יומנים > יומן - מלא 15/10/1930

{P001} {0104-01} כ"ג תשרי תרצ"א 15 אוקטובר 1930 יום ד' שבתי אתמול לארץ. ישיבת המזכירות. קוראים למחר אה"צ ישיבת הועד הפועל עם המשלחת האמריקנית. קפלן מוסר על הישיבה עם המלין ושיפליאקוב בברלין. דרשו את ב.ג. לאמריקא, אבל הודענו שזה לא בא בחשבון. שפרינצק נדרש לנסוע, אולם תכנית פעולתו העתידה של י.ש. לא ידועה עדיין, והיא תלויה בישיבת הנה"צ שצריכה להתאסף בימים אלה בלונדון, לאחר חזירתו של ויצמן. הידיעות מלונדון על המצב הפוליטי קשות. שפרינצק נסע לבלגיה לאספת המגבית. ברל נסע לליטא ולטויה למועצות של א"י העובדת. משם יסע לפריס ולונדון. שפרינצק הודיע שלא יקח על עצמו ללכת השנה לאמריקא. אליהו - אין לדון על פעולתנו באמריקא מבלי לברר תכנית פעולתנו בעתיד הקרוב בכל היקפה. מצבנו הצבורי בארץ קשה ומלא סכנות. בלי פעולה תרבותית וארגונית רצינית נגיע למשבר. נחלשת האמונה בכוח ההגשמה הציונית. נתרופף האמון בהסתדרות. הארגון נחלש. מ.פ.ים דומה לאמריקן פדריישון אוף לייבור, מאורגנים פועלים "מיוחסים" ומזלזלים בפועלים הפשוטים ביחוד של העדות המזרחיות. במ.פ.ח. אין לדבר על כיוון רע, אך יש חוסר אנשים וצרות של המשרד הקבלני. במ.פ.תא. אין שלטון על הצבור המאורגן והמסודר במקום עבודתו. אין אבטוריטה. {0104-02} במושבות תוקן הרבה. כניסתו של פינשטין הועילה בהרבה, ומכירים בזאת במושבות. בפ.ת. תוקן בהרבה המצב, אולם רציני ענין השה"צ, יש חוסר בכוחות משקיים. דרושים אנשים מרכזיים למועצות בכל שלוש הערים. במזכירות הוה"פ יש צורך בהגדלת הפעולה התרבותית, ובמגע את הצבור. רצינית מאוד שאלת הנוער בארץ. היו בסוכות שני כינוסים חשובים. הפועל גילה כוח רב, אך גדלה בתוך הפועל התמרמרות נגד ההסתדרות. בהפועל יש 3.000 איש, בכינוס השתתפו 1.260 איש. בועידת הנוער העובד נתעוררו שאלות קשות. היחס לנוער המתלמד, שאלת שכבת-המעבר. בחוגים יש התרוצצות, לקבוץ הארצי יש כבר חבר אחד בהנהגת החוגים. בשביל חו"ל יש להוציא עשרות אנשים לחזוק חזיתנו בגולה. ברץ נכון ללכת לנוער בחו"ל. בעניני התישבות האלף עובד הרצפלד, והצליח להכניס את הקסטר לענין באופן רציני. יש ניגוד בין מול והכסטר. הראשון מתנגד להתישבות. יש סיכויים להתישבות 300 איש בקרוב. הענינים הפוליטיים: ר-ג בא מרוגז ומיואש מברלין וקרא את הוה"ל והופיע באופן רע. הציג ויצמן במרכז לקרא את הישוב למלחמה בו-ן. תאר באופן חמור את המצב בלונדון, דרש פעולה עצמית מהישוב. בשיחות שהיו לנו אתו הטינו אותו למסלול אחר - להפעלת הסוכנות ולהגשמת ההתישבות, ולשיתוף הוה"ל בפעולת הסוכנות. נבחרה ועדה פוליטית של הוה"ל לפעול יחד עם הנהלת הסוכנות בענינים פוליטיים בארץ. ר-ג, ארלזרוב, ב.צ. {0104-03} ודיזנגוף. דובר על ועדה פוליטית של הישוב גם בלונדון. ברל וסמילנסקי. דובר על משלחת לאמריקא מטעם הישוב (הרצפלד, זוחוביצקי ועוד). ר-ג דורש חיזוק הישוב והפסקת המלחמה הפנימית.