יומנים > יומן - מלא 15/09/1928

{P001} {0096-34} ראש השנה תרפ"ט א' תשרי 15 ספטמבר שבת בעשר ורבע (באחור של 3/4 שעה) ישיבה עם הצ.ק. של פע"צ. ברדיצבסקי - בשעה שהבונד ופוע"צ שמאל מצומצמים בשטח יותר קטן וכרכזים בערים גדולות - מפוורת מפלגתנו על שטח יותר רחב ובמספר עירות יותר גדול, וקשה לשלוט מבחינה סידורית בסניפינו. עודנו במדה רבה מפלגה של נוער, אך אין לנו במה להעסיק את החבר מגיל יותר זקן הזקוק לענין מקומי אין מוסדות, אין בתי ספר, אין כוח בעיריה ובקהלה. הבונד מושך את "דלות העם" - בעלי המלאכה הזעירים ויסד אגודה סוציאליסטית של בעלי מלאכה. במשבר האר"י אין אנו יכלים למשוך את החוגים האלה, היות שאינם יכלים לעלות לארץ. {0096-35} אין בגושי החברים מסירות למפלגה ומשמעת, כי אין מוסד שיקשר אותו, יותר טוב קצת המצב בערים (בריסק, פינסק, שיש למפלגה בהן ב"ס. בעלי ענין מקומי מסויים אי אפשר להגדיל אחריות החברים. אין המפלגה יכלה לתפוס מקום הגון בפעולת בתי הספר. צישאו בידי הבונד, ואי אפשר לחדור שמה, גם לתרבות אי אפשר לחדור - מפני ששם שלטת הספירה הבורגנית, אם נכנס לתרבות - ילחמו בעלי הבתים נגדנו. בסלונים לא הסכימו חברינו לקבלת פנים של רייס, כי באספה היו השה"צ צריכים לשיר עברית. בועידה היה גלוי של שנאה לעברית. שפיזמן אינו מסכים להערכת ברדיצבסקי ביחס לב"ס. הוא מופר שהחברים בגליל וילנא טוענים תנו לנו מורים ונמסור בידיכם המון בתי ספר של י.ש.א. גם ההבראיסטים אינם פועלים. לדעת שפיזמן התנהגה הפרקציה של המפלגה בועידת א"י העובדת, מלבד יחידים, כהוגן. הוא מאשים את הדלגציה שלא עכבו את ההזמנה של התרבות ושל צ.ק. הציונים הבורגנים. ביר קובל על ההרצאות האופטימיסטיות של החברים הקודמים. אין כמעט אף סניף אקטיבי אחד. המפלגה אינה קיימת, אלא כשמגיע ענין בחירות. "ההצלחות" בבחירות הן מדומות. בבריסק נסוגונו אחור. אין לנו שום השפעה בתנועה המקצועית, בימי העליה היתה לנו השפעה במזריץ, בפינסק כשהכנסנו חלוצים לאגודות המקצועיות. יש זכיות מועט נכרות - שאינן מתקימות למעשה - זכות המעוט העברי. אולם {0096-36} יש זכיות מעוט לא נכרות - שהן.מתקיימות ומשפיעות - אנטיקונגרסיזם. אין יסוד להערכה שחברינו הם 60% פועלים. חברינו הם נוער. אין פעולה ארצישראלית,הצ.ק. לא חנך את החברים לפעולה קונגרסיסטית. לא יצא אף חוזר אחד בשנת הקונגרס ע"ד השקל (פצ'ני אומר שנשלח חוזר אחד, - אך ביר מכחיש). אין גם יחס לעבודה ארצישראלית עצמית. פונט מציין שדוקא המומנט הארצישראלי עמד לימין המפלגה בבחירות. במקום שהציונים הלכו לחוד ונשענו על א"י - נכשלה המפלגה. א"י היתה הרכוש היחיד של המפלגה בבחירות, כמו שהקואו- פרציה היתה הרכוש של הבונד. מאמרו של ברל נתן נשק בידי ההתאחדות להלחם נגד הליגות. יש קושי בעבודה עצמית ארצישראלית, גם הציונים אינם