יומנים > יומן - מלא 15/09/1938

{P001} {0141-39} 15.9.38 חיים הזמינני הבוקר למסור על שיחתי עם מ.מ. שלשום אחר מ.מ. לבוא בגלל ישיבת הקבינט והשיחה היתה קצרה. אולם אמששוחחו שעות אחדות. לפני השיחה הראיתי לחיים הטלגרפתית מלונדון שנשלחה כחמשה לח"ז לירושלם להודיע כמה העתקות מהדו"ח של הועד ידרשו. מטלגרמה זו יש ללמוד "שמשרד המושבות יודע כבר על תוכן הדו"ח שהולך ומוכן לדפוס, אם אינו הולך ונדפס כבר. מ.מ., לפי דברי חיים, הודיע נמרצות שאין לו מושג ממחשבות הועדה, ורק בשבוע הראשון לאוקטובר ידע על מסקנות הועדה. הוא הסכים לה. שהרבה אשמה הפקידות והממשל בלונדון במצב זה, אולם גם היהודים אשמים: א) הם אגרסיביים(?) ב) הם נחפזו יותר מדי והעליה הגדולה בשנים שלפני המהומות הביאו לידי התפרצות. הוא בעצמו היה רוצה ) a vast Jewish Community ( לראות ישוב יהודי גדול בארץ אם מסקנות הועדה לא יהיו רצויות ליהודים לא תטיל הממשלה עליהם את קשי הדחיה, אל תסתלק בעצמה מהחלוקה; הוא מוכן להחזיר להלכה עקרון יכולת הקליטה הכלכלית, אבל נחוץ שיהיה הסכם למפרע על כמות העליה במשך תקופה של שנים. הממשלה עומדת בפני העולם הערבי. יש מלבד א"י ארבע ארצות: סוריה, עיראק, מצרים וסעודיה. סוריה קרוע ומחוסרת אונים, עיראק ומצרים תלויות באנגליה, אולם אבן סעוד עומד ברשות עצמו, ל נהנה מחסדי אנגליה. להיפך, והוא כוח מתנגד בתוקף לחלוקה, היכולים היהודים לבוא אתו בדברים?... ח. אמר לו שבהמשך השיחות הוא רוצח לשתף אותי, ומ.מ. קבע לשנינו פגישה בשבת באחו באסכס, אם לרגל המצב הפוליטי לא יצטרך להיות בלונדון. במקרה זה תתקיים השיחה בי בערב. - עד כמה שיכלתי ללמוד מדברי חיים - הרי מ.מ. סבור שענין המדינה היהודית הוא בל אפשרי. וכמובן שאין לחשוב על "חזרה למנדט" - כלומר לעליה עפ"י יכולה הקליטה הכל הממשלה האנגלית אינה מוכנה להלחם ליהודים, והמשך פעולתנו יהיה תלוי בהסכם הערבים... {0141-40} אמרתי לחיים שלא יתכן שנשלים בקלות עם ביטול המדינה היהודית. בשיחות שתתקיימנה עלינו לדרוש שהממשלה או מ.מ. יקבעו יחסם לשתים שלוש השאלות הגדולות: תיפה, ירו גליל, נגב. שאלות אלו אינן ענין לסטטיסטיקה - אלא לקביעה פוליטית. ביטול המדינ מחוך התנגדות הערבים פירושה חיסול העזרה של אנגליה לציונות כי להמשך עליה בדול יתנגדו הערבים עוד ביתר שאת. במקרה הרע ביותר נצטרך גם אנו להלחם - באחת עשרה וחצי ישיבה עם חברי ההנהלה, אוסישקין, רב ברלין, ברל ולוקר, שבה מ חיים על שיחתו עס מ.מ. בעניני בטחון. אוסישקין הציע למען האחדות שיחד אתו נלחם עכשיו נגד כל רעיון של חלוקה ובעד המנדט. תמימות לא קדושה- -- - בצהרים אכלנו, לוקר ואנכי עם גיליס. סיפרנו לו השמועות על הועדה, על תכנית ה ועל עמדת ריד. הוא הזכיר שריד היה מחבר התזכיר נגד העליה שהמפלגה דחתה. גיליס כדרכו אופטימי ביחס להתנהגות הממשלה. צמברליין לא ימכור הצ'יחים, כי הצ'יחים ל יוותרו, ואס ילחמו צרפת לימינם, ואנגלית תהיה מוכרחה להתערב הוא סבור שאס לא ת מלחמה מיד תהיה מלחמה בעוד חדשים אחדים. אולם הוא מאמין יותר מדי בצמברליין. - בערב נפגשתי עוד פעם אם בן-כוהן. שאלתיו אם יש לקוות לעזרה אמריקנית באחד מש המקרים: 1) אם בעוד שבועות אחדות נלחם על תיקון חשוב בתכנית חלוקה, אשר בכללה נחשבנה לבת-עיון: כגון כלילת ירושלם או תיבה, 2) אם נדחה לגמרי תכנית החלוקה, על אפשריות של עליה רחבות? בן כוהן מסופק כעזרה. לפני שנתיים כשהיתה סכנת הפסקת העליה התנגד רוזוולט. עכש נמשכת כבר המלחמה למעלה משנתיים, ואם לא נוכל להוכיח בתעודות ועובדות שאנגליה לא רצתה בכוונה לדכא הטירור - יאמר ר-ט לעצמו: כיצד אני יכל ל מאנגליה דבר בלתי אפשרי? האם מוכן אני לשלוח צבא לארץ? הוא נפגש לאחה"צ עם וטרפוילד ושאר חברי הועדה. לא עלה בידו להציל מפיהם דבר, א ריד אמר לו שאם יחלקו כל אדמת א"י הראויה לעיבוד בין כל הישוב הכפרי - יתקבלו שני אקרים לאיש (לנפשאו למשפחה?)