יומנים > יומן - מלא 16/02/1948

16.2.48, יום ב'

ששון : אין אנו מעונינים בהחשת כניסתם של "הפולשים" לפעולה. הם מטיילים בג'יפים ומוציאים כסף, גם מונעים אימונים חדשים, כי סומכים עליהם. אבל אם הם יכו - ישלח כוחות נוספים. בעיקר סומכים על כוחות "המלך" - ולע"ע לא פועלים. כוח זה של המלך לא יפעל לפני צאת האנגלים. אם בינתים יכנסו הרבה כוחות - לא יזקקו לעבדאלה. ואם בינתיים כוחותינו וכחות הפולשים יתעיפו - יהיה כוחו של עבדאלה טרי לעבודה. - כשציינתי שיש כאן סתירה בנימוקיו, אמר שאין סתירה. אחרי 4 חדשים של פעילות הליגה הכניסו רק 3-4000 איש, לא כולם מאומנים, גומרים אימונם פה. אם נתגרה בהם עכשיו - יהיו מוכרחים להוסיף רזרבות ולהכריז על גיוסים חדשים. עד לפני שבוע היו מגייסים מכל הבא ליד. שלשום פרסמו בסוריה הודעה רשמית שהמתגייסים החדשים צריכים להביא תעודת רופא, ושאין להם משפחה (לא הורים, לא נשים ולא ילדים) ושאין להם חובות. הנימוק - רבץ עליהם עול כבד של תמיכה במשפחות. חוסר פעולה מצדנו תרגיע הממשלות ולא ישלחו אנשים. - מנין הבטחון שאם נשקוט ונשתוק - לא יוסיפו לשלוח כנופיות יום יום - וביום אחד יתנו לנו מכה קשה? ששון ענה : חייל שאינו לוחם עולה להם הרבה כסף. כשהוא לוחם - לא. מקודם לא היו זרים בירושלם, לאחר שהרבצנו - הביאו זרים לירושלם. הזרים מביאים פריחה לערבים (אדרבא, זה נימוק נגד שתיקה). שאלתי ששון : נניח שאתה עושה כל מה שאתה רוצה, כיצד אתה רואה ענינים עד הסוף. ענה : יש להם כארבעת אלפים איש, מטילים בארץ, חלקו ביניהם האזורים. כשאנגלים יצאו יערכו התקפה - נתכונן ליום ההוא וניתן להם מכה. אזי יצטרכו שוב לארבעה חדשים למען התכונן. האמנם? אמר, יתכן שאז ישלחו הצבא שלהם. קלטו שיחה ביום ששי בין ציר עבר הירדן במצרים ובין המלך. הציר אמר שיש 800 סעודים בג'וף, לא רחוק מעקבה, ללכת לנגב. הציר עורר שאלה בליגה, והמפקד העיראקי איסמעיל צפוות הרגיע אותו שלא ילכו דרך עבר הירדן אלא דרך הים ואום רשרש או סיני ומשם לנגב. בכוונה בחרו בסעודים בשביל דמיונם לבידוי הנגב וכשרם המיוחד במלחמות במדבר.

באשר לאנגליה סוריה ועבדאלה - סבור ששון שאין להניח שאנגליה או סוריה או עבדאלה כבר קבעו דרכם סופית. יש כל מיני נסיונות - ברית עם כל מדינה, ברית עם הליגה כולה, לא ברית - אלא הכרזה, ושום דבר טרם נסתיים, וכל אחד בוחן ובודק כל מיני אפשריות. לפי דו"ח צירות מצרים בוושינגטון לקהיר - אם לסמוך על עתון "אל מצוור" מקהירו - מיעצת אמריקא את אנגליה לחתום על חוזה איזורי עם הליגה, וע"י כך תפטר מחוזים נפרדים עם מצרים, עיראק וכו'. לדעת ששון זה כולל א"י כמדינה ערבית (?), אם כי זה לא נזכר כלל בדו"ח (אין לדעתי יסוד לששון ליתן פירוש כזה על א"י). ששון סבור שהערבים לא יעשו שום סידור אם לא ידעו מה יהיה על הארץ. בררתי עם ששון ענין [א.ש.] (ראה עמ' 77 קראתי לפניו העמוד) לא נכון שששון ישב עם אפשטין יחד עם [א.ש.] - יש אתו איש שי, ונתברר שהתכנית היא של אפשטיין ולא של [א.ש.], ששון מיעץ שאני לא אפגש עם אפשטיין אלא הרצוג או לבבי, לוויצא. - ב - 11 הרצוג. ברר מה רצונו של מקמילן. הם מוכנים להגן על כל ישוב יהודי, אינו מתנגד שהישוב יגן על עצמו, אבל יתנגד להתקפות נגדיות מצד הישוב. אם יתנו לו ידיעות מוקדמות על הכנה ערבית להתקיף - יפעלו; כך למשל הודיעו להם על מוקשים - ושלחו צבא לפרק אותם. אבל לא יפעלו נגד כנופיות - שאינן פועלות. ראש כנופיה סיפר לקצין שהם מתכוננים לתקוף נקודות - בשיטת פגע וברח, לא בכוחות מרוכזים, כי אינם רוצים להסתבך עם האנגלים. יש כמה שוטרים שמציעים שרותם למדינה. לא יודעים מה לעשות. לדעתי יש לקבל אותם - וביניהם יהיו בני בריתנו. הרצוג מבקש לתת הוראה כזו ליחזקאל. בירושלם, לדעת הרצוג, יש להזהר. הם רגישים. השתמשו ברם קול מטלביה - והתוצאה גידור. היום מפוצצים בית בימין משה, המושל פולוק שונא אותנו, הבישוף הוא נגדנו.