מנהלים פעולה ארצישראלית. ריטוב - לא נכון שכוחנו גדול במחוזות =הספר. בוילנא היינו כוח, ועכשיו אנו אפס. אותו המצב בוולין. אין לנו כלום ברובנו, אין לנו כלום בגליציה המזרחית. בצנסטוחוב היו לנו בבחירות הקודמות 800 קולות, הפעם אי אפשר היה לאסוף ארבעה חברים לישיבה. א"י אשמה בהרבה. היא יצרה את המפלגה המאוחדת ולא באה לעבוד. אין פה גרעון, מעורה בפולין, שינהל את המפלגה. טיגר מציין שגם במפלגות אחרות אין תנועה והסתדרות אלא בנוער, מלבד בערים גדולות אחדות שיש בהן צבור פועלים סטבילי. המצב הכלכלי בפולין אינו מאפשר באופן אובייקטיבי הסתדרות סטבילית. אצלנו המצב עוד יותר רע מפני שחברינו עולים לארץ. {0096-37} באנטיקונגרסיסם אשמים החברים שאינם מבארים לחברים את המלחמה שיש בקונגרס ובוה"פ. 1/2 4 ישיבה עם ההנהגה העליונה של השה"צ. פרומנסקי מרצה על המצב בהשה"צ 200-180 קנים בפולין (לרבות וילנא, בלי גליציה) 11.000 חברים, החל מגיל 12 ומעלה. חנוך חלוצי קבוצי כפירים עד 13, צופים עד 17, למעלה קשישים. האחרונים בערך 3.000. יש תסיסה בשאלות חנוכיות. הסתדרות השה"צ חדלה לטפל רק בפעולה פנימית. עוסקים בקה"ק, בתרבות (תמיכה בב"ס והוראה בתוכם), עבודת הקפא"י; בתעמולה לבחירות בקהלות חברי השה"צ לא משתתפים, הב מצביעים על פי הוראות ההנהלה העליונה. השנה יצאו להכשרה 200, המספר הקטן הוא לרגל חוסר עליה. מוכנים לעליה 150 איש, אחריהם יעלה קבוץ עליה ב' מקבוצי ההכשרה הקבועים העובדים במקומות שונים. בא שנוי בהרכב החברים. מקודם היו החברים בעיקר תלמידים, עכשיו יש בין הצופים והבוגרים כ50%- חומר עובד. בעיקר בערי השדה. ההורים מתנגדים לעובדה שהשה"צ רוצה להפוך ילדיהם לחלוצים.בערים הגדולות יש להם ילדי מתבוללים שלומדים בהשה"צ גם עברית וגם יודית. בכל זאת רוכשים ע"י הילדים את ההורים לציונות, למלח עברית; בחברה הציונית, בין הבורגנות ובין הסוציאליסטית והפרוליטרית, יש יחס של אי הבנה להשה"צ. אין יודעים טיבה של תנועת השה"צ, רואים רק את קלפתה הצופית, בציונות העבודה יש יותר הבנה, אולם קובלים על הספרטיסמוס של השה"צ. הדבר נודע מתוך קנאה, כי בהשה"צ יש הנוער המתוח לקראת א"י. המפלגות רוצות להכנס לנוער של השה"צ, והשה"צ רוצה בהתפתחות עצמית. {0096-38} תנאי של השארות הבוגר בהסתדרות הוא - החלטה לעלות לארץ. אם לא תהיה עליה - יהיה הרס. באגף העבודה - סכסוכי המפלגות הכשילו. יש אומרים שבכוונה הכשילו למען הפריע לאחוד בארץ (גוטהלף). ההתאחדות יצאה מפני שהיא מעוט, מפני שחוששת להשפעה משמאילה על חבריה, וחוששת להתגברות פוע"צ. ההתאחדות האמינו שהם כוח, ולא רצו בגלוי חולשתם. דורשים ועד פריטטי. השה"צ מתנגד, אך עם פוע"צ בלבד אינם רוצים להשאר. אגף העבודה בצורה של ליגה הכרחי, בו ימצאו תקון חבריהם שלא יכלו לעלות לארץ. הם הציעו רשימה של אגף עבודה