15.1.48, יום ה', ד' שבט.
משלחת מהגליל העליון: המצב מחמיר שם, בג"ע יש בארגון כמה רשיות: החטיבה, המפן, החיש, כשיש להחיש עזרה - אין יודעים מי אחראי ומי מפקד. דרוש מפקד על המשקים ועל החיילות. מ.ז. אמנם מפקד, אבל דרוש מפקד על ג"ע - מחושלים ועד מטולה. יש כוח נוסף של 800, 600 מהחטיבה, 200 מחיש. בחטיבה 400 מאומנים ומצוידים. בחיש - טירונים, מתאמנים זה שלושה שבועות. חיש צויד בנשק נפתי. דרוש כוח מאומן נוסף, לפחות - שתי פלוגות. בצפת מוחזקים 90 איש. אין תכנון מרכזי, אין חפירות, משה מונטג מציע ששלמה ג. יסע לשבוע לגליל לעשות תכניות. דרושים מקלטים לילדים. בכמה משקים יש מלט ועצים אבל אין תכנון (המפן - גבעוני, באילת, חבר מדן). יש שדה תעופה ? בקיץ - במחנים. דרושים משוריינים. אתמול קיבלו המשוריין הראשון בשביל החיילות. דרושים 4 משוריינים בשביל הכוחות. יש מסגרות - ואפשר היה לייצר מוקשים. תיל מגיע. יש שלשה גשרים - העלולים להפגע. יש תכנית לפינוי ילדים - לעמק. אין מלאי מזון מספיק, ביחוד בנקודות חלשות. יש צורך של שמירה ביום - כי ההתקפות נערכות ביום. מה התגבורת למשקים? רבים בורחים, בעיקר מעדות המזרח. נשלחו אנשים למשגב עם - ברחו מהמקום. גם מראש פינה ברחו אחדים. (עד עכשיו נשלחו 80 איש מהגיוס - כעשרה ברחו). יש להחזיק אותם זמן מה באימונים. יש שאלה של כבישים - להבות הבשן, שמיר, מטולה, משגב עם, מנרה. יש צורך בכביש ממעין ברוך דרך בית הלל לכפר בלום עד נאות מרדכי עד הכביש הראשי - זה קו של 10 קילומטר. חיימוביץ מטפל בתכנית. יש קושי של עובדים - אין בגליל. ידרשו לביצוע הכבישים 250 פועלים, מלבד הבטחה (לדברי ברל רפטור - יש לסו"ב פועלים).
יש צורך בכביש נחלים - בית הלל (2 קילומטר). איפה אפשר להקים ב"ח? בכפר גלעדי, אילת, עמיר. חוששים ל"תגובות" שלא בעתם. שלשום ירו בשופט-שלום שנסע מחלסה לצפת. בשבת החליטו על הגשר ועל זוק תחתונה. ועד הגוש תבע שידעו כקודם וישמעו דעתם לפני המעשה הבטיחו (המפקדים). אולם למעשה הודיעו להם רק קרוב למעשה. הקולונל אנדרסן כקש מאנשי הגליל שלא יגיבו - כי הוא מנסה להשקיט את הכפרים ולסדר בטחון. מפני כך ביקשו לדחות הפעולה לימים אחדים - ולא שמעו להם. בזוק לא עשו כלום - באשר הצבא שומר על המקום (הצבא שומר על זוק וחסס) - הם לא סומכים על פרידמן, מכיר אמנם ערבים, אבל אין לסמוך דווקא על דעתו. רוצים שהיועץ יתמנה ע"י ועד הגוש. רוצים ועד למען הגליל - לדעתי זה מיוצר: הגליל אינו אובייקט, יש נושא. רוצים קצין קשר עם הצבא - בכפר בלום אפשר למצוא. - משלחת דרום: כפר מנחם, נגבה, גת, ניצנים (מלבד נגבה - מחוץ למדינה). כל משק בודד, מסובב כפרים ערבים. סביב כפר מנחם - שקט (בלי דעת מדוע) מוקשים אין. אין גדרות אלא לכרות. בגת אין כביש. לכפר מנחם הכביש עובר מסמיה כבירה, בניצנים הדרך היחידה היא דרך המחנה הצבאי שהולך ומתפנה, הוא עומד על אדמה ערבית, ועד 19 לח"ז יפונה וייהפך וודאי מרכז לכנופיות. תכנית לפנוי ילדים לא נעשתה. הציוד? התקן שנעשה בימים טובים - לא הגיע לחציו. המאז של כפר מנחם סבור שאם תהיה התקפה - לא יעמוד אפילו שעה. קובלים על הוצאת 4 משקים אלה מתכנית הנגב. לכל משק יש אוטו משא, לא משוריין. את חמ"ן הוציאו לגדרה להבטיח הדרך לחולדה - ירושלם. גדלו של הישוב בארבע הנקודות - 400 נפש 160 מבוגרים כפר מנחם, 200 ניצנים (120 מבוגרים), 300 גת (200 מבוגרים), 400 נגבה (170 מבוגרים). דורשים סיפוח לנגב - זה נראה לי אבסורד. יש צורך בתכנית הגנה מיוחדת להם: חפירות, שריון, גדרות: ציוד נוסף, מוקשים, תגבורת אנשים (הבארות אצלם מרוחקות מהנקודות).
