יומנים > יומן - מלא 15/10/1938

{P001} {0144-17} 15.10.38 בימים המרים האלה - מבחוץ ומבפנים - יש סיפוק לא קטן מהענות אמריקא לקריאת ההצלה. נענו הציונים בנאמנות ובערות אקטיבית, נענו גם הבלתי ציונים, נענתה במידה רבה גם העתונות האמריקנית, נענתנ במקצת גם הממשלה. הטלגרמה של אנשי הכנסיה ותנועת הפועלים לצמברליין עשתה רושם גדול כאן, וזה ימים אחדים שעתוני לונדון הגדולים מקציבים טורים שלמים לתגובה האמריקנית. רק הניו-יורק טיימס הכניס קוץ ממאיר באליה והציע קביעת אחוז יהודי. יד המתבוללים רוממה בעתון זה. אתמול פגש ברנדייס את רוזוולט. אין לנו עדדיין כל פרטים על השיחה. היום נתפרסמה בטיימס ובעתונים אחרים ההודעה הרשמית של ה- state. Department ואתמול נפגש קנדי עם הליפכס (יאן מסריק קורא לו Holy Fox) ומלקולם. עירית ניו- יורק קיבלה החלטה פה אחד לדרוש מרוזוולט וקורדל הול לפנות לאנגליה שתמשיך העליה היהודית. לפני שלשה ימים ביקש חיים לשלוח טלגרמה לחברים בנ.י. שהמצב הוטב - ומנעתי המשגה הזה. לא רק בגלל שזה עלול לרפות הפועלה, אלא בעיקר מפני שלדעתי אין יסוד להנחה זו. העובדה שעדיין לא הקימו מדינה ערבית בארץ - אין בה שום הטבה. לא ממהרים כל כך במעשה זה - שהוא בעצם מן הנמנע. המצב חמור כשהיה - ויש להמריץ את הפועלה האמריקא (ובארצות אחרות, קודם בדומיניונים ובאנגליה). ליפסקי טלגרף היום שביום הראשון הבא (23 לח"ז) יקהילו קהלות בכל הערים. הוא מבקש ידיעות על המצב ובסוף הוא מודיע: "Have never seen American Jewry so completely merge all differences to defend our cause" {0144-18} טלגרפתי לו בתשובה: Col. Office Contemplating Arab States Jew. Agency and other influential Jews December or January. Grave apprehension programme Mufti and set out Magnes Haymson correspondence will form basis conference While S&S declining idea Arab State or suspension Jew. Imm. fear introduction Palliatives R.C. with large measure self-government Pal. tending practically crystallize M.H. Section America must aim mainly opening Pal. large scale immigr. כתבתי לברנדייס ושלחתי לו העתק של הרפפורט של ששון על הרצאתו של עזת דרווזה ב30- לספטמבר, שנתקבל כאן הבוקר (מדוע נתאחר כל כך בואו ? הרפורט כתבו ב3- לח"ז, והיום 15? - אילו הגיע הנה לפני שלשה ימים היה אולי מונע משגה כבד של חיים בשיחתו עם מ.מ. ו- J.S על ועידה ערבית-יהודית!) - חיים כבר נתון כולו לרעיון הועידה, ואינו רואה את הנזק הפנימי, הפוליטי והקונסטיטוציוני שיש בפרוצדורה זו. זהו שנוי הסטטוס הקונסטיטוציוני והבין לאומי של א"י, ביטול המנדט כמינוי מטעם חבר הלאומים, העמדת א"י תחת קונדומיניון בריטי ופן-ערבי, ביטול הסוכנות היהודית (מתכוננים להזמין ניטרלים יהודים מחוץ לסוכנות), הקמת סוכנות ערבית - ומלכודת לקביעת סטטוס של מיעוט מבלי להכריז על כך. הרפורט של ששון על הרצאת דרווזה שופך אור על הנרגנות הזאת - מעשי ידי המופתי ועוזריו היהוידם. חיים טוען שיאן אנו יכלים להסתלק מהשתתפות בועידה זו לאחר שתמיד הכרזנו על רצוננו להפגש עם הערבים. אבל א) אינה דומה פגישה לפגישה. ב) טרם העמדה לפנינו השאלה אם להשתתף או לא. לפי שעה יש לעשות צעדים שועידה J.S. -כזו לא תקרא ע"י הממשלה, ומהדברים הקטועים של חיים על שיחותיו עם מ.מ. ו שלשום ברור שלא רק נמנע מכל התנגדות, אלא נתחייב על השתתפות והציע מוזמנים: לורד רדינג, מצד אחד, פרינס מוחמד עלי ממצרים מצד שני. {0144-19} מיד לאחר ששמעתי בפעם הראשונה מפי מ.