בבחירות לעיריות, אך ההתאחדות האמינה שהיא כוח ולא רצו להתחלק במנדטים. בורשו קבלו לבחירות לעיריה 900 קולות, ולמנדט נחוצים יותר מאלפים. גם לקונגרס הציע השה"צ רשימת אגף העבודה. ההתאחדות גם להבא, כי לא יסכימו למפתת של הבחירות לקונגרס, בטענה שלקונגרס האחרון זכו פוע"צ בשל קולות השה"צ. דרוש לחץ מצד הפה"צ. שורר מתחילה לחץ ודרש מהס ליגה, אך לאט נצטרף לעמדת ההתאחדות. על שאלתי מה הן הפרספקטיבות למשיכת חוגים חדשים בשביל הקונגרס שלנו והפעולה שאחריו - ענו: משמאל אין תקוה. אישים שמאליים נייטרלים אין פה, ואישי המפלגות לא יצטרפו. אנשים - גם כן לא. אולי מהנוער השמאלי, הפרולטרי שאינו עדין במפלגות. לרעת אחדים לא יצטרף גם הנוער אם פוע"צ שמאל לא ישתתף בליגה. מחוגים אחרים באים בחשבון הסטודנטים היהודים (בורשו, וילנא, לבוב, קרקוב) שמספרם מגיע לאלפים, 60% מהם ציונים, השאר בונד, {0096-39} קומוניסטים פוע"צ שמאל. רבם אפסיים בכלל, דואגים לעצמם ומבקשי קריירה. אינם עוסקיםת גם בשאלות אינטלקטואליות, רק הסטודנטים הקומוניסטים יש בהם ענין. במרכז הארצי של הסטודנטים היהודים יש אלחנן לוין - רויזיוניסט, שחור, אריה צייטלין - עת לבנות, טרפמן ריאקציוני, מיוצאי השה"צ, הימלפרב - על המשמר, פרסטר - פוע"צ ימין. יש גם אגודת סטודנטים וגימנזיסטים ציונות - ירדניה (לירדניה בורשו יש אלף חברים), את אחדים מהם יש לדבר: פרגודשטיין - על המשמר, אפרת - התאחדות, יש אגודת חרות - סטודנטים פוע"צ ימין. אפשר לרכוש אגודות נוער המאורגנות ב"גדודי קה"ק", אגודת "מעפילים" בורשו - נוער עברי, חלוצי השפה העברית בגליציה, הסתדרות נשים ציוניות - בראשו עומדות רחל שטיין ופועה יקובסקי. ערך גדול לעתיד תנועתנו יש לחנוך. אין מורים מתאימים והגונים. על פי רוב הם בטלנים, גם זרים ליהדות ומתבוללים. מהארץ יהיה קשה להביא מורים מסבות פוליטיות ויש צורך בסימינריון עברי למורים. אתרי השיחה הראוני את המוסדות והסידורים וארגוני הגדודים של הקן הורשאי. נוכחתי באספת קן אחד - והפנים הצעירים והיפים הרהיבו את העין. דבור עברי - וגם פולני. 10 בערב. ישיבה עם החלוץ. מסרתי דעת חברי השה"צ על ענין הקונגרס. דובקין בעד הכרזה מהירה על קריאת הקונגרס ולא לדחות אחרי הקונגרס הציוני, אולם למען הכנה כפולין דרושים {0096-40} עשרות אנשים מהארץ בפולין ובמזרח אירופה. תנאי מוקדם חשוב לקונגרס האחוד בארץ. בפולין צריכים להשתתף רק ע"י בתירות, גם האישים כמו גרינבוים צריכים להבחר. לדעת דובקין ישתתפו בבחירות לקונגרס 30.000 איש. הליגה תעסוק לא רק במגביות של ההסתדרות, אלא גם בתעמולה והסברה, בבחירות לקונגרס. בנארי מציע ליסד בתוך הליגה בלוק-עבודה של המפלגות, החלוץ והשה"צ לשם אחוד פעולה בציונות, בבחירות לקהלות, לעיריות וכדומה. לינקובסקי חושש, שאם כי הבחירות לועידה הראשונהבפולין