יומנים > יומן - מלא 17/02/1955

{P001} {0045-14} 17.2.55, יום ה', כה' שבט היה יום "שמורים" אם אפשר לצרף תואר זה ליום. בשמונה בבוקר הגיע הנה נחמיה. משה ביקש ממנו לגשת אלי בהקדם ולמסור לי כי פ.ל. עומד על ההתפטרות ועל הגשת טענותיו לממשלה ולועדת חוץ. שאול מסרב לקבל ואין קנדידט אחר. מיד אחריו הגיע הנה שרגא נצר עם נציגי בעלי מלאכה מכל הארץ. לדבריהם יש בארגונם 13.000 חברים, ויש עוד כ12.000- בעלי מלאכה לא מאורגנים. צרכיהם: מבנים, אשראי, שכלול המקצוע, עזרה בהשגת חמרי גלם. הם מתחרים לדבריהם בחרושת הגדולה - גם בטיב וגם בזול. עובדים אצלם 5-4 פועלים. שוחחנו שעה ארוכה על צרכיהם ואפשריותיהם. מיד אחר כך הגיעו הנה צעירים מאמריקא הלטינית, רבם צעירות מארגנטינה, מצילי, מברזיל, מאורוגווי. ילמדו כאן חדשים אחדים ויהיו מדריכים לנוער. מבטיחים לשוב. עושים רושםמצוין. בעודם פה באו משני ישובי עולים בסביבות יבנה - תימנים, מרוקנים, אשכנזים ועוד. בצהרים באה משלחת סופרים: יעקב כהן, דוד שמעוני, נחן גורן, עבר הדני, לוין. עורכים קונגרס ההסת' ההעברית באבגוסט 1955 ואוצים בהשתתפותי. {0045-15} אמרתי להם למען שהקונגרס יהיה לו ערך יש להזמין אנשי רוח מיהדות המערב, בעיקר אמריקא וכן גם נציגי הדסה, שישפיעו על חינוך עברי. אחרים ידברו העברים אל עצמם, מיד אחריהם בא הנה צבי אילון עם המפקדה שלו מריהר, צביקה הורוויץ ועוד. הוא חולש על המרכז ועל הדרום כולו. מפקדת הדרום הקודמת ששכנה בקסטינה תעבור לבאר שבע. צבי היה בקורס באנגליה, 3 חדשים (מעין שלב ב' שלנו) ומ לא התפעלות. קצינינו אינם מגיעים להרגה של הקצינים ההם. לפנות ערב באו פתאום גולדה ונמיר. משבר בבטחון. לבון הולך בהחלט ואין איש, מציעים שאשוב. נפעמתי. החלטתי שעלי לקבל הדרישה ולשוב למשרד הבטחון. הבטחון והצבא קודמים לכל. ברדיו בשש הודיעו על התפטרות לבון.