- ווייץ: הענינים בנגב יגעים. רק 8 מתוך 25 מכונות משורינות יצאו לנגב. השאר לא נקנו ולא שורינו. גם המצב באספקה לא בסדר. יש הכרח שמבחינת אספקה פיקוד וכו' - הנגב יהיה יחידה, ואיש אחר יהיה אחראי. הכוחות בנגב לא מספיקים - ביחוד אם הבריטים יצאו בעוד חודש מהנגב. הנגב אז ינותק. וויץ נפגש אמש עם יגאל פ. ויוסף עזרא ולוי, המסקנות של הישיבה היו - שימונה מושל אחד לנגב, ויעמוד בקשר ישיר עם הפיקוד העליון וועדת הנגב. לימין השואל יהיה קצין לתחבורה, לאספקה, ייצור, יחסי שכנים ושלטונות - זה יהיה המטה הנגבי. לפני 10 ימים הובא נחום לנגב (מי זה נחום על ידו יהיה חבר עוזרים. עזרא, לוי וויץ סבורים שאין נחום מספיק לתפקיד זה, נחו איש מקליבר יותר גדול. יש צורך להביא לנגב עוד 5-600 איש. זה מצריך צריפים וכלי רכב וציוד נוספים. דרושים עוד 20 מכוניות משורינות. ולהבטיח מלאי של אספקה (מזו ודלק) לשלושה חדשים, מיכלי מים (קונים כבר מיכלים מהצבא לשם זה). דרושים לפחות עוד 100.000 במזומנים (כלי רכב, פלדה, צריפים מהצבא) לסדר הענינים בנגב. וויץ ד לפחות 25 אלף מיד. לא יכלתי לתת לו תשובה מיד. וויץ גם שואל על עקיר מלבד 2383 דונם (קנין צבא) 2340 אדמה חכורה, יש 7 הנגרים (49.000), 4 סככות (4000), 1 מחסן (3000), 50 צריפי מגורים וחדרי אוכל (100000) 40 צריפים שונים 12000, 60 בנינים מלבנים (60000), 10 בנינים גדולים (300000), 3 מכוני מים (5000), 3 מגדלי מים (1500) אינסטלציה למים (8000), חשמל, תחנת כוח נודדת ,2000), 4 מכוני דלק, משאבות 12,000 גלון כ"א (5000), מרכזיה של טלפון (2030), רדינג עם פילטרים (1000) מכונות של בית מלאכה ונגריה (0000 1), שטח סלו שדה תעופה 506 דונם, מחנה 69 דונם. (הסכומים בסוגרים הערכת סו"ב). האדמה שלם בעד הקרקע 22 לא"י הדונם. האדמה החכורה אין לקנות. וויץ מניח שיקבלו בעד הכל (מחוץ לאדמה החכורה) 300,000 לא"י. כמה תתן קה"ק? חמשים אלף, כי האדמה תפוסה בנינים וצריפים. שדה התעופה תופס כ70%- של שלכל השטח. רק כבישים סלולים 506 דונם. הצעתי לוויץ שקה"ק והסוכנות יתנו 50:50.