הכניסו התעוררות, עלולות הבחירות אחרי הכשלון לרפות הידים. כי חלק בלתי מפלגתיים נתרחקו לרגל הסכסוכים בועידה. (אלה שהו בחלוץ, בהשה"צ, או אלה שעזבו את המפלגות). להשתתפות ההתאחדות יהיה ערך רב. ברדיצבסקי סובר שלא החלוץ והשה"צ אלא המפלגות יהיו הכוח העיקרי בליגות. מפלגת פוע"צ רכזה בשנה האחרונה בבחירות לעיריות 20.000 קולות (חברים מעירים: קולות חלוצים ושומרים והוריהם). הליגה צריכה לעסוק בארגון העליה (לא החלוצית) אינפורמציה, קואופרציה של עולים, קורסים לשפה לעולים, בהוצאת עתונות. עברנו לשאלת הנוער. בן ארי: החלוץ והחה"צ פנו להשה"צ ולגורדוניה לבטל את ההסתדריות הקיימות ולהתמזג להסתדרות נוער אחת עד גיל 18, ואח"כ יהיו בחלוץ כולם. בדנציג התברר שזה אי אפשר - כי גורדוניה והשה"צ התנגדו. במקום זה הציע ברית נוער בכל ארץ. החה"צ דרש בהירות פריטטיות, השה"צ וגורדוניה התנגדו, והסכימו רק לועדות פרטיטיות במקומות. {0096-41} החלוץ הצעיר הרשה מקודם את חבריו מגיל 16 ומעלה להמצא גם בארגונים מפלגתיים (פרייהייט, גורדוניה). בועידה האחרונה (דיצמבר 1927) נתעוררה שאלה זו מחדש. היה קושי באסור שייכות לארגונים אחרים. הצעיר נמשך לענינים פוליטיים, יש רצון לחברי הנוער המפלגתי להכנס לחלוץ, ולא רצוי לדחותו עד שיהיה בן 18, אולם מאידך גיסא מוציאה הפוליטיקא את הנוער מסביבתו ומכניסתו לעולם אחר. יש גם סכנת האידישיזם של פרייהייט. הועידה החליטה שבמשך השנה תאסר הכניסה לארגונים מפלגתיים. לא יוצאו אלה שכבר שייכים, ובעוד שנה יעמוד הענין לבירור חדש. היה גם סכסוך בדבר שתוף פעולה עם תרבות בסידור שעורי ערב. החלט על קואורדינציה עם תרבות (בספריות. שעורי ערב). עד היום נלחמים פוע"צ שבמפלגה נגד זה. הקשישים של השה"צ אינם נכנסים לחלוץ (החברים מכחישים שמספר הבוגרים בהשה"צ עולה ל3.000-, כפי שהגידו לי חברי השה"צ). השה"צ מתנגד לקשר האורגני בין החה"צ ובין החלוץ. גם מוסדות ההכשרה של השה"צ מובדלים מהחלוץ - וזה מקרה יחיד בעולם, קרע זה יש רק בפולין. השה"צ דרש בתור לכניסת בוגריו לחלוץ השנואה של השה"צ להחה"צ ביחס לתקציב, אבטונומיה של חברי השה"צ בחלוץ. לשתי דרישות אלה הסכים החלוץ בדנציג, לדרישה השלישית - שהחלוץ לא יעסוק בתרבות ובחנוך, אלא בהכשרה ועליה, כי בחנוך יכלה לעסוק רק תנועת נוער ויוצאי נוער - לא הסכים החלוץ. הנמוק הפנימי של התנגדות השה"צ לכניסת בוגריו - הוא הפחד שהם יבלעו בתוך החלוץ. {0096-42} עכשיו בא השה"צ בהצעה חדשה: לא יתנגדו לפעולה חנוכית של החלוץ בתנאי שהתקציב לעניני חנוך ינתן קודם כל להסתדריות חנוכיות,ורק השאר יוכל החלוץ להוציא למטרות חנוכיות, אם הצעה זו תתקבל - יסגפו לחלוץ. לדעת דובקין יש לקבל הצעה זו. השה"צ עכשיו חושש להיות מחוץ לסידורי העליה הנמצאים בידי החלוץ. לא הצליחו בארגון קרן חלוץ בניגוד לקרן החלוץ.