לכן הרצוג מתנגד למשלוח כוח לגוש עציון, כי התוצאה היא מניעת שמירת הצבא על גוש עציון. אפשר במשך כמה חדשים "לבנות" שם אספקה - אם ישלחו דרך הכביש יתכן שהצבא יסרב להבא לתת לווי. הרצוג מיעץ להעביר האנשים (מאה איש) באוויר. יש כבר מקום חניה. הרצוג מציע הקמה בריגדה משוריינת. כל חייל צריך לדעת לנהוג, אלחוט, מקלע. יש לאמן שימוש במשורינים, תיאום, וגם לתאם פעולת המשוריינים עם הרגלים הממונעים הרצוג היה במטה של בריגדה. עבד תחת קנינגהם. ביקשתי להכין תכנית של גדוד משוריי - ליבוביץ המהנדס, אמרתי לו שהאגירה של מים המתכוננת לא מספיקה. יש להכין מים עד ימות הגשמים. דרושים לפחות 100.000 מ"מ. בטנקים לדעת ליבוביץ זה לא יתכן. האם לא יתכן 100 ברכות של אלף קוב. לדעת ליבוביץ מטר מעוקב יעלה 3 לירות. - עד עכשיו חשבו 10 ליטר לנפש ליום, בשעת חירום יספיקו 5 ליטר ליום לנפש. למאה אלף איש 500 מטר מעוקב ליום. למאתים יום - ידרשו 100.000; יש לנו 30.000 מ"מ, בברכה ברוממה 15.000 מ"מ, בבורות שונים יתכן יש עוד 10000 מ"מ - באופן שיחסר 50.000 מ"מ. עכשיו צורכת ירושלם כולה 17.000 מטר מעוקב ליום, אפשר לתת מראש העין רק 12.000 מ"מ ליום. ראש העין יכלה לתת יותר, אבל המכונות לא מספיקות. - הרב פישמן : איני יוצא חובתי כיו"ר. הפקידים נבוכים. שומעים שעומדים לקבל פקידי הממשלה, ועלי פקידי הסוכנות לא חושבים כלל. י.מ. לוין פרסם קונטרס באמריקא ומתנפל על הרב פישמן. הוא דורש שלא יהיה מו"מ עם האגודה בלי ידיעתו. בהנהלה הבטיחו לו שלא יעשו כלום בלעדיו, אבל אינו בטוח. - הוא מתאונן על גרינבום - הוא הורס הישיבות - מדבר כל הזמן, מרגיז כולם. פישמן דורש מדור מיוחד לירושלם. - והוועד המיוחד אינו קשור להנהלה. פישמן לא יהיה מיניסטר - כי לא יעזוב ירושלם, אם כי דרוש מיניסטר לדת; ומוטב שהוא

