יומנים > יומן - מלא 17/08/1936

{P001} {0132-48} 17.8.36 לאחר ששלחתי אמש (בשעה שבע) את הטלגרמה למשה נתקבלו ממנו שתי טלגרמות על שיחתו עם הנציב ועל המצב. טלגרפתי מיד לחיים ולהכסטר, החלטתי בלבי לשוב לארץ מבלי לחכות לוה"פ - אם רק אמצע מקום באווירון ביום ג'. הודעתי זאת למשה ולחיים טלגרפית. לאחר שפענחתי יחד עם לוריה את שתי הטלגרמות של משה והברקתי את תשובותי לירושלים, קרלסבד וניו-יורק הודיעו לי במלון מיד עם כניסתי לאולם (כרבע אחרי חצות) שירושלים הזמינה אותי לשיחה. דיבר משה - הוא עדיין לא קיבל אף אחת מהטלגרמות שלי - ורק בעזרת יומני הבינותי את דבריו. הודעתיו שאני חוזר לארץ מיד והסכמתי שברל לא יבוא לישיבה. אולם עמדתי על בואו של קפלן, כי הכרחית פעולה כספית. לשאלת משה מה יהיה על הוה"פ - אמרתי שאמציע בחירת ועדה פוליטית מוסמכת שתחליט על הענינים בארץ - והוה"פ לע"ע לא יקבל שום החלטה פוליטית. )Neapelhouse, Karlsbad( טלגרפתי הבוקר לאוסישקין "המצב בארץ מחמיר ואני רואה חובה לשוב מיד ארצה. הודעתי לחיים. מציע שהוה"פ יחליט על תקציב ופעולה כספית בלבד. אי אפשר עתה להחליט בשאלות פוליטיות כי אין לדעת מה ילד יום. מציע אחת משתים: ישיבת וה"פ בארץ לפני בוא הועדה או בחירת ועדה פוליטית מוסמכת בארץ לפי מפחח וה"פ להחליט על הענינים הפוליטיים בשעת הצורך". {0132-49} טלגרפתי ללוקר להתקשר אתי מיד טלפונית, וגם ביקשתי זאת מווייז. - טלפנתי לזיוו שהמצב בכל רע ועלי לראותו היום, אך איני יכל לעזוב את המשרד ואני מבקשהו לסור הנה. ענה לי תחילה שיתן לי תשובה אה"צ. אח"כ טלפן לי י.ל. כהן שהוא יבוא לראותי בשם זיוו. אמרתי לו שאראה אותו ברצון, אך לא בשם זיוו, כי עם זיוו אדבר רק אם יבוא בעצמו. טלפנתי למרכס - והוא הבטיח לבוא אצלי בשתים וחצי אה"צ. סקר נמצא ביוגוסלוויה. הוא ומלך אנגליה. - הבהלתי את נמיר לבוא. הוא הציע לי לראות את מפי לפני לכתי - הוא סבור שצדקתי בהחלטתי לשוב מיד. צלצלנו למשרד המושבות - ומתברר שמפי איננו. צלצלנו לפרקינסון - גם הוא איננו. נמיר הציע להפגש עם לורד הליפכס, ומיד צלצל להרווי למשרד החוץ - אבל גם הרווי איננו. הצעת משה להחתים מאה מ.פ. היא בלתי אפשרית. אין להשיג עכשיו האנשים, והצעתי לנמיר להשיג את ראשי המפלגות לחתום על גלוי-דעת זה. הוא הוסיף גם בישופים - ואם אפשר הארחיבישוף מקנטרבורי. סלפן לדידס - אך אין להשיג את דידס. טלגרפנו לבפי שתטוס מיד הנה; טלפנו לברוד. - אינו בביתו, טלגרפנו לו לבוא מיד לונדונה. {0132-50} החלטנו שנמיר לא יסע לוה"פ אלא ישאר בלונדון (על פי דרישתי - עמד לנסוע לישיבה). - מויצמן אין עדיין כל תשובה (2 אה"צ). באימפריאל איירווייס אין מקום. יתכן שימצא מקום ב-.K.L.M , ואז אצא מחר לפנות ערב לאמשטרדם, וביום החמשי בבוקר אהיה בקהירו. - גיי מסר מכתבו לגרייבס. גיי הבטיח להדפיס המכתב וגם לכתוב מאמר ראשי בנידון זה. - טלפנתי לג'ימי - אינו בלונדון. השגתי המען שלו ב- country וטלפנתי לו. מסרתי לו המברק הארוך של משה - ובתשובה הוא נתן עצה (צודקת כשהיא לעצמה, אבל היא עצה טובה לא לנו אלא לממשלה) שאין אנו צריכים לשלם אף פרוטה - הממשלה חייבת בעצמה לשאת בעול זה. אין הוא רואה איפה נשיג אנחנו סכומים עצומים כאלה אמרתי על צורך בארגון מחאה - הוא סבורשאיש אינו מתפעל עכשיו משום זוועה, לאחר מה שנעשה בספרד... הבטיח לטלפן לי אה"צ. - בשתים וחצי הביאו לי טלגרמה מויצמן: Kindly wire warburg others my name stop Shall write Marks stop Consider your sudden departure now mush (much?) {0132-51} inadvisable letter (better?) wait few days after beginning meeting AC greetings Chaim - בשתים וחצי בא מרכס. מסרתי לו על המצב והוא הודיע מיד שהוא נותן עשרת אלפים. אמרתי לו זה לא די - עליו לדרוש מוורבורג 6000 לחודש. הסכים לטלגרף לו שיקציב בעד 3 חדשים 18,000, וגם שישיג כמוהו עוד 10.000 לכל הפחות בשביל צרכי המשבר. את עשרת האלפים שלו הוא מעמיד לרשות ויצמן. - ג'ימי טלפן עוד פעם ושוב הסביר מדוע הכרחי שהממשלה תשלם כל הוצאות המשטרה... להגו הפסיד לי את תשיחה עם בפי, כי בעת דברי אתו בא הטלפון שלה מסקוטלנד, ולא יכלתי לדבר - כי אי-אפשר היה לי להפטר מג'ימי.., היא ביקשה לטלגרף לה. מרכס הציע שאפנה לאמרי שיפגישני עם הליפכס - אבל נתברר שגם אמרי איננו. - בינתים באה הטלגרמה של משה המתנגדת לנסיעתי. נסיוני להתקשר עם ווייז או לוקר או גולדמן בגנף לא הצליח. השנתי רק את כהני וממנו גודע ששלושה אלה נסעו הבוקר לברן להפגש עם הציר הבריטי, ואין לו הכתובת שלהם, וישובו רק בערב. אני מנסה להתקשר עם אוסישקין טליפונית לברר אפשרות סידורים אחרים בענין הוה"פ. הנימוק הממשי בהתנגדות משה לנסיעתי הוא רק בחששות {0132-52} לגבי עמדת חיים. אבל אם יעלה בידי לסדר עם אוסישקין שלא יחליטו שום החלטות פוליטיות - אפשר בנקל לסדר (בעזרת לוקר) שחיים לא ידבר על פריטי ולא על "רזרבות" - ואז אין סכנה. - לונדון נתרוקנה. נמיר רצה להתקשר עם ברינגטון - וורד - וגם הוא אינו בלונדון. - מצאנו סוףסוף את דידס. הוא היום עסוק ויבוא מחר בבוקר למשרדנו. אולי יצליח הוא להכתיב מי שהוא - או יכתוב בעצמו.. בשש לפנות ערב טלפנתי לניישטד. מסרתי לו הצעתי לאוסישקין, ביקשתיו למסור ללוקר להשפיע על חיים - במקרה שהצעתי לאוסישקין תתקבל - שלא ידבר על שני הדברים ה"מסוכנים" - ושיתקשר אתי טליפונית מיד בשובו לגנף. - בשמונה בערב הודיעני משרד הטליפונים