יומנים > יומן - מלא 14/03/1962

{P001} {0194-150} 14-22.3.62 ביום ד', 14.3.62 ירדתי לטבריה בבוקר לחופשת השבועים שניתנה לי בישיבת הממשלה ביום א' 11.3.62. לקחתי אתי אח תולדות האמונה הישראלית של פרופ' י. קופמן, הפוליטייאה של אפלטון וההגיונות של מרקוס אבריליוס וכן דון קיחוטה של סרוונטס. הקדשתי רוב זמני לקופמן - שקראתי אותו כבר לפני שנים אחדות. הוא בלי ספק חולל מהפכה בתפיסת ההיסטוריה היהודית הקדומה וערער חורתו של וולהוזן, אבל הוא דוגמטי, ולא תמיד אפשר להסכים להסברותיו, אבל הוא התקרביותר לאמת ההיסטורית מחוקרי המקרא הפרוטסטנטים שנגררו אחריהם גם יהודים כברנפלד ואפילו קלוזנר. דבריו על קדמות רוב פרקי תהלים וספרי החכמה בכלל הם בלי ספק נראים יותר מדברי המאחרים. החוקרים הנוצרים, ביודעים או בלא יודעים, ראו נקודת המוצא שלהם בתקופת ישו, וממנה השקיפו על התנ"ך היהודי, ועד כמה שאפשר רצו לקרבו גם בזמן וגם בתוכן לתורה הנוצרית. אצל רבים פעל גם הרגש האנטישמי, ובהכרה או שלא הכרה היה דרוש להם להוכיח שהכל לקוח מאחרים, אפילו האמונה באל אחד, אל עולם. חידשתי את הצעדה לפנות ערב - והטווח נקבע לששה קילומטר. ביום ה' בא אצלי בקר. א. בעית תוספת היוקר. אשכול עומד על אי-מתן, אבל הוא סכנה פנימית בעמדה זו. מפ"מ ומקי הסיתו פועלי החרושת שבסביבת רמת-גן,בני-ברק,פתח-תקוה, והוקמו ועדי פעולה. ודורשים תשלום מידי של תוספת יוקר, אם כי המדד מראה שבחודש פברואר היתה עליה של 0.6 היחידה, כי לאחר דצמבר היתה גם כן התיקרות. ב. נאמר לו שעומדים להחליפו באלמוגי. דבר זה דכא אותו. בדבר הראשון שאלתיו אם יספיק אם יתנו תוספת רק למקבלי שכר של 200 ל"י לחודש. אמר שמקבלי שכר אלה הם לרוב צעירים, רווקים, החיים בבית אבותם, ודווקא להם לא דרושה התוספת. {0194-151} 14-22.3.62 אבל בעלי משפחה עם ילדים אחדים המשתכרים 300 ל"י וגם יותר - הם הסובלים. אמרתי לו שקשה לי לנקוט עמדה בשאלה זו שאיני בקי בה. ויש להגיע לידי הבנה עם אשכול וספיר. בקר צעד אתי. בכיוון דרומה, כלומר בשלושת הקילומטרים הראשונים צעד כמוני.בדרך חזרה נתעייץכבר ונדרש ממנו מאמץ ללכת אתי בשורה אחת. הסורים שוב הפגיזו היום את השטח שלנו.