יומנים > יומן - מלא 15/10/1935

{P001} {0126-66} לונדון, 15.10.35 סודי פיינשטיין היקר - כתבתי לך כבר על סרוב הממשלה בירושלים לתת מפרעה ועל הטלגרמה ששלחתי לנציב בענין זה. אתמול בבוקר טלפנו לי ממשרד המושבות שנתקבל בשבילי מווקופ message שאח"כ שלחו לי אותו בכתב. מיד טלגרפתי למשה שיפנה שנית להול על אוונס, ואני מקווה שיקבל לע"ע כאלף סרטיפיקטים (הדרישה האוריגינלית היתה לאלפים, אבל אדווין אמר שהוא ייעץ לתת רק אלף. מה יהיה בכלל עם העליה במחצית שנה זו - קשה להגיד. לע"ע יש ידיעות מרגיעות בארץ. בבנין יש חוסר עבודה, אבל התעשיה עובדת כולה, ויש צורך בפועלים לחקלאות. איגרת הנציב השקיטה בהרבה את הרוחות, אם כי יש מתחכמים האומרים שהיא באה רק לכסות על הסכנות. העתונות הערבית גועשת - למה אין איגרת כזו לארצות ערב? והם צועקים שכל האיגרת לא באה אלא לאמץ את ההון היהודי, וכי המלחמת נעכבת אך ורק לבל הפסיק את העליה היהודית. אולם בכל זאת אני מלא דאגה לגורל העליה בחורף זה. עוד מעט בכל זאת יתחילו סנקציות כלכליות - ותבוא בלי ספק הפרעה במהלך האניות ובחיים הכלכליים. למלחמה בכל זאת הענין לא יגיע. הערב הפגישה עם הממשלה - נראה מה יהיה. שלום, ד. בן-גוריון {0126-67} לפי חומר סודי שהגיע לידינו מתכונן הנציב להשיג ממזכיר המושבות אישור להוצאת חוק על מכירת קרקעות אשר: א) יחייב אישור של נציב המחוז לכל מכירה, "Iot-Viable" ב) יאסור מכירת יחידת-מינימום ג) היחידה היא 75 - 150 דונם בעל (לפעמים גם 200 ), ד) 30 דונם שלחין אכסטנסיביים, 10 דונם שלחין אינטנסיביים. ה) יצריך במכירת שטח למעלה מ1000- דונם רשיון הנציב העליון. ו) יתיר מכירת יחידת מינימום רק במקרים של צורך צבורי (בריאות ועוד). ז) יאפשר מכירת משכנתא על יחידת מינימום רק אם המלווה הוא ללא פחות משלוש שנים. ח) יוציא מכלל החוק את הנגב, מטעי הדר, אדמת ערים. ט) מי שלא יעבד יחידת מינימום יתכן שאדמתו תהיה מחלול. הנימוקים להצעה: 1) אינדוסטריאליזציה מושכת הרבה פלחים לעיר. 2) מחירים גבוהים (מחירי ספסרות) של קרקע. Improvidence )3 של הפלחים - יבזבזו דמי נחלתם. 4) במקרה של משבר כלכלי וחוסר עבודה לא יהיה למחוסרי הקרקע מה לעשות. {0126-68} 5) רבוי טבעי של ערבים - ושמירת קרקע בשבילם בעתיד. 6) קצב צמצום שטח היחידה לרגל פיתוח הוא איטי מקצב רבוי המכירות. 7) בשנת 1933 קנו יהודים 37.000 דונם ב673- טרנסאקציות. מהן 606 טרנסאקציות בשטח פתוח ממאה דונם. 8) בשנת 1934 קנו יהודים 62000 דונם. 1178 מכירות. מהן 1116 טרנסאקציות בשטח פחות ממאה דונם. 9) שטח cultivable (מחוץ לנגב) 7 מיליון בערך . כולו מעובד. מזה יש לנכות 1 מיליון זיבורית (סוגי 15-14 שאינם משלמים מס). מ6- מיליון הנשארים 1 מיליון ורבע בידי היהודים. יש איפוא לערבים רק 4,8 מיליון קרקע חקלאי. הישוב החקלאי הערבי (מחוץ לנגב) נערך בשנת 1934 ל550.000- נפש או 110.000 משפחה. הממוצע הוא איפה 44 דונם למשפחה, בשעה שהיחידה למחיה הממוצעת צריכה להיות 75 למשפחה. 