למעשה פירוש הדבר הסכמה מצד הפועלים לשכר של 17,5 ג' ליום. היו לנו שתי פגישות עם מק. הרצפלד טיפל בו בהצלחה. בפגישת נטורי קרתא בת"א דרש דיזנגוף שתפקיד הציונות עכשיו - קידום התעשיה ובנין בתים בת"א, ומק אמר שבמרכז צריכה לעמוד הקרקע וקידום ההתישבות. המאורע הפוליטי הכי חשוב היה ענין ודי חורה. הערבים תבעו חלק של הקרקע במשפט. הממשלה הגינה על זכות בעלי הקושן היהודים ובכוח הורידו ערבים והיו גם פצועים. לפני בוא שילס רצו ר-ג וקיש לטשטש הענין בכל מחיר. חנקין התנגד כי עמד לגמור בשלום - ע"י החכרת שטח של 7.000 דונם לשנה. הנה"צ החליטה להחכיר 11.600 לשנתים (זו היתה הצעת קולוויל). לבסוף לא באו לכלל הסכם עד עכשיו. המשפט הכיר בזכות הערבים על 3.600 דונם עד שיהיה משפט מכריע. חנקין עוד ממשיך להגיע לפתרון של שלום. ביקור שילס. חלה בבואו וביקורו לעבר-הירדן לא יצא לפועל. נפגש תחילה עם הוה"פ הערבי, אח"כ עם הסוכנות והוה"ל יחד, לבסוף עם הוה"פ של ההסתדרות. מלבד הוה"פ הערבי בא אצלו לחוד נששיבי. הביקור הזה היה קצר. ישיבת הסוכנות והוה"ל ארכה. דברו דיזינגוף, קיש, לבסוף הוסיף ר-ג אילו מלים. דרשו {0104-04} שלא יהיה שום שנוי קונסטיטוציוני בלי מועצה יהודית ערבית אנגלית. שילס ענה שבמצב המתוח מועצה זו היא ענין לשנים, בלי ידיעתינו. שילס אמר אולי מתיעצים בלונדון והמועצה המחוקקת עצמה תהיה רונד טבל קונפרנס. ר-ג דרש להעביר דרישה זו ללונדון, גם שאל איך תתכן קואופרציה כדרישתם אם יוציאו סטטמנט בלי ידיעתנו, שילס אמר אולי מתיעצים בלונדון והבטיח לטלגרף לללונדון דעתו על התיעצות. אח"כ היתה ישיבה עם הוה"פ בבית הממשלה. ארלזרוב פתח, בטרם סיים ענה שילס. השיחה נפסקה בטרם משה דבר, לפי התכנית. שילס הצטער והבטיח להפגש שנית - וקיים זאת בת"א. בפלטין גמר ארלזרוב את דבריו וגם משה דבר, ושילס ענה ברוח דבריו בלונדון בועידת פועלי האימפריה. עבר את עין-חרוד, גבע, כפר יחזקאל, בית-אלפא, נהריים, נהלל, דגניה. לוו אותו קיש, גורדון משה וגולדה, בנהלל-דוב. זיאמה - נחלשה האמונה בציונות בדברי אליהו, ונחלשה גם ההכרה שיש בכוחה של ההסתדרות לתקן את המצב. מתגברת פסיביות בצבור. במועצת הקבוץ המאוחד נתגלה יחס ביטול להסתדרות. השה"צ עומד ליסד הסתדריות של השה"צ בארץ. יש הכרח שחבר אחד במזכירות הוה"פ יוקדש לבקורת ולטפול במקומות, ביחוד במועצות העירוניות. דרושה ריאורגניזציה של פעולת וה"ת בין הגדולים - לשלב אותה במועצות העירוניות. מועצת הפועלות משותקת אין מזכירות. יש הצעה שהמזכירות תורכב משתי חברות אחת - ע"י המרכז החקלאי, אחת ע"י הוה"פ. (החלט שהמשך הישיבה יהיה מחר בבוקר). הוה"פ בבית הממשלה. ארלזרוב פתח, {0104-05} אה"צ. ישיבת המזכירות עם מרכז הנוער העובד החדש (צפורה לוקוב, קופל, משה פלמן (אריאלי) לוי יצחק ודוד כהן). דוד כהן - הכינוס הצליח ברבוי המשתתפים מכל הסניפים - נאספו כאלף נער ונערה, מהם מחוץ לת"א כשש מאות. נסעה לנענה להנחת אבן היסוד של בית קבוצת הנוער מרחובות. דר רוזוב נתן לבית 100, סנטור הבטיח כמעט 200, נחוצים עוד 350. למחרת נפתחה הועידה: יסודות התנועה, שאלת המתבגרים, ארגון מקצועי ותקנון עבודה. הועידה נמשכה יום ולילה. בסעיף ראשון השתתפו 30 איש. בשאלת הבוגרים נשמעו שתי הצעות: א) לא יוצרים שכבה מיוחדת, אלא בתקופת המעבר (20-18) מתנהלת פעולה תרבותית להכשיר כניסה לתנועה הכללית, ב) יוצרים ארגון מיוחד של מתבגרים שמאחד את כל הנוער בארץ. הוה"פ דרש לבל קבל החלטה בשאלה זו. החלט לציין אקטואליות השאלה, על הוה"פ לברר עמדתו, והמועצה הנבחרת תקבל החלטה בשאלה זו עד חנוכה. הארגון המקצועי הוכר בתור חלק של הפעולה החנוכית. רוגז גדול עורר ענין ניצול הנוער בקואופרטיבים. דנו על חוקת ההגנה וצוין שבלי פיקוח בהשתתפות ההסתדרות אין ערך לחוקה. הופיעה גם שאלת השה"צ. בין נערי התכניון יש ארגון של השה"צ. הם דרשו היתר להשתייך לארגון אחר של