יומנים > יומן - מלא 17/01/1936

{P001} {0129-20} 17.1.36 הזמינני לשיחה אה"צ סופרסקי. אתמול נתאספה המועצה שלהם והטילו עליו לדבר אתי על הסכמי לוצרן, הסגנות, שליחים לגולה. בלוצרן הודיע סופרסקי בועדה המתמדת שלפני בחירת ההנהלה דרוש אישור למו"מ שהתנהל אתי. רמז הבטיח שכל מה שהוסכם כבר יחייב את ההנהלה. חבריו של ס-סקי החליטו להסתפק בהבטחה זו ולא לעכב הקונגרס. כששב לארץ היה מסובך בענינים ואני הייתי בלונדון - ומשום כך לא נמשך המו"מ. בועידת "הברית" דרשו ממנו להרצות על ההסכם - אבל הוא רצה לחכות לשובי מלונדון. מיד לאחר שובי לא רצה להטרידני כי ידע רוב דאגותי. לועדת העבודהשנתאספה בהתאם להחלטת הוה"פ שלח את שוורץ כי מפני מצב בריאותו לא יכל להשתתף בעצמו. מסר לשוורץ ההנחות שהוסכמו בלוצרן ושהראה לרמז - והנה מוסר שוורץ שאני אמרתי בועדה שיש לדון על כל שאלת יחסי העבודה מחדש כי בלוצרן היתה רק שיחה ולא הסכם. {0129-21} במועצה שנתכנסה אתמול טענו חבריו שרימו אותם. הוא אינו מסכים לדעת חבריו. אולם הוא סבורשהכיוון החדש לאיחוד הכוחות שנקטו כמה מהמנהיגים וביחוד אני - הוא רק קיים בחלונות הגבהים. בצבור יש עוד אי אמון וספקות. רואים בכל רק תכסיס של שלטון. הוא היה היחיד שדיבר במועצה בטון אחר. לו יש בטחון שמנהיגי הפועלים יש להם רצון רב להגשים האיחוד בכנות ובנאמנות אבל עמדתו זו לא נתקבלה ע"י המתווכחים, בין הצעירים ובין הזקנים. אלה דיברו בטון אחר לגמרי - כמו בשעת הבחירות לקונגרס. קיום ההבטחה של רמז יעקור מלב חבריו הספקות. ואשר לסגנות - בלוצרן הוצע עוזיאלי, אך זה נסתלק מרצון עצמו. רוטנשטרייך הביע בשיחות פרטיות ספקות בדבר הסגנות, אבל מכיוון שכל שאר המפלגות קבלו סגן כל אחת - דורשת גם הברית סגנה היא. דבר זה מתעורר בכל ישיבה. כי רואים הפליה ביחס לברית, כאילו הם אזרחים ממדרגה ב'. הדבר השלישי - שליחים לגולה. שמעו שנותנים להם רק שני אנשים. זה לא מספיק. סיעתו מציעה ארבעה: הפטמן, אייזנברג (היה ראש ציוני רובנה, שנתים בארץ), אגלר מגליציה (רוטנשטרייך מכיר אותו) וזרבבל חביב. עניתי לו על ראשון ראשון ואחרון אחרון. א - בלוצרן לא הגענו לידי הסכם, כי הוצגו דרישות גם מצדי ולא קיבלתי עליהן תשובה. דרישותי היו שלוש: 1) הסתדרות עובדים אחת 2) רוונופרויה יבריב {0129-22} 3) ארגון בטחון אחד. בשאלת יחסי העבודה באנו בסעיפים אחדים לידי הסכם, בסעיפים אחרים לא. אולם גם ביחס לסעיפים המוסכמים היה תנאי - שויון כל יהודי בא"י. שוורץ לא מסר דברי בועדת העבודה לאמתם. לא אמרתי שאין לדון על פי לוצרן, אלא ציינתי שיש לדון משתי בחינות: 1) מבחינת המו"מ בלוצרן - דיון זה חל רק על מפלגות הקואליציה, 2) מבחינה גופם של הדברים. ההנחות שהביא שוורץ לא היו מוסכמות בלוצרן אלא בחלקן. אם רוח לוצרן ישלום גם בועדה הריני מניח שהועדה תגיע לידי תוצאות רצויות. ב - מבחינה פורמלית מגיע לברית סגן, ואם יעמדו על זכותם יקבלו אותו. אולם כציונים המעונינים בהצלחת התנהלה עליהם יחד עם שאר המפלגות לוותר על הסגנים שיש עוד למנות. במחלקת העליה היה מצב מיוחד - ועד הקונגרס סידור זה לא ישתנה. אולם המפלגות ובתוכם הפועלים צריכות לוותר על הסגנים הנוספים מפני: 1) אין הסגנים נחוצים לעבודה גופה, 2) מוסד הסגנות מכביד על העבודה במחלקת ועל היחסים בהנהלה, 3) זוהי הוצאה כספית גדולה ומיותרת. אני אפנה בכתב לסיעת ב' שיסתלקו מזכותם לסגנות ואתן להם הנימוקים. אם בכל זאת יעמדו על זכותם - יקבלו סגן, ואז יצטרכו להציע כמה מועמדים, למען שההנהלה תבחר אחד. סגנות של לוונשטיין אין אני מקבל - כי אין הוא מתאים לקואליציה זו. ג - השמועה שהגיעה לקבוצת ב' על 30 שליחים לגולה היא מוגזמת. שלחנו לע"ע שני אנשים - שניהם מהמזרחי. נשלח {0129-23} עוד אחדים, בס"ה 8 או 10. ואיני יודע אפילו אם נוכל לקבל מהם שנים. למועמדותו של הפטמן אני מסכים, ומסופקני אם נשלח יותר מאחד. לבסוף אמרתי לו שיש גם לי טענה. כוונת הקואליציה היתה שנוי יחסי המפלגות, הפסקת השנאה וההסתה. במקצת אמנם הוטב המצב - אבל עדיין כמה מאנשי ב' מוסיפים לשסות בהנהלה ובפועלים, כגון שוורץ ועוד מסופרי הבוקר. גם שוורצבורט לא מצא עתון אחר להשתתף בו אלא הבוקר. אין זה מתישב עם רוח לוצרן. סופרסקי מסכים לכך - אולם מצב בריאותו מונע ממנו להיות אקטיבי.