יומנים > יומן - מלא 16/12/1941

{P001} {0065-39} 16 דצמבר לפי הפלקור הגיע מבום התעשיה למען הצבא בארץ בשנה זו לשלושה מליון לא"י, לעומת הספקה של מיליון אחד בשנה שלפנ י זו. התוצרת השנתית של התעשיה והמלאכה בארץ היא - 15.000.000 לא"י ומספר העסוקים למעלה מ40.000- איש. התוצרת הבלתי יהודית היא כארבעה מיליון. לפי סקירת ההסתדרות עבדו ביולי 1941 - 10.500 פועלים(?) במקום 8.500. בינואר 1940 סו"ב רכש את היציקה של וולקן במאה אלף לי"ש. בצהרים נפגשתי עם מ. וורטהיים - יו"ר הועד האמריקני היהודי. הוא הביא אתו שני מזכיריו : וולדמן ו הוא דיבר רוב הזמן. מעונין בארץ, מאמין לי וסומך על אחריותי והבנתי. היה בתחילת המלחמה הקודמת בארץ - לסידור {0065-40} הסיוע. יש לו בנק, עשה הונו בעצם ידו, אם כי אביו היה עשיר, בן 55, יש לו ששה נכדים - אם כי רק 3 בנים. כל זה סיפר לי בשעת האוכל. הוא אינו מפחד מא"י - אלא מציוני אמריקא. הם רוצים אומה יהודית פה, זכיות מיוהדות, מדברים על נציונליזם עולמי - זה מסכן מעמד היהודים. אמרתי לו שאיני יודע הציונים, ההבדל ביניהם ובינו קטן מאשר ההבדל כינס ובינו. הסברתי לו מהציונות שלנו - חיים יהודיים שלמים בכל ימי התול, ולא שעה אחת בשבת, בנידון זה יהודי אמריקא בין שהם ציוניים ובין שאינם, שונים בהחלט, כי חייהם הם אמריקנים. מדינה יחודית בארץ היא בשביל אלה שיבואו לארץ. הנשארים בארצותיהם ולא רק פה - צריכים ליהנות משווי זכיות, וכולנו נעמוד לימינם. לכך הוא מסכים - אם רק ציוני אמריקא גם הם יסכימו לכך. נתתי לו תכנית שיתוף פעולה ואמרתי לו שאלה עקרונות כלליים. אבל הנוסח אינו "תורה מסיני". הוא לא יד ע מה זה "תורה" ומה זה "מסיני". אולם הוא רוצה שהנכדים של נכדיו יהיו יהודים. במה יהיו יהודים אינו יודע. דת בלבד לא מספיקה לו, אבל הוא רוצה בכנות שיהיו יהודים. הוא לקח תכניתי ויעשה הכל למען שחבריו יקבלוהו. בארבע וחצי נתאסף ועד החירום - אולם גולדמן, ליפסקי, ווייז, סולד לא באו - והישיבה כרגיל נהפכה לקלוב של וויכוחים ללא כל מטרה מסוימת. וגרוסמן כרגיל נשא את נאום האופוזיציה. מה בצע במושבים אלה ? {0065-41} בערב יצאתי לקליבלנד - על-פי הזמנת סילבר.