- ברל רפטור: ועדת הפיצויים של ועד הבטחון (ספירסקי וברל) מתנקשת בועדת הפיצויי של הועד הלאומי. סווירסקי אינו מכיר בועדת הוה"לץ ברל מציע שועדת השנים תסתפק בהגדרת עזרה ותתפרק, מתן העזרה יסודר ע"י הועד הלאומי. קיבלתי הצעה זו. - שלמה גר. ואהרון: שאלתי על פיזור יצור החלורטים. אפשר, מחר, יגיש הצעה. לכל מקום נחוץ מומחה הימי, מומחה לחשמל ועוד כארבעה פועלים, בי"ח לשני טון יעלה 6000 לא"י. אהרון דורש ב"ח ל50- טון. זה יעלה 12.000. מוקשים אפשר ליצר - אם רק חומר ודטונטורים, את אלו אנו יודעים ליצור בלי קושי. אהרון שואל אם אנו מעונינים בקידום תעשיה פרטית של חומצה חנקנית הדרושה לחמרי נפץ (ט.נ.ט. וטן). ט.נ.ט. יותר יציב, מעוררים אותו מטן, שיש לו הדף של 8 קילומט בסקונדה אחת (הדף של ט.נ.ט. - 6-7 אלפים מטר לסקונדה). הטן עלול להתפוץ מאליו, ולכן הוא משמש למעורר. גל הדף של שדית - 1/4 3 - 4 קילומטר בסקונדה. ולכן ט.נ מספיק רבע מהנפח של שדות. לט.נ.ט. ולטן דרושה חומצה הנקנית. תעשיה זו יקרה - השקעה לכל הפחות 100.000 לא"י. יש מי שרוצה להקים ב"ח להפקת החמצן מהאויר, בעזרתו אפשר יהיה להפיק את החנקן. יש עוד יהודי שרוצה לייצר פנטאריטריט, הטן מורכב מפנטאריטריט וחומצה חנקנית. - ישראל שחורי ואריה קמנצקי - ישראל מפקד על כל חזית דרום, לפקודתו 430 איש ביו כחמש מאות בלילה. בזמן ראשון האנשים היו מגויסים יום ולילה - נחים 12 שעות, עומדים בחזית 12 שעות. התקן המינימלי הוא 450 איש בחזית זו. - יש ברשותו חי"מ 1400, לרבם יש אימון להשתמש ברוב סוגי נשק קל, אימון טקטי מינימלי. האימון שלהם הוא להגנה סטטית - הגיל הממוצע 40 שנה. עכשיו אדם שומר פעמים או שלוש פעמים בשבוע במשך הלילה. רובם היו אקטיביים במהומות 1936-9. מעוטם חדשים. לפי התקן צריכים להיות בחזית בעתודות לחימה 160 אנשי חיש, יש לו רק 100, בגיל 19-20 לרבים אין וותק ואימון מספיק. עומד לקבל פלוגה המתאמנת עכשיו בסרונה. היו מקרי פחדנות? מעט, בריחה - לא, אף אחד. רבים מבני עדות המזרח. אינם נופלים מאחרים, גם לא במשמעת. הפעילות בחזית חישלה אותם ועשתה אותם לחיילים.
מהי ההתרשמות מהערבים? הם מתארגנים להגנה. עושים ביצורים באופן קדחתני, והדבר נעשה ע"י מומחים. כוח האש מתחזק, מתרבים מקלעים, מהו המורל של לוחמי החזית שלהם הם יורים הרבה, זהו סימן של פחד במידה ידועה, אבל כשאחד נופל - שני בא במקומו. לא מעיזים להתקרב. יושבים בעמדות, אינם הולכים (בחזית סלמה) למארבים, אינם שולחים הבטחות. - אחרי התגובה בסלמה - גברה אצלם האש. באה אליהם תגבורת בנשק. הציוד אצלנו מעט, לארבע מאות איש יש מאתים כלים, בהם 80 אקדוחים. - בשבועות הראשונים היה מצב רוח מרומם בקרב הבחורים שלנו. בזמן האחרון ירד המתח מתוך עיפות, מתוך הרגשה שאיננו חזקים די בכוח אש. הועמדו בפני מבחנים קשים? מבחינת המורל - בלי ספק. שאלה אם יהיה חיל טוב - כי אינו מגובש ואינו מאומן דיו ביחוד אין לו אימון קולקטיבי. היעמדו זמן