יומנים > יומן - מלא 17/01/1966

{0202-04} 17.1.66, יום ב' הבוקר באו אצלי דיסנצ'יק ושלום רוזנפלד עם שמעון - על פרסום מאמרי (שיחות עם ערבים) במעריב. סיפרתי להם בקיצור עם מי שוחחתי (מ.ס., עוני, אנטוניוס, דיאד צולח, ג'מיל מרדס, שקיב ארסליון, עלי מאהור (מצרים), נציג אבן סעוד, מוסה חוסייני (שמאלי) - זה יתפוס בערך עשרה מאמרים ויהווה חלק של תולדות המדינה (החל משנת 1870 (יסוד מקווה ישראל) עד 1963. - בשתים עשרה בא אצלי יוסף אלמוגי. מחר ועדה מדינית ועלי לבוא (הבטחתי לבוא אס החום יפסק) כי ידונו על סידורי ההסתדרות. הוסכם שלפי יהיו 2 בועדה המרכזת (כל המספר יהיה 19) ואלה יציעו שאר המוסדות. השנים לפי אלמוגי הם גוראל מחיפה ותמיר. לאחרון זה הובטח. אמרתי לו שלדעתי הוא מחייב להיות בועדה המרכזת. הוא תמה אם זה מתישב עם חברות בכנסת. במקרה זה, לדעתי, אין סתירה. יש גם להחיש קריאת ועידת רפי - אסור להאריך תקופת האנרכיה, שמחלישה אותנו. - גליתי בתיק השיחות עם האנגלים והנציב (1932 10.12.34-) רשימה שלי מיום 5.12.33 על עליה, קרקעות, בטחון ויחסינו עם הערבים. בסעיף האחרון מדובר על צורך הבנה הדדית. . בשיחתי עם הנציב (גנרל ווקופ) ביום 29-30 ביולי 1934 אמרתי לנציב שיתכן סידור יהודי ערבי. אם הערבי יסכים לחזרתנו לארץ (וזה כולל גם עבר הירדן) יגיש העם היהודי עזרתו לעם הערבי לבצע שאיפתו הלאומית - עצמאות העם הערבי ואחדותו בכל ארצות ערב (כוונתך למזרח הקרוב? - שאל ווקופ עניתי - כן, יש מקום פה לערבים הנמצאים בארץ ולארבעה מיליון יהודים. שאל ווקופ: במשך כמה זמן? עניתי במשך 40-30 שנה - אם הכל ילך {0202-05} כשורה. - ומה יאמר עוני? שאל הנציב (נראה שזה היה כבר אחרי שיחתי עם עוני): עניתי: במקרה זה הוא מוכן לפנות לכל הערבים בא"י, בסוריה ובעיראק - והוא אמר שהוא בן בית בכל הארצות האלה - שלא רק 4 מיליונים אלא גם חמשה ששה מיליונים (עמוד 12) סיפרתי גם על פגישה עם אחד המנהיגים הסורים (עמוד 12), שרת פגש אותו מקודם בבירות, אחר כך נפגשנו אתו שנינו בירושלים לפני שבועות אחדים, וגם אתו דיברתי בכוון זה ומצאתי אוזן קשבת. שאלתי אם אוכל להמשיך. ענה ווקופ: (עמוד 13) אני מעריך הדברים שאמרת על אנגליה. אני אהיה אסיר תודה אם תמשיך בכוון זה. כמובן ששום דבר לא צריך להגיד או לעשות העלול לפגוע בשכנים הצרפתים. - זה מובן מאליו, עניתי. - ווקופ אמר אז: אני אראה בעצמי כמה מהמנהיגים הערבים, הוסיף ווקופ - ואגיד להם שעליהם להיפגש עם היהודים האחראים. ואשר למועצה המחוקקת - הדבר יהיה נידון בקבינט. אם יוחלט להקים מועצה מחוקקת - נאחז באמצעים להגן על המיעוט. - עניתי: אין אנו רואים עצמנוכמיעוט אלא כעם. שאל וקופ: מה תעשו אס תוקם מועצה מחוקקת על פי החלטת הממשלה? - לא נשתתף בה, עניתי. ביום 7.8.34 כחבתי לוויצמן על שיחה זו ועל שיחותי עם הערבים (לנציב לא ספרתי על שיחתי עם מ.ע. כי הוא היה אז פקיד הממשלה. ביום 15.8.34 שיחה עם הנציב על אסירי כפר םבא: בנקובר, קוזלובסקי (ספיר) ושריבמן. בשיחה זו 15.8.34 על יחסים יהודים ערבים ושתוף פעולה, הנציב אמר "הממשלה תעשה תכנית מוסכמת זו לתכניתה היא". עם עוני נפגשתי ביום 18.7.34. לפני כך נפגשתי עם ריאד אל-צולח בביתו של משה, לאחר שמשה נפגש אחו בבירות, ולפני כך נפגשתי עם מוסה עלמי, כמה שבועות לפני ישיבת הוה"פ הציוני בירושלים. הפגישה עם ריאד אל סולח נחקיימה בסוף מאי או בתחילת יוני 1934. עם ווקופ שוחחתי על פגישתי עם הערבים מיום 15.8.34 אמרתי לו כי עידודו בשיחה הקודמת על פגישותי עם הערבים חיזק בהרבה את רוחי. {0202-06} בשיחה עם הנציב בימי 29-30 יולי 1934 סיפרתי לו כי לפגישבועייםשוחחתי עם עוני (וסיפרתי לו כל פרסי השיחה). - בא אצלי בערב יריב. יש לו חבר סטודנט מוכשר - אלכס, חבר השה"צ. הוא טוען שבדק כל חיי ואף פעם לא אמרתי אמת. הוא רוצה לבוא אלי. אולי ישלח לי טענותיו בכתב, אם אמצא שהן נכונות - אודה, אם לא אסביר לו במה הוא טועה. הסכים. - הבוקר השלמתי פרק ג' ב"שיחות עם ערבים" (נסיון שנכשל).