10) אם יחשבו גם כי מ125.000- ההדר הערבי יש ממוצע של 10 דונם למשפחה - יצא 51 דונם בממוצע למשפחה ערבית, ז"א 24 דונם פחות מיחידת -המחיה. 11) אם 60.000 לשנה יקנו יהודים - יצא שבעוד 10 שנים ישארו לערבים 39 דונם למשפחה, ועם הרבוי הטבעי רק - 30 דונם. {0126-69} 12) הממשלה נכונה לתפיסה סינטטית באזורים ידועים - עזרה לערבים ולהתישבות יהודית חדשה. 13) אבל זה לא יתכן בכל האזורים. 14) מוכר שהקה"ק אחזה בזמן האחרון בשיטה להניח שטח מספיק לערבים אבל אין זו תשובה לקניות פרטיות - וכאן נחוצה הגבלה. נימוקים נגד עמדת הממשלה. 1) סעיף 13 של איגרת מקדונלד: "Further, the statement of policy of H.M.G. did not . imply a prohibition of acquisition of additional land by Jews. It contains no such prohibition nor is any such intended. What it does contemplate is such temporary control of land disposition and transfers as may be necessary not to impair the harmony and efectiveness of the scheme of land settlement to be undertaken. H.M.G. feel bound to point out, that they alone of the Gov-s shich have been responsible for t!וe admist. of Pal. since the acceptance of the Mand., have declared their definite intention to initiate an active policy of development which it is believe i will result in substantial and lasting benofit to both Jews and Arabs" {0126-70} 2) התכנית החיובית לא החלה. במקום פיתוח רוצה הממשלה להגביל מכירות (במקום פיתוח שיקטין את יחידת המחיה). 3) מצבו של הפלח תלוי לא בגודל השטת - אלא ברכוש לשמוש רציוני בקרקע. 4) המעטת ( remission ) המס, מתן זרע ושתילים הדרכה חקלאית לא ישוו לתועלת של הכסף להיטיב העיבוד שקבלו הפלחים תמורת קרקע מיהודים. 5) צמצום המכירה יזיק לכלל יותר מאשר הבטחת חוקית של יחידת מחיה. displaced 6) פרנטש ואחריו מצאו שרק 656 ערבים הם רובם היו חוכרים ולא בעלים. להגנת חוכרים יש כבר חוק. 7) גם אלה לא רצו להשתמש בעזרת הממשלה לשוב ולהתישב. 8) אין יסוד לרעיון ה improvidence של הפלח. 9) "אינדוסטריאליזאציה" אינה אומרת "פרולטריזציה" - פלחים מסביב לירושלים, חיפה ויפו עובדים בעיר - אבל נחלתם נשמרת. 10) מעט קניות נעשו בהרים - ולרוב אדמת טרשים. הפלחים אינם נפרדים בנקל מאדמתם. 11) או שההרים לא יצלחו ליהודים - ואז לא יקנו שם. אם יצלחו יוטב גם מצב הערבים, כי גם יפתחו יותר משקם, מה שקרה בעמק החוף. 12) השטח של 7 מיליון אינו כולל 6,5 מיליון מסוג 16 (עמוד 53 בדו"ח הממשלה 1934). {0126-71} 13) דעת הממשלה ש5- מיליונים מסוג 16 הם "טרשים ועוד" לא נכונה. פקידי קה"ק ו- PLDC מצאו אדמה טובה בסוג 16. ובקרית ענבים למשל מצאו שהשטח המעובד ע"י ערבים הוא ב50%- יותר ממה שחושבת הממשלה. 