יומנים > יומן - מלא 15/03/1929

{0074-74} ג' אדר ב' 15 במרס יום ו' באו רזילי ואבצוג בענין פחטר. בישיבת הגמר, כשהסכסוך נמסר לועדת-שנים (ו. לאש וגליקסמן) השתתפו רזילי, ברל, שפירא, אליהו ופחטר. באו אז לידי הסכם בענין הצבעים. בדבר המסגרים {0074-75} דרש אליהו למסור לבוררות. ועד הפועלים התנגד לכך, ועמדו לפני שביתה. אליהו טען: נניח תהיה שביתה, כעבור שבועים יציע פחטר בוררות - האם נדחה אז ? ובכן מדוע לא נסכים תיכף לבוררות." והפועלים הסכימו. ההסכם היה שנקבעים המחירים של שמן. קביעת המחיר נמסרה לועדה של שנים, אם השנים לא יבואו לידי הסכם יבחרו בשלישי. שוב באו כעשרה מחוסרי עבודה - הפעם לא באו הספרדים והתימנים - ודרשו עזרה. שוב הופרעה העבודה במשרד. אבצוג מעיר שהפועלים עשו ותור גדול בשעה שהסכימו לועדה, כי פחטר התעלל בפועלים במשך חדשים, ורק בהפצרת אליהו הסכימו לועדה, ושני הצדדים התחייבו לקבל מסקנות הועדה. לדעתי מצבנו הסטרטיגי רע: יש לפחטר יסוד לטעון שהוסכם לקבוע את המחירים על-פי מחירי שמן, ז"א המחירים הקיימים בשעת ההסכם ולא שישתנו אחר-כך. אולם אם הסכם זה לא יקוים יתערער בצבור הפועלים הרצון לבוררות ולהסכם, כי יצא שהסכם מחייב רק את הפועלים ולא את הצד השני. מלבד זאת בעצם השאלה הצדק את הפועלים, כי המחירים הם "מתונים" מאד. בהרב מטלפן שהוא מציע לפחטר לשלם עכשיו על-פי מסקנות הועדה, ולמסור את הסכסוך לבוררות שתבדוק מחדש את שאלת המחירים. בארבע נפגשנו עם פחטר בביתו של קפלן. השיחה לא נתנה כלום. אני בארתי שיש בענין זה הפרת ההסכם, כי לא חשוב אם הועדה {0074-76} היתה בוררות או תקרא בשם אחר, כי חשוב שהוטל עליה לקבוע את השכר, פחטר עמד על הנקודה שההסכם היה רק על מחירי שמן שבשעת ההסכם. בערב טלפנו ברל ומשה שפירא שהם מנהלים מו"מ עם אברהם רוטנברג ויתכן שמחר יגמרו.