יומנים > יומן - מלא 17/08/1954

{P001} {0022-12} 17.8.54, יום ג' הבוקר בא בש ופורת. מיום ה' עד שבת (21-19 בח"ז) מועצה כלכלית בת"א. ירצה ישכול. ביום ו' אזכרה לברל. בש מבקש ממני מכתב למועצה. הבטחתי. לעומת זאת אסרתי לו שלא אשתתף בסימפוסיון לעשר של ברל. בעוד שבועיים (4 בספטמבר) יוועד המרכז בבאר שבע להחליט על בחירות האזוריות. רוצים לקבוע מטה לבחירות: משה, זיאמה, גולדה, כסה, בש, אני, נמיר, בהיר, פנחס. הסכמתי. שאלתי אם יגמר פעם הסכסוך בעין חרוד. בש מקוות שכן. ועדתהשלשה (הרצפלד, כנעני, כנרתי, קבעו שלחברינו יש54,3% אחוז בעין חרוד. {0022-13} אפלטון בחוקים (ספר 1, ש631) קובע הדברים הטובים ממדרגה שניח לפי פדר זה: בריאות, יופי, כוח, עושר. הדברים הטובים ממדרגה ראשונה: חכמה, מתינות (סופרוסונה), צדק, אומץ לב. - המרחק האינטלקטואלי והמוסרי שבין ההלך האתונאי (אפלטון) ובין קליניאס מכריתים ומגילוס מאושפרתא נראה בראשית השיחה, כששני הראשונים רואים בכל רק אמצעי דרוש למלחמה, והנצחון זהו האושר הגדול ביותר, בשעה שהעתונאי באירוניה מפוסח מבטל הנצחון והמלחמה, ורואת בחנוך לחיים טובים (הגונים) העיקר, ובניצחון - אפילו מקור של שחיתות [ יוונית ] ולפי זח הוא אומר: (כרך א' עמוד 56 ( 641) [ קטע ביוונית, ראה מקור בכתב היד ] (שם). {0022-14} (644 a) - the education we speak of is training from childhood in goodness, which makes a man eagerly desirous of becoming a perfect citizen, understanding how both to rule and be ruled righteouusly (Jewelt:- education in virtue from youth upwards which makes a man eagerly pursue the ideal perfection of citizen- ship, and teaches him how rightly to rule and how to obey). האתונאי חולק על הכריתי והאישפרתי שהחיים הנעימים טובים מהחיים הצודקים (662) הכריתי מודה כי [ יוונית ] [ יוונית ] (מתמיד, נצחי) העבד נזכר בפעם הראשונה בחוקים (c 655) לרגל החובה, לפי דברי האתונאי, של כל איש וילד - עבד וחפשי זכר ונקבה, ושל כל המדינה (פוליסן) להקסים או להתעמק בשירים, שישתנו מדי פעם בפעם. האתונאי מבחין גם בלימודים בין עונג וקסם ( יוונית) - ובין [יוונית] ו- [יוונית] וכמו כן [יוונית] ו- [יוונית] -שרק האמת מולידה אותן. .(667 ) {0022-15} בפעם השניה נזכר עבד (674) לפי חוק קרת חדשה אין חייל במערכה רשאי לשתות יין, ואולם עבד, גבר או אשה, אסור לו לשתות לו יין בעיר אף פעם, וגם לא השליט בשנת שלטונו וכו' גם לא איש ואשה בלילה - אם הם מזדווגים. .)678 b-c ( כל התפתחות איטית של האנושיות חידוש התרבות אחרי המבול - בלא עבדים (679) לא היו עניים ביותר ולא עשירים ביותר - ולכן צודקים ביותר. היו ממרעה, ללא מלחמות. טובים מאשר לפני המבול ובימינו אלה. לא היו זקוקים למחוקקים. התנהגו לפי המנהגים וההרגלים של האבות. שלטון פטריארחיאלי. אחר כך נתרבו ועסקו בחקלאות ובני כפרים וערים. אז הופיעו מחוקקים ושופטים והוקם שלטון אריסטוקרטיה או מונרכיה. החכמה האמתית היא רק ידיעת הטוב והרע, ולא ידיעת מלאכות, ואמניות .(689) [ קