יומנים > יומן - מלא 16/02/1938

{P001} {0139-43} 16.2.38 מוריסון סרב להשתתף במשלחת: במקומו יבוא נואל-בקר, המומחה לעניני חוץ במפלגת העבודה. אטלי הסכים שהוא ישתתף מטעם מפלגת העבודה. )remove (בשש וחצי בערב נפגשתי עם נואל-בקר ב"בית". הוא פחח בצורך של "פינוי - to move in ( כי הערבים מא"י". אמרתי לו אנו עומדים על כך שיורשה ליהודים להכנס לא רץ במספר רב. אולם רעיון הטרנספור, הוא בשביל נ.ב. "רעיון קבוע". הוא השתתף האוכלוסין בין תורכיה ויוון והוא נלהב מהפתרון הזה שהביא ברכה גם ליוון וגם לת והש רה שלום בין שני העמים. אמרתי לו שאני חושש בכל זאת שהוא יפסיד את זמנו שיהיה לו מחקר אם ידבר רק על הטרנספר, ביחוד לאחר שהממשלה הכריזה פומבית שהיא ד העברה כפויה ואין אנו יכלים לבטוח בהבטחותיהם כלפי היהודים אולם אין היא רגילה לזוז מהתחייבויות כלפי הערבים, ולכן דעתי היא שיעמוד קודם כל על סכנת הדחיות והשהיות. נ.ב. הודיעני ש[ואליה] יעצה לדבר נגד הועדה הטכנית בכלל, כי לממשלה יש כל החומ הדרוש והיא יכלה להחליט בעצמה על הכל. ראיתי עצמי נאלץ לטעון גם נגד דעה זו. אמרתי לו, א) אין להניח שהממשלה תסתלק משליחת ועדה, לאחר שהכריזה עליה בגנף, בספר הלבן ובפרלמנט, ואולי כבר מינתה את הועדה. ב) יש בלי ספק צורך בועדה לבדוק כמה שאלות פיננסיות, משקיות וגםפרטי הגבולין. {0139-44} אולם מה שיש לטעון הוא כי על הממשלה עצמה להחליט בשאלות הגדולות, העקריות ולמסו לועדה רק הפרטים. והשאלות הגדולות הן: גליל, נגב, ירושלם, עבר הירדן, מחוז בית התענין באפשריות ההתישבות בגליל וחזר לרעיון הטרנספר. אמרתי לו שוב - כמובן שרע הטרנספר ביסודו נכון אולם בשים לב לקוצר הזמן ולדחיפות הענינים וחשיבותם ולעמדה המוצהרת של הממשלה יש להתרכז בענינים העיקריים. אגב השיחה ראיתי שום עד כמה אפילו ידידים וקרובים אין להם מושג מהמציאות המסובכ של הארץ: תוך כדי שיחה פיתח נ.ב. אח הרעיון שהמשגה והכשלון העיקרי של המנ והפקידות שלא דאגו להקנות שפה משותפת ליהודים ולערבים בארץ... נמ נעתי מוויכוח זה - מקוצר זמן ומחוסר תקווה להעמידו על רגל אחתעל סיב הסבך היהודי הערבי ועל שאלת הלשון בארץ. היות ונתברר בינתיים שהוא יהוה הדברן השני (יפתח יאליה, אחריו ידבר קזלט על "חוק וסדר", אחריו - נ.ב. על עיקרי המדיניות, ולבסוף סינקלר על עליה) העירותי ל שעליו לעמוד קודם על כל המנדט להבהיר שלמעשה ביטלה הממשלה את המנדט בעקרה את ה המרכזי שעליו עומד כל דבר הבית הלאומי - היותנו בארץ בזכות ולא בחסד, - ז.א. שעליו לעמוד קודם על כל המנדט להבהיר שלמעשה ביטלה הממשלה את המנדט בעקרה את ה המרכזי שעליו עומד כל דבר הבית הלאומי - היותנו בארץ בזכות ולא בחסד, - ז.א. שעליתנו לארץ אין לה גבול אחר מיכולת קליטה כלכלית. ואם כי סינקלר ידבר נגד "המכסימום הפוליטי" עליו לשאול את הממשלה אם הודעותיה על קיום המנדט - שאינו יכ לתתפרש רק כשלטון בריטי, אלא כסיוע לבית הלאומי - הוא רציני וממשי או אחיזת עינ ולדרוש עליה רחבה בתקופת הבינים. שני דברים תפס לכל הפחות: דבר הגליל והנגב.