14) הערכות הממשלה על השטח המעובד נשענות על ידיעות המוכתרים, הנוהגים מכמה טעמים להקטין את השטח האמתי. 15) המספר 550.000 נפש כולל לא רק חקלאים אלא כל הישוב הכפרי. בתוכם אומנים, סוחרים, חנוונים, רועים, פועלים ועוד. 16) הטרנסאקציות של הממשלה כוללות אדמה עירונית ועירונית למחצה. 17) הרבה שטחים סביב רמאלה שנכללו בשנת 1931 ואילך בסוג 16 (טרשים ) ניטעו בשנים האחרונות עצי פרי. 18) פעולת ה- "settelment" נעשית רק מבחינה יורידית בחינת בעלות, ואינה דואגת לרצף האדמות הפזורות. "ריצוף" זה היה מאפשר פיתוח. בתזכיר לסימפסון שהוגש ע"י הסוכנות 1 יולי 1930 נקבע: {0125-72} encourage in co-operation 1) המנדט מחייב with the J.A. - - close settlement by Jews on the land, including State lands and Waste lands not required for public purposes shall introduce a land system ושהממשלה appropriate to the needs of the country, haviug regard among other things, to the desirability of promoting tl:e close settlement, and intensive cu1tivation of the land (11) [ מספרים, ראה מקור מודפס ] 2) בעבר הירדן יש 240.000 (או 3 מאות אלף) על שטח של 40 אלף קילומטר מרובע. 3) בחולה יש עכשיו 2075 משפחה. על אדמה כבדה (40.000 דונם) אפשר להושיב 1.600 משפחה, על . אדמה קלה (100.000) 4.545 - יחד 6.145. נכה 2075 - יש עוד מקום ל4.070-. 4) שטח בית שאן - במזרח הירדן (דרום לכנרת) 30.000 דונם, מזה יש להשקות 24.000 דונם. במערב 177.000, להשקאה 71.000 (יחד 207.000, מזה שלחין 95.000). 5) אם נכלול בם האדמה לדרום למעין חמרה - יוספו 67.000 דונם - ברובם שלחין. {0126-73} [ נתונים מספריים, ראה טקסט מודפס ] 6) הערכת הממשלה. צמח 20.416 ד., בית שאן 302.200 , יחד 322.416. 7) מומחי הסוכנות הגיעו לשטח יותר גדול (בצמח ובית שאן) נתון להשקאה 126.020 דונם נתון להשקאה חלקית 108.500 " ללא השקאה 136.450 370.970 דונם. 8) בשטח זה יש עכשיו 2726 משפחה. בגיפטליק צמח 145 משפחה " בית שאן (מושקה) 1.585 " " " (לא להשקאה) 540 באדמת מירו 456 9) אפשר ליישב לדעת המומחים: א) בגיפטליק צמח 27.000 דונם 972 אכרים ב) באדמת בית שאן שלחין 99.000 " 3.564 " ג) " שלחין למחצה 108.500 " 977 " ד) " בעל 0 - 6.332 370.950 10) יושבים עכשיו באדמות אלו: 2726 אכרים (בא' - 145' בב' 1585, בג' 456' בד' 540). 11) יש מקום נוסף ל3.600- איכרים. {0126-74} 12) בעמק הירדן הדרומי יש 49.000 דונם בעמק התחתון, 203.000 בעמק העליון - יחד 252.000 דונם. חלק של אדמה זו כולל אלקלי, ולא יצלח. 13) עכשיו יש בעמק זה 1200 נפש ביריחו, 1900 יושבי הלים, - יחד 3100 נפש או 775 משפחה. הם עבדים 1500 רוגם בננות, 20.000 דונם תבואה .ocroal 14) באדמת עין פרעה - 75.000 דונם, מעובדים רק 12.200 דונם ע"י 200 משפחה. 