר הבטחת אתמול להרב ברלין. זו לי הפעם הראשונה בארץ ישראל שאני נוכח בבית כנסת בשעת תפילה. בארבע נפתחה האספה המכוננת.