יומנים > יומן - מלא 15/12/1923

{P001} {0079-63} ז' טבת 15 דצמבר באניה, בין ברינדיסי ואלכסנדריה. הגב' סולד מרת-לב על היחס של א"י להדסה. לא העריכו את האפישנסי והשיטה הסוציאלית של מוסד זה. מצטערת היא ביחוד על התפרדות קופת-חולים מהדסה. לדידה מתרוקנת הדסה מתכנה, וגם לקפ"ח יבולע. למה "גרשו" את רובינוב - הסדרן החרוץ, המומחה ורב-הפעלים?" מה חטא ראו בו? היו חסרונות - אך כלום יכלים בני אדם לבלי לשגות. וכלום לא כסו היתרונות והמעלות על כל המשוגות. השפה? הן הלמודים היו רק בעברית והיתכן לדרוש ממנה, בת 63, שתרכוש לה את השפה? יודעת היא את השפה. בהיותה בת שתים למדה אביה עברית, בילדותה כבר ידעה את הספרות העתיקה, אך אינה יודעת לדבר - היא דברה אתה תחלה עברית, לא רעה כלל, אך בקשי . כשהיה רובינוב נכנס לאיזה מקום היה שומע שמדברים רוסית, אך בהכנסו החלו לדבר עברית, "להכעיס". היא לא תשאר עכשיו בארץ; מגרשים אותה, בעוד חצי שנה תשוב לאמריקא, ותעבוד שם בשביל הדסה. למה אין יהודי רוסי ואמריקני יכל לחיות זה עם זה? המצב באמריקא לא טוב. העשירים לא יתנו כסף. והנותנים - נותנים לשבעים דברים שונים ומתעיפים. באים שליחים מכל הארצות כלם באים לבקש כסף. השנה עוד תאסוף קרן היסוד את הסכום הדרוש לה, אך בעוד שנה שנתים - לא. יתעיפו. אלו היו באים לאמריקא לחנך את העם - היה זה מביא ברכה. אבל באים רק לבקש כסף. {0079-64} מתמרמרת היא על קפת-חולים המרשה לרופאיה לעסוק בפרקטיקא פרטית. דבר גדול עשתה הדסה - שלא נתנה לרופאיה לעסוק בפרקטיקא פרטית. הרופאים לא רצו - אך הדסה עמדה על שלה. ואיך זה קופת- חולים של פועלים לא מעריכה את העובדה הסוציאלית הזאת ונותנת לרופאיה לעבוד בכסף אצל אחרים? הן הרופא אז אינו יכל למסור את כל אונו וזמנו למוסד. במקום לבקש כסף מיהודי אמריקא חושבת היא שטוב היה לדרוש מכל יהודי בר-היכלת להושיב בארץ את קרוביו מרוסיה, כמו שעשתה הגברת בן-עמי הנוסעת באניה זו, שהעבירה לארץ שלש משפחות מקרוביה. זאת יעשו היהודים. אבל כסף סתם, לענינים כלליים לא יתנו. ומה יהיה על החנוך וענינים צבוריים אחרים? לחנוך יתנו, אבל כסף להתישבות ועבודה לא ימצא בדרך הזאת. מברנדיס ואנשיו אין לקוות הרבה. מק וברנדיס רוצים לעבוד, אבל אין להם אמצעים, ועבודתם תהא מצומצמת. גם מוהל, הנוסע באניה זו, הגיד לי שהשנה עוד תאסוף קרן היסוד את מכסתה, אבל להבא הדבר לא יצליח. לא נחוץ כלל כסף לדעתו בשביל בנין הארץ. יעבדו לאט לאט, יעשו קטנות ויצברו לאט לאט. ההצברה (אקומולציה) תבנה את הארץ. -------------- שאלת חוסר-העבודה מעלה על הפרק בתור דבר ראשון- המדרגה את פתוח התעשיה. העבודות הצבוריות והבנין יכלים לשמש {0079-65} קליטה לזמן מה, אבל אם לא נמצא דרך להעסיק את הפועל בעבודה תמידית וקבועה - לא יוצר מעמד פועלים בארץ ולא תגבר