נוער ולהיות חברים לנוער העובד- הועידה דחתה הצעה זו. בית הספר לנוער עובד אינו ממלא תפקידו בשלמות. וה"ת הסכימה לכך. {0104-06} בירושלם יש סניף חשוב. בכוחות פנימיים אפשר לנהל שם את הפעולה, אולם יש לסדר בעבודה מתאימה חמשה חברים (צפורה, בנימיני - שרברב, רטנובסקי - פועל פשוט, אריה מעין חרוד), ועוד אחד. לחיפה יבוא שמריה ממרחביה וחבר אחד מקבוץ ג' של השה"צ. אורלובסקי נשאר בחיפה. דרושים, איפוא, שני מקומות עבודה. בת"א נדרשים 4 מקומות עבודה בבנין של ד"ר גרוסקל. לוי יצחק נשאר בת"א. וה"ת עומדת להעביר את סלומון לעמק. בעוד חודש תקרא פגישה בעמק של אנשי התרבות לדון על הפעולה בקרב הנוער. להחזקת חדרי המלאכה דרושות: בת"א 7 לא"', בירושלם 6, בחיפה 2 - לחודש. תקציב המרכז. 11 לא"י לחודש, מלבד 12 לא"י לכסות גרעונות של חברים בחיפה, בנימינה וירושלם. בועד הפועל צדיך להיות חבר אחד אחראי לעניני הנוער העובד. ביחס להפועל: הנוער העובד רוצה שהפועל יעבוד בתוך הנוער וינהל בתוכו את כל הפעולה הספורטיבית. אולם חברי הנוער אינם משתייכים להפועל וכל הפעולה נעשית במסגרת הנוער העובד. הוה"פ ידון ויחליט על כל הענינים האלה בזמן הכי קרוב. ישיבה עם וה"ת. ביום הראשון הבא צריכים לפתוח כל המוסדות - בלקיחת אחריות לכל התקציב. וה"ת דנה הבוקר על {0104-07} הענין. התקציב מורכב משלושה חלקים: תקציב הנה"צ לחנוך, תקציבה לגדולים, חלק הוה"פ. לפני שנה קבלנו מהנה"צ לחנוך 4.450, השנה דרשנו 5.200 הסוכנות מסכימה לתת 4.650, חולקים על סכום של 340 לא"י. וה"ת הודיעה שאם המינימום לא יובטח יחזירו בחי-הספר לסוכנות, אולם הסוכנות מסרבת לקבל את המוסדות. ברקסון מכיר בחשיבות הפעולה ובדרך הנכונה של וה"ת, אולם ברקסון אינו יכל לדבריו להוסיף הסכום הדרוש. הסכום השנוי במחלוקת דרוש בשביל בית-הספר בקרית ענבים (24 לא"י), משמר העמק (24), קבוצת הגבעה (24) תל-יוסף (24), בית חנוך (104), לתשעה גנים (120). דעת יבנאלי היא לסגור כל המוסדות עד שתסופק דרישת וה"ת. תקציב לגדולים: סנטור אינו מרשה להתחיל בעבודה, וה"ת דרשה מהוה"פ זכות קדימה לוה"ת מסכומי 10.000 שהחליט הועד המנהל. הוה"פ החליט על בכורת וה"ת וההכשרה. סנטור הסכים לתת מהאלף הראשון שני שלישים לוה"ת, ומכל אלף שלאח"כ רק שליש. השאלה היא אם להתחיל בעבודה ולקבל אחריות על סכום שנתי של 3.200. חלק הוה"פ בתקציב וה"ת טרם נקבע, ווה"ת תובעת הקצבה מסוימת. יבנאלי מסכים לא לדון עכשיו בסעיף אחרון, אולם הועדה חושבת שאם לא יקובל התקציב לגדולים - למסור בכל אופן את מוסדות החנוך לסוכנות. {0104-08} רמז - לוה"פ היתה ישיבה עם הנה"צ בדבר הקמוצים. חברינו הפקידים מתרגשים, כי לדעתם יש מקום לקמוץ במשכרות גבוהות, אבל חוששים שיקצצו דוקא משכרות נמוכות ופיטורי פקידים. הוה"פ דרש לקמץ 10,000 למשכורת. והטלת מס על בעלי משכורת גבוהה. הצענו למנות ועדה מחברי הוה"פ הציוני שבארץ. במדה שיעשו פיטורים - יעשה הדבר בהסכם ההסתדרות. הבטיחו לדון על הצעותינו ולהתיעץ עם הסתדרות הפקידים על דבר פיטורין. רמז מציע ליעץ את וה"ת לפתוח כל המוסדות מבלי לקבל כל אחריות כספית. קפלן מסכים להצעת רמז לפתוח המוסדות ולהודיע למקומות שנלחם על קבלת כל התקציב אבל לא נקבל על עצמנו אחריות כספית אם התקציב לא יתקבל. להודיע להנהלה שמרכז פעולתנו הוא בין הגדולים ואם עבודה זו לא תסתדר נסתלק מכל עבודת התרבות. כל הענין יובא לישיבת הוה"פ מחר.