יומנים > יומן - מלא 15/01/1949
15.1.49, שבת, יד' טבת תש"ט.
המהפכה העוברת עלינו לא יכולה להצטמצם בשטח המדיני והצבאי בלבד. למען תמלא ותשלים יעודה ההיסטוריה שומה עליה להתפשט על כל פינות חיינו - וקודם כל בשטח העשיה המשקית, התיכנון טיפוח כשרנו המדעי, הטכנולוגי והחינוכי. העצמאות שאנו נלחמים עליה הכוונת לא ליהודי א"י בלבד - אלא לעם כולו, והעברה מהירה של העם והשרשרתו בארץ מחייבת עירוי ומילוי כל כוחות המחשבה, היזמה, הביצוע וההגשמה החלוצית עד שיאם העליון. המחיצה בין צרכינו האנושיים הכלליים ובין ערכינו
היהודיים שהיתה קיימת לא רק בגולה אלא תחת שלטון זר גם בארץ - צריכה ליהרס, ומוכרח לבוא שנוי ערכין גמור בתפיסתנו את חכמת ישראל, בתפיסתנו המדינית - המשפטית, החינוכית והתרבותית. משפט עברי עכשיו אינו יכל להשאר מה שהבינונו במונח זה מקודם. או שזה היה התגוננות בפני משפט עוין זר - או שזה היה טיפול בחקירת משפט שצמח במציאות היסטורית שעבר זמנה. משפט כללי היה משפט של עם זר ושל חברה סטטית. שניהם לא יתכנו עכשיו. לנו דרוש משטר משפטי שיעצם ויחשל את עצמאותנו ובטחוננו, יגביר ויעמיק שלטוננו על עצמנו, ילד את האומה ויחנכה לאחריות הדדית, לכבוד הדדי, לירות ושוויון, שייצור תנאים משפטיים לשרותים צבוריים ישרים, יעילים, כללים, לפיתוח דינמי בחקלאות ובחרושת, לביצור יסודות הצדק והיושר והטהרה במדינה ויגלם את ערכי המוסר והחזון האוניוורסלי של שלום בינלאומי וצדק סוציאלי ביחסינו הפנימיים והחיצוניים, ויבצר את משטרנו הפנימי על יסוד הדימוקרטיה, החרות ועזרה הדדית. חינוך עברי - הוא חינוך העברי, ז"א טיפוח כל כוחות הנפש והגוף, לערות, לבריאות, לסבילות גופנית, להגינות, ללימוד, לכושר מעשה ומחשבה, להערכת הטוב והיופי והאמת; חינוך רב צדדי וכולל; הרקת כל אוצרות התרבות האנושית - מימי קדם ועד ימינו, בשטחי המחשבה, המדע, הפילוסופיה, השירה, החזון, הספרות היפה, המחקר לעברית, הנחלת הלשון לעם, סיגול הלשון לצרכי המדינה, הצבא, המשפט, כתניקה, המדע, הספורט, חרושת, מלאכה, חקלאות, טיס ושיט, שכלול מקצוע והרמת כושר הפעולה. המדע צריך להיות הכוח המכוון ומדריך את כל פעולתנו המשקית והחינוכית. אנשי הרוח וחלוצי ההגשמה צריכים לשלוט במדינה ישראל ולהוות את כוחה הדינמי והמכוון.
- בשלוש אה"צ כינוס בעלי מקצועות חפשיים בבית הבימה. אספה ענקית. אמרו לי שכל אלה בעלי מקצועות חפשיים שבאו מכל הארץ. קשה לי להאמין בכך. בחמש וחצי בא יגאל. חזר אה"צ עם ששון מרודוס. אופטימי. המצרים רוצים בשלום, מלחתם היא צבאית, אבל בין החיילים יש מי שעומד לשאת אחות הגדולה של המלך פרוק וסגנו של עזאם במזכירות הליגה הערבית. מהלך הדיונים לפי שעה טוב, יגאל קובל על הודעה של משה שהוא קשור (?) לחובת פינוי המצרים לפני שביתת נשק. יגאל חושב שאפשר להשאיר המצרים ברצועת החוף לזמן שביתת הנשק, בענין פלוגה הוא בעד שחרור חלקי, בתנאי שישלחו לעבר הגבול ולא לעזה. לא סיימנו בירורנו כי נאלצתי ללכת לועדת המהנדסים והארכיטקטים. אמרתי להם שעכשיו הגיעה שעתם, אם כי יש להם חלק גם במפעל הקים ובמאמץ הצבא (בייצור נשק ובחיל הנדסה). מחכים להם בין השאר 3 מפעלים גדולים: בנין בתים למאות אלפים עולים, התקנת השאה לנגב - וייצור כוח חשמלי, למען לא נהיה תלויים במקורות כוח מן החוץ. - בשמונה בערב בררתי עם זלמן המצע, כללתי תביעת ירושלם כסעיף מיוחד. בתשע התיעצות עם משה, ששון ומשה דיין על השיחה עם עבדאלה. הצעתי לששון שיביע למלך קובלנתנו על הזמנת הבריטים - בעוד יש שיחות לשום - זה מעשה איבה ואיום וגם מפגין תלותו בבריטים. ידרוש ממנו הסכמה להליכתנו לאילת. אם ישאל על סיפוח לא יתן תשובה חיובית. אבל גם לא שלילית. לששון יש רושם ברור שהמצרים רוצים בשלום וצר להם על שנסתבכו במדיניות פן-ערבית וטעמו הטעם המר של מפלה...