מ. הרעיון על פגישה והסכם עם אבן סעוד (בשיחה של 19 לספטמבר) דרשתי בישיבת ההנהלה (21 לספטמבר) שנודיע בפגישה הבאה שאנו נפגשנו ונוסיף להפגש עם ערבים מא"י ומחוצה לה לשם הסכם והבנה הדדית, אבל לא נוכל להכיר בא.ס., גורם פוליטי הקובע גורל הארץ. ואז לא דובר עדיין על מלכי עיראק, ועל הזמנת יהודים נכבדים מחוץ לסוכנות, ולא הופיעו עוד הצעות עיראק, ונורי לא התישב בלונדון, על אחת כמה וכמה שהדבר חמור ומסוכן עכשיו - - - - בא גולדמן. הצפתים אינם רוצים לשמוע על רעיון הפדרציה הסורית-האר"ית. ג'מיל מרדס אמר לו שהוא היה מסכים לכך, אבל אין שום סיכוי שצרפת תתן הסכמתה. בונה מתנגד משני טעמים: א) הפדרציה זו תמסור ההשפעה על סוריה לאנגליה, ב) תרגיז את תורכיה, וצרפת לא תעשה כלום נגד תורכיה (ובצדק!) וכאן אני רואה לחשוב את רעיון של חיים על תורכיה. הצלת תורכיה מצפרני הנאצים היא בשבילנו ענין חיוני, לא רק מבחינה יהודית כללית, אלא באופן מיוחד מבחינה אר"ית.ידידות תורכיה, ואפילו נוייטרליותה, יקרה בשבילנו. רק השיט התורכי יעמוד בפני אמביציות פן-ערביות ירסן את עיראק ויטה את הסורים לבקש קרבתנו. והרעיון שהגה חיים - אם ימצא אזנים קשובות בפורין אופיס - יוכל לשמש מנוף חשוב בפעולתנו המדינית - ואולי גם מניע רב-כוח באופנסיווה פוליטית. הרעיון על בלוק בלקני-תרכי-לבנוני ארצישאלי - יהודי במזרח ים התיכון, מהבוספור עד תעלת סואץ יכל להיות אבן פינה בשיתוף האינטרסים שבין אנגליה ובין העם היהודי. היהיו מהלכים לרעיון זה בממשלה רופפה, חסרת-יזמה ודפיטיסטית זו של צמברליין? - אני מכנס ביום ב' בבוקר ישיבת חברי ההנהלה (והיועצים) כאן לדון על: א) הצעת הועידה הערבית-יהודית (בלי מחסום רשמי חוששני שלא נבלום את חיים - גם עם החלטה רשמית איני בטוח...). ב) סידור פטיציה אנגלית לממשלה בשלוש דרישות: 1) מתן אפשרות לעליה רחבה, 2) גדלת חלקם של היהודים בהגנת הארץ, 3) מניעת סטטוס של מיעוט. נדמה לי שבעזרת הטרייד- {0144-20} יוניונים (אם תנתן - ויש לקוות שתנתן) הדבר עלול להצליח, ונוכל לאסוף מליון חתימות. אין זה מחייב ומכריח את הממשלה - אבל עלול להועיל. בכל אופן יחזק ידי ידידינו בפרלמנט. דבר זה חשוב לדעתי מפטיציה יהודית. ג) כינוס הוה"פ הציוני. לדעתי יש לכנס המושב, באמצע נובמבר. עד אז נדע מסקנות ועדת החלוקה, הפרלמנט כבר יההי פתוח ואפשר יהיה לסדר וויכוח , ונוכל לקבוע קו מדיני לשלושת ארבעת החדשים הבאים. אין לכנס הוה"פ לפני כן - פן נעכב הפעולה בארצות: יש גם להניח שהממשלה לא תמהר להכריז על מדיניותה, ותחכה לחוות דעת הפרלמנט (אם כי חושבני בה שיש לה כבר מדיניות קבועה, אבל כל מדיניות של ממשה אנגלית עלולה להשתנות עם שנוי המסיבות. לפני המושב יש בדעתי לשוב לארץ. אם נחליט על פטיציה בריטית - נקים ועד בין מפלגתי (גויין של חברי הפרלמנט, ומנהיגי יוניונים. נפיץ במיליונים מגילות עפות המכילות: הצהרת בלפור, סעיף העליה שבמנדט, פסוקי תנ"ך על שיבת ציון, דברי הועדה המלכותית על ברכת העליה לערבים, תאור קצר על רדיפת היהודים בגרמניה ואבסטריה: מקרי-זוועה במהומות (יפו, צפת, טבריא): מפעל ההגנה היהודי, זכרונות מהלגיון ומספר היהודים שנלחמו על צד "האלייס" במלחמת העולם: תמונות של ישובים חדישם, חניתה: סקירה קצרה על גורל מיעוט (תימן, אשורים בעיראק) - פסוקים מגדולי אנגליה על עם ישראל ואררצו, הכרזת הממשלה מלפני שנה (שהבית הלאומי יהפך למדינה).