העליה. יותר מדי אנו מנסים את המסירות של חברינו בנסיון זה לא יעמדו האלפים - ואנו עינינו נשואות לרבבות. באמצעים שלנו ובקרבנות שלנו אנו בונים עכשיו בתים לבעלי-בתים ומתקנים עירות לאחרים. האין דרך להשקיע את המרץ הזה וההון הזה למפעלים כלכלים שלנו? החקלאות לא תכיל את העליה, ואין דרך אחרת מלבד התעשיה. כאן אין אנו צריכים להתחיל בקואופרטיבים - בתי חרושת של ההסתדרות, קפיטליסמוס הסתדרותי, עלינו ליצור. לזה גם יקל לנו למצוא את האמצעים. תעשיה נו יכלה וצריכה להיות מחוברת את הקרקע - פבריקא וגן, מוטור ופרה, חרושת וחקלאות. והחשמל ישרת את שניהם. קביעות המקצוע והתמדת העבודה תבראנה הסתדרות מבוצרת ורבת-השפעה, שרק היא יכלה לשמש מנוף לפעולת ההמונים היהודים בגולה. חלומי מימי המלחמה שצבור=פועלים מאוחד בארץ, המסדר ומנהל ברשותו את בנין הארץ, והיה לכח המעורר הכביר אשר ירים את ההמונים היהודים בכל הגולה ויקרבם לעבודתנו בארץ - חלום זה מתחיל להתקיים. כבר עכשיו נעשתה ההסתדרות למעין המפרה את תנועת הנוער שלנו בכל הארצות. מפעל ההסתדרות מכריח ליחס של כבוד והוקרה גם את האדישים והרחוקים, ולא רחוק הזמן שיסתום את פיות המשטינים והמקטרגים וירכוש את כל הלבבות. הסתדרות בריאה ואיתנה בקיומה הכלכלי, מופתית ביצירותיה החברתיות, תעשה את הנס הגדול ותחולל את המהפכה בלב העם העברי והמוני פועליו - סימני המהפכה כבר עכשיו נראים לעין המבחנת. ואת המון הפועלים היהודים המשתתפים בעבודתנו, {0079-66} את תנועת הפועלים העולמית הרוחשת לנו אהדה - נבצע את המפעל ההיסטורי שהוטל עלינו, על כל קשיו ועל כל מכשוליו. דורנו מחכה לאות ולמופת - וארץ ישראל החדשה תראהו. רק מטומטמי המח וקצרי ההשגה יכלים לדמות שחלום-המשיח של עשרות דורות שבעי סבל ויסורים היה רק הזיה ריקה. דרך צינורות נעלמים, מדור לדור, נמשכת המשאת הגדולה ומפעמת בלבבות - ומה לא יעשה האנוש ברוך-הצמאון והרעב ליצירה ולגאולה? היבצר מכח-הסבל לחולל את גדול הפלאים לאחר שיפנה לתוך מסלול היצירה, נטוע על קרקע המולדת, אחוז באלפי נימים בחזון התשועה העולמית והגאולה הגדולה, המשיחית, החזון המחיה את ההיסטוריה העברית? עוד הם פזורים בכל כנפי ארץ - מאות ואלפי צעירינו הנושאים בלבם חלום לא ברור, מאוויי-גאולה ומהפכה סתומים - יתכנסו לארץ ויבקע מעין היצירה החתום, יפרוץ המרץ הכבוש והשמור מדורי דורות, הרווי חזון-המשיח והיונק ממעין המהפכה האנושית הגדולה המפכה בכל עזה בדורנו רב-היסורים וצמא-ההתחדשות, והיצירה הגדולה אשר תאיר את דרך העתיד, יצירת-הגאולה, תצמח על תרבות ארץ-הפלאים המתנערת. עם כל נצן חדש יטהר לב ההמון היהודי המדולדל, ועם חדש יקום. עם אשר לב חדש לו, ונשמה רעננה וצמאה, ובלב הזה יפעם מרץ רב, ובמפעל הגדול, במפעל היצירה והגאולה, ימצא את תקונו - [סוף הטקסט על פי כתב היד]