יומנים > יומן - מלא 15/03/1932

{P001} {0106-85} ז' אדר ב' 15 במרס [ נתונים מספריים, ראה מקור מודפס ] מזכירות. תקציב ההכנסות. מ.פ.תא. דרשנו 640, הסכימו 330 חיפה 120 180 נשר 120 180 ירושלים 140 180 עתלית עפולה 120 120 נהרים 60 100 ס"ה ערים 1200 1090 מרכז חקלאי 480 360 ס"ה מסים 1680 1450 ממוסדות: קפ"ח 300 234 מרכז עבודה 190 130 המשביר 120 60 מועצת פועלות 180 100 קפאי 360 360 יכין 120 60 הכנה 60 48 בנק הפועלים 360 360 משרו קבלני חיפה 50 100 ת"א 0 הנהלת עבודות 60 (לספריה) {0106-86} רבות יכין 46 שכר דירה מדבר 150 הנה"צ עליה 150 75 פנקסי דבר 24 24 שכונת עובדים 60 60 גביה חובות 100 משביר ובנק ( 20 3497 תקציב ההוצאה 4250. קפלן מציע לחייב מרכז העבודה לשלם 60 ע"ח השנה שעברה (הפרש מה שנתחייב וממה שנתן) על תקציבו לשנה זו נשוב לדון בסוף השנה. לחייב את המשביר ויכין למינימום של 120 לא"י לשנה. רמז מציע לדרוש מהנהלת העבודות עוד 40 לא"י, ממועצת הפועלות 5% מלבד דמי השרות. ההצעות נתקבלו. נסעתי עם קפלן לירושלים. דברנו עם סנטור על עניני השמשים. בשאלת דרגת השכר יש חלוקי דעות בין ברקסון וסנטור, הוא גם סובר שאין לקבוע עכשיו חוקה, מכיוון שביה"ס יעברו בקרוב לרשות אחרת. הוסכם שיעמיד שאלת החוקה בישיבת ההנהלה ושיסודר בימים הקרובים תשלום דיצמבר. {0106-87} ישיבה עם מ.פ.ים. לסניף הפקידים יש איש שלם, ואין לו די עבודה, היה יכול לעבוד עבודה חלקית במועצה (עובדי רפואה, הדסה, דפוס או עובדי ראינוע). נמירובסקי רוצה לעבור לעבוד במועצה, אולם מרכז הפקידים חייב לו הרבה כסף, והמועצה חוששת שעם פיטורו ממרכז הפקידים יחולו פיצוייו על המועצה. סניף הפקידים מכניס כ35- לא"י לחודש, המרכז מקבל 10, הסניף מוציא (משכרת 13, שכר דירה ועוד כ7- לא"י) כ20- לא"י. המועצה צריכה לקבל 10 לא"י. בסניף יש כ300- חבר. יש לדעת פינקלשטיין לסדר החוב והפיצויים ולהעביר את נמירובסקי למועצה. ליכטמן עוסק בהובלה, בתי אוכל ומלון, עובדי בשר ועוזר באפיה. עבודתו מוזנחת, כי הוא שקוע בסכסוך הגה ומהיר. לדעת פ-ן הוא איש מוכשר, אבל יש לו חסרונות ולדעת פ-ן מוכרחים לפטר אותו - אינו ראוי לאמון. מגיעים לו 120 לא"י פיצויים (שכרו 14 לא"י לחודש) ביחס למועצה מציע פ-ן שיהיה מזכיר אחד כללי ושלשה מזכירי אגודות: 1) לבנין, 2) למתכת, עץ, חציבה, לשכת עבודה, 3) לכל שאר האגודות. עכשיו איש שלום - בבנין, זלצמן - חצי בלשכה וחצי בגבית מסים; בדולח - מנהל חשבונות וכרטיסיה. יערי - גביה ושמשות, אסתר הלפרין - פועלות, ליכטמן - רבינוביץ - לשכת עבודה ומזכירות. פינקלשטיין - מזכיר. שמעוני- חציו במכונה וארחיוב, חציו בוה"ת. {0106-88} להבא מציע פ-ן: פ-ן יצא, רבינוביץ - מזכיר כללי, איש שלום - בנין ולשכה, א - עוזר לשאר אגודות הקרובות לבנין ולשכה, נמירובסקי - פקידים, הדסה ועוד, אסתר - פועלות, ליכטמן יצא ובמקומו יכנס אחר, כל השאר ישארו. בערב ישיבת הועדה הפוליטית: קרקע ובטחון. ביום הרביעי בערב (שעבר) הודיע מודי שלא יהיו התנקשויות באדמת כוסכוס טבעון, והוא יתן הוראות לכך. ביום החמשי ספר ארלז. את מה שקרה לנציב, למחרת דבר עם יונג ושאל מדוע מפלים קנין היהודים לרע. יונג ענה שאינו יודע העובדות ויברר אותן, אבל יתן פקודה להפסיק חרישת הערבים וכך עשה. לדעת ארלז. הענינים אינם בסדר בפנים. אכבדזון הזמין את הערבים שמשנת 1925 ואילך לא היו על הקרקע - לחכור שוב קרקע. . לפני 3 חדשים כנסה ההנהלה ישיבה של כל בעלי הקרקע; קה"ק, פיקא, משק, קהלות ציון. קה"ק הודיעה שקרקעותיה בסדר - מעובדים כלם. פיקא הודיעה שכל שטחיה מעובדים - בחלק רב ע"י ערבים. הכשרת הישוב הודיעה שהיא דואגת לשטחיה, רע משק וקה"צ נמצאו אז שלא בסדר - בעיקר שני שטחים: 1) עפולה, 2) כוסכוס (מלבד שטחים שליד הרצליה). לאחר שבררנו את הסכנה שיש בקרקעות הפנויים בתור גורם פוליטי בין לאומי להבאשת ריחנו - הוטל על ועדה של חברים (שאול, וולף, שפרינצק ואני לבדוק את מצב הקרקעות {0106-89} ולהכין תכנית של פלוגות-כיבוש לעיבוד הקרקעות. ועדה זו גם תפנה למוסדות להשגת האמצעים הדרושים לכך. הוטל על ארלזרוב לכנס את החברות בעלות הקרקע לדון במניעת הסכנה של קרקעות פנויים.