15) עמק הירדן הדרומי יכל להכיל 10.713 משפחה, ז"א 9900 משפחות נוספות (עכשיו מכיל רק 775 משפחה. 16) סיכום: [מספרים] שטח בעמק החוף אפשר להושיב עוד 37000 משפחה 800.000 ד. במחוז חולה 4.000 100.000 " " בית שאן 3.600 200.000 " בעמק הירדן הדרומי 9.900 210.000 " -------------------------------- 1,310.000 54.000 {0126-75} אזורי ההרי [מספרים] 17) המחוז הצפוני (עד עמק ישרעאל ובית שאן) 1,416 דונם משריים 18) מחוז שומרון 2,797.100 " 19) מחוז יהודה (עד עמק באר שבע) " כל שטח ההרים 7,144.500 " 20) האדמה שלא תצלח לעיבוד בשטח ההרים: בצפון (20%) 283.2 דונם, בשומרון (25%) - 699.275 ד., ביהודה (35%) 1,024.450 - יחד 2,007.005 דונם - נשארים לעיבוד 5,137.495 ד. 21) בשטח הנ"ל יש 581 כפרים עם 283,792 נפש (בשנת 1922). 22) יש עוד כ29.004- חקלאים בערי נצרת, צפת, שכם, חברון, רמאלה, בית לחם. 23) אם נשער רבוי טבעי עד היום (1930) 15% הרי יש עכשיו בשטח ההרים 342.170 חקלאים, או 68.440 נפש. 24) השטח הדרוש לישוב זה הוא 2,463.840 דונם. 25) השטח הראוי לעיבוד הוא 5,136.495, יש איפוא שטח חפשי 2,614.000 דונם לישוב 74.000 משפחה. 26) אם אפילו נניח רזרבה של 50% - יש מקום עוד ל35.000- משפחה. {0126-76} השטח של א"י 1) בדו"ח של הממשלה (1934) נקבע השטח (מחוץ לבאר-שבע) 13,641.000 דונם. 2) מזה: א) 7,783.741 ראויה לעיבוד, ב) 5,857.259 - לא. 3) א' כולל 5,855,584 אדמת פלחה, מזה נתון להשקאה בזרם חפשי של מים 221.331, 5,634.253 לא. 4) מהשטח המעובד נסוע עצים 1,928.157 דונם. (זיתים 599.321; גפנים 65!.117; תאנים 84.777 שקדים 19.183; בננות 5.791; עצי פרי שונים 254.289.) 5) הדרים ניטעו לפני 1929 - 74.082 דונם. לאחר 1929 - 72.676. יחד 146,758 (?). 6) יער טבעי: של המדינה 288.501, פרסים 381.332 יחד - 669.833. 7) 5,857.259 לא יצלח לעיבוד יש ביצה או מיום 95.224, חולות 286.939, דרכים 39.914, מסילות ברזל 11.499; בניני כפר 30.315; גרנות וקברות 23.406; טרשים ועוד 5,369.962 רכישות היהודים (לפי גורביץ 1.8.35). 1) במשך ינואר 1930 - דצמבר 1934 - 156.000 דונם. (לא נכללו שתי הקונצסיות - חולה 42.000, כרמל 2100). {0126-77} 2) במשך 3 5 שנים 181.497 דונם מסדיים. [[מספרים]] באזור החוף 111.988 - 6 בעמק 18.241 - % 10 בעמק הירדן 32.187 - % 17,7 נגב והרים 81.ט.19 - % 10,5 3) בשנת 1930 - 19.366; 1931 - 18.585; 1932 - ;62.114 - 1934 ;36.992 - 1933 ;18.893 מ"ה 155.950. 4) ינואר אפריל 1935 - 25.547 ( ס"ה 181.497). 