רב? אינם מחונכים לסבילות, אבל כשנכנסו קיבלה עמידה גאה. עוד לא סיפ כל המזרונים והשמיכות. בזמן הראשון לא היה מקום לישון. עוד עכשיו אין מעילים לכל איש - ויש בני עוני מהשכונות. אין ביצורים, אין שקי חול. (עשרת אלפים שקים 350 לא"י, - דרושים לחזית הדרום!) קיבל רק אלף. אין תיל. רק עכשיו עשו גדר של 600 מטר, והפליטים מתחילים לחזור. עירית ת"א לא עוזרת? לא. היש חיילים בחזית? יש. נתאכזבו מהחיילים. אין עזרה מהעיר. רק התושבים הקרובים לחזית - מרגישים בהגנה. אבל הצבור בכללו - לא. מה הם התיקונים הנדרשים על יסוד נסיונך? קצב אימונים, הכשרת הכוח לתפקידיו, טוראים ומפקדים, ציוד יותר טוב, ביצורים (לא ביטון - אלא שקי חול!), גדרות ומחסומים, משכורת; זה השבוע השלישי נתנו רק מפרעות, ולא שכר, גם לא לבעלי משפחה. חייבים לשחורי 6000 לא"י, חלק מזה לכלכלה (1600), השאר - שכר לאנשים. מהי דרגת המשכורת? לא נקבעה! המפרעות שניתנו לבעלי משפחות 4-2,5 לא"י כמפרעות במשך 3 שבועות. מהי המשכורת הדרושה לבעל משפחה? למשל אשה עם שני ילדים? 40 לא"י!
- בערב כינוס חברי ועדי הבטחון בדרום בחוג הבימה. סקרתי על המלחמה העומדת לפנינו, נשמעו שאלות וטענות. עניתי בהסברה השנוי העיקרי שחל בצרכי התגוננותנו: הגנה על הארץ וחוסר ממשלה זרה, והסברתי בכוח מה ננצח. - ביום 13 לח"ז (שלשום) ב13.45- משוחח דר ח' עם המופתי. ד"ר ח. מודיע: "אצלנו המצב קשה מאוד. קשה עוד יותר אם גמאל אפנדי מוסר על המצב אצלנו מבלי שהוא בעצמו יבוא אלינו ויראה וימסור, כי ריאד אל צולח אמר לי שגמאל מסר שאין המצב בארץ קשה כמו שהוא, וזה לא יתכן. אין אנשים ואין משמעת, אין נשק, אין תחמושת ויותר מזה - פרודוקטים מצרכי אוכל, שוק שחור פורח. הכלכלה נחרבת, ומבחינה צבאית - הנה פוצצו 10 בתים בשיך ג'ראח, שרפו בתים הרגו אנשים והצבא והמשטרה יחד עם היהודים יורים עלינו והורגים בנו. כמה זמן מצב כזה יכול להמשך? התשובה תבוא מאתכם. אני נאלצתי לשלוח מכתבים עם רצים מיוחדים לסביבה הרחוקה לצפון לדרום בכדי שישלחו לנו מכל מקום פלוגה עם נשק. אדוני, אי אפשר לשאת באחריות כזאת - האחריות היא גדולה מדי בשביל 2-3 אנשים. ערב אחד מתקיפים את בית צפפה, ערב שני מפוצצים את שיך ג'ראח ואחריו מתקיפים את ליפתא, נוצר מצב פחדני אצל הערבים. ירושלם מתרוקנת, צריך להציל את ירושלם, כי זה תפקיד חשוב. זהו המצב לאמתו, קמח אין, אוכל אין" - המופ עונה: יגיעו אליכם כמיות גדולות ומספיקות". ח. משיב: כן, טוב, אך הכמיות הללו צריכות להיות בידים נאמנות שלא יפרח בם שוק שחור וצריך לחלקו בסדר. ואולי תוכל לפנות בקול קורא לארצות הערביות ולהעמידן על אמת המצב בא"י. האחריות היא גדולה וצריך שיבוא מישהו (המשך השיחה בתרכית). ח. מוסר ששלושה דברים מדאיגים: 1) מבחינה צבאית נחוץ נשק וסוחרים (?) ומשמעת. 2) הקושי הכלכלי, 3) מדאיג יותר ענין המרגלים" המופתי עונה: בכל אופן אני כאן, מצדנו נעשה הכל. ובימים הקרובים תקבלו כמות גדולה של "מאוין".