יהיה מיניסטר לדת משאר אחר. יש שתי ועדות לירושלם - אחת של ועד המצב, השניה של סוחרים : מן ועוד. - הזמנתי גרנובסקי - דרשתי שיטלגרף לאנשיו באמריקא שכספי גולדה מוקדשים לבטחון. קפלן לא דיבר אתו על כך, אלא על כספי 6 מליון המלווה, ועל אלה טלגרף. גרנובסקי מכחיש דבר קפלן שכאילו הוא דרש חצי. עוררתי ענין הנגב. התקציב של 2 מליון ומאה אלף אמרתי אינו הגדול. יתכן שידרש אותם. זוהי רכישת הנגב - בטחון והתישבות כרוכים יחד. אם קה"ק תקח על עצמה את כל מפעל הנגב - יש לדעתי לשחרר אותה מהשתתפות בהקצבות לבטחון, אם כי לא נשחרר אותה ממתן ערביות והקלות אחרות. הציוד המזוין לנגב יבוא מתקציב הבטחון הכללי. גרנובסקי נוטה להצעה זו, יציע לקה"ק שהיא מקבלת על עצמה מפעל הנגב - עכשיו זה למעלה משני מיליון, יתכן שזה יהיה יותר. בתנאי שקה"ק תשתתף, בקביעת התכנית, ביעילות הוצאת הכסף ותממן. תנאי שני - במפעל זה ממלאה קה"ק חובה ובטחון, והיא משתחררת משאר התביעות כלפי הבטחון (גרנובסקי - מוסיף גם עליה, סרבתי להסכים פה). גרנובסקי הוא בועדת ירושלם : רמז, בן צבי, הרב פישמן, ברנרד, גוסף, ברנשטיין, סנטור, גרנובסקי. צרפו גם מנשה אלישר - ראש לשכת המסחר, איש הגון, קבעו חמש ועדות משנה : 1) לשאלות משפטיות מנהליות, 2) לפיתוח כלכלי (רמז, ברנשטין, פישמן, גרנובסקי, סלומון, מנשה אלישר, פרומין, מן, 3) למועצות תורה מדע ותרבות, 4) לקרקע, שכון ותכנון (גרנובסקי, אשבל, ארהט' נויפלד, זלמן ליפשיץ), 5) למניעת יציאה. נוסדה חברה למען ירושלם (לפיתוח) עם הון של חצי מיליון, קפלן הסכים שהסוכנות תתן 100,000, קה"ק תתן 100,000, ההסתדרות נתבעת 50,000 (התחייבו כבר על 25000),, הכשרת הישוב 25,000, ומאנשי ירושלם 20.000. מה יעשו? עיבוד תעשיה שאינה דורשת הובלה. רכשו 400 דונם מדרום לבית לחם לאזור תעשיה, מפעל בניה. - אה"צ הביא לי דוד פרטים על הציוד המעט שקיבלו והרב שלא קיבלו, וכמה הם חייבים למגוייסים ובעד קניות : היום חייבים 40,000 לא"י. אין להם כל מפרעה עד סוף החודש. צרכי החודש בירושלם הם 50,000 לא"י (החזקת מגויסים).

במאסר בירושלם - כ140- אסירים, מהם 60-70 אצל, 3-40 לחי, 7-8 חברי הגנה. - ליאו: פקידי הממשלה עומדים לבוא הנה בקרוב ויש לקבוע קציני קשר : לצבא - הרצוג, לאדמיניסטרציה - איתן, לכלכלה - בונה ואראון, למשטרה - יחזקאל (אבל הוא בת"א), תחבורה - בר-כוכבא (?) - בחמש משלחת מהאוניברסיטא הרקטור - פקטה, פרופ' פרופ' רקה (פיסיקאי) - ודר סנט קודם כל על שחרור סטודנטים ללימודים עד כמה שאפשר. אמרתי שכל סטודנט העוסק בעבודה מדעית בשביל הבטחון לא ישוחרר מעבודה זו וגם לא ישולח לשרות אחר. ואשר לסטודנטים אחרים אין לשחרר לגמרי, אבל ישתדלו לאפשר המשכת לימודים כמה שאפשר. בגוש עציון נמצאים כ80- סטודנטים. פקטה מבקש בשבילם קצת חופש שיוכלו ללמוד קצת - אם אי אפשר לשלוח אותם חזרה. מצב הבטחון באוניוורסיטא עצמה הוטב - יש יותר ציוד, יותר תיל ויותר אנשים. יחד עם הדסה יש שם כ500- איש באוניוורסיטא עצמה לנים כ160- איש. פקטה מציע שהמתחילים ישרתו, הגומרים יאפשרו להם לגמור לימודיהם. לבסוף עורר שאלת האוניוורסיטא עצמה. חוששים שת"א, רחובות והמדינה יבלעו אותה. דואגים שהפקולטה לרפואה תוקם, ועכשיו לדעת פקטה, יש צורך בפקולטה משפטית. אמרתי להם שאיני מוסמך לדבר בשם המדינה, אבל דעתי ונדמה לי דעת רוב התנועה שהאוניוורסיטא בירושלם תהיה יותר מאוניוורסיטא למדינה - היא תהיה האוניוורסיטא של האומה, שיש בה יותר מאשר במדינה, והיא תשאר בירושלם לא רק למען חיזוק ירושלם אלא ליכוד העם בכל התפוצות, בה יהיה מרכז הרוח של העם העברי. כל מוסד ספרותי גדול - הוצאת ספרים ראשית - ומפעלי תעשיה קשורים עם מדע שאינם זקוקים לאמצעי תחבורה כבדים - תעשיה אופטית, חימית, ביולוגית, בקטריולוגית - יש לרכז בירושלם. הערב תהיה להם פגישת אנשי המדע - פיסיקה, חימיה ורפואה - לדון על תרומתם לצרכי הבטחון. ביקשתי שימסרו הכל דרך אהרון המשמש קשר בין הבטחון ובין המדע. אם להם יש צורך בנציג נבחר של האוניוורסטא - בבקשה.

- קבעתי ועדה של שלשה - אזרחי, אייזנברג ודוד שיחליטו על החדרים הדרושים לבטחון בבניני המוסדות הלאומיים.