5) אוקטובר 1920 - דצמבר 1924 - 175.400 דונם כסרי. 6) 1925 - 1929 - 245.400 ד.פ. 7) עם הקניות בשנים האחרונות עד אפריל 1935 - 602.200 ר. 8) לא נכללו הקונצסיות האלה: לפיקא (כברה, קיסריה, עתלית) 41.700. להכשרת הישוב (חולה וכרמל) 44.100 לקהלות ציון (מפרץ חיפה) 000 .12 לועד פ"ת (ביצה) 2.400 לקבוצה בצפת (בת נוצת) 800 לועד ראשון (חולות) 21.000 112.000 9) עם תקניות הנ"ל 807.200 10) לפני המלחמה היו ליהודים בערך 45-4 מראה אלף דונם תרכי, שהם 413-376 אלף מטרי. {0126-78} 11) באפריל 1927 סודר מפקד הסוכנות והיו אז ליהודים (לרבות defacto ) 1.002 אלף דונם תרכי, או 920.000 דונם מטרי. 12) השטח עכשיו (אפריל 1935) א) מלפני המלחמה (הערכה) 413.000 דוגר מטרי ב) קניות עד אפריל 1935 602.000 ג) קונצסיות לאחר המלחמה 122.000 ד) קניות שטרם נרשמו בטבו 83.000 1,220.000 מזה שייך לק"הק 352.000 דונם מטרי (בלי מפרץ חיפה). לפיקא 349.500 דונם מטרי. באר שבע שטח המחוז 11,000.000 דונם, מעובד 1,500.000 ד. בית שאן אנדריוס מסר לנו ביום 13.10.35: 1) אדמות גור םדווכה 381.906 ר.מ. א) במחוז בית שאן 283.129 ב) " טבריא 18.614 ג) " שכם 80.163 2) א) נתון להשקאה 112.552 ב) לא נתון להשקאה 124.496 ב) מתרוכה 2.048 ד) שונה 4.900 ה) לא נתחלקה 137.910 {0126-79} 3) האדמה שלא נתחלקה היא בעיקר בעמק הירדן מול תחנת המשטרה "גיפטליק", ולא כל כך טובה לעיבוד. [מספרים] 4) מזמן חלוקת הקרקע נמכרו ליהודים ולממשלה .40.000, מזת 25.000 שלחים, 15.000 בעל. הממשלה קנתה 12.000 ד. שלחין. גרנובסקי על אפשרויות ההתישבות 1) שטח הארץ 26.158.000 דונם, מזה בבאר שבע 12,398.000. 2) בהרים יש לפי מנהל הקרקעות 8,064.000, הדירקטור .8,862.000 - Survey -של ה 3) בעבר הירדן 40 מיליון דונם, 300.000 נפש. 4) לפי הערכת הקומישונר אוף לנדס יש בארץ 12.233.000 דונם מטרים ראויים לעיבוד: א) בעמק באר שבע 1,641.000 דונם ב) בחמשת העמקים 5,216.000 ג) בהרים 5,376.000 5) משטח זה 1,858.000 ד. הם ראויים להשקאה כלהלן: שטח השלחין לנטיעות לתוצרת אחרת א) בחולה 157.000 109.000 48.000 ב) בית שאן 303.000 160.000 143.000 ג) עמק הירדן 156.000 156.000 - ד) עמק עכו 50.000 5.000 45.000 ה) מפרץ חיפה 50.000 - 50.000 ו) שרון(עד ירקון)475.000 295.000 180.000 ז) דרום (עד רחובות) 247.000 120.000 127.000 ח) עד ודי שביע בדרום 420.000 300.000 120.000 713.000 1,145.000 1,858.000 {0126-80} 6) יש מקום בארץ ל156.012- משפחות חקלאיות. . 7) יש עכשיו (1931) 55.429 משפחות לא יהודיות, 7.325 משפחות יהודיות. 8) יש איפוא מקום פנוי ל- 93.258 משפחות נוספות. x)בכפרים יש 452.229 נפש; חלק על 5.76 נפש למשפחה הרי 78.512 משפחה. היות שלפי סימפסון 29,4% אינם חיים מחקלאות הרי מתקבל מספר של 55.429 משפתות חקלאיות לא יהודיות.