שהקו לפרג מקולקל אבל הבטיחו לי לקשרנו עם קרלסבד (אוסישקין) דרך קו אחר. - בשמונה ורבע טלפן לי אוסישקין. הוא מקבל הצעתי על ועדה. אי אפשר שהוה"פ לא ידון בשאלות הפוליטיות, ובעיקר - אם להשתתף בועדה או לא במקרה של הפסקת העליה, אבל הוה"פ אינו יכל עכשיו לקשור את ידי ההנהלה וימסרו לועדה להחליט יחד עם ההנהלה, אמרתי לו שחיים ומשה מתנגדים להעדרי מהוה"פ. אמר: דעתו של חיים אינה מחייבת, כי הוא בחו"ל, אבל מדוע איני מקבל {0132-53} דעתו של משה? אמרתי: משה חושש שיתרעמו בוה"פ על אי-בואי, ענה - זה לא נימוק. אילו נשארתי בלונדון ולא הייתי בא, היה יסוד להתרעם, אבל כשאני נוסע לארץ - יבין זאת הוה"פ. אמרתי לו שיפגש עם חיים ויתיעץ אתו. אמר - שניסה כבר פעמים להזדמן עמו - והוא דחה אותו, אולי מטעמי בריאות. אין הוא רואה כל פגם בהעדרי - חבל רק שהענינים לא יוכלו להתברר כהוגן. אבל בכל יום עלול לקרות דבר מה, והוה"פ יבין זאת. - בתשע בערב טלפן לי סוף סוף גם לוקר. הוא אמנם מתנגד לנסיעתי, אבל אם אסע - הוא מקבל על עצמו לשמור על חיים, ביחוד בענין הפריטי והרזרבות. גם יסביר לו למה נסעתי. מרוצה מהקונגרס - אם כי היה עלוב, מרוצה גם מביגור אצל הציר הבריטי בברן. ווייז והוא הסבירו את הדרישה, והציר דיבר אתם בידידות. {0132-54} - בחזרי למלון בעשר וחצי בערב טלפן לי שוב ג'ימי. מה נתחדש בענין המשטרה? אמרתי לו שטלגרפתי למשה לעמוד על תשלום הממשלה - אולם עשיתי צעדים להשיג הכסף ומרכס נתן כבר 10.000, וגם טלגרפנו לוורבורג. דברים אלו פעלו עליו - ושאל בתיאבון: מה עגה וורבורג? אמרתי - שאין עדיין תשובה. אולם לשוא צפיתי לשמוע ממנו - שגם הוא יתרום. במקום זה שאלני מתי אני נוסע. אמרתי - יתכן מחר בצהרים. אמר - אטלפן לך מחר בבוקר. נראה - מה יטלפן. - אחר כך בא טליפון מגנף - צלצל גולדמן - שאל אם אני באמת נוסע. שאלתיו לדעתו - השתמט מתשובה. "בלי משה ובלעדיך לאיהיה טעם למושב - אבל מאידך גיסא אני מבין הנימוקים בעד נסיעתך"... ולא חכמתי ממנו. רק גמרתי לדבר אתו צלצלו לי מהמשרד שיש טלגרמה בשבילי. ביקשתי להביאה. משה מבריק שעלה במחשבה לטלפן לויצמן מירושלים שידחה הישובה. טלגרפתי זאת מיד לויצמן - ולמשה עניתי שלדעתי אין לדחות הישיבה, ושוב שאלתיו אם לשוב. -שלוש בלילה, ולאחר שהתחבטתי שעתים ללאשנה הגעתי לידי מסקנה: לא לזוז מלונדון עד יום ו'. אראה פה איך יפלו הדברים בארץ. אם אפליג מחר לא אוכל להמצא במגע את הארץ עד יום ה' בערב - והכיוון החדש של מהלך הדברים בארץ מדאיג, ויש להסתכל לנעשה שם ולתגובה פה. במשך שנים שלושת הימים אוכל {0132-55} להחליט אם לציריך ואם לירושלים - ובינתים אשמור על הקשר עם הארץ. כך אולי יותר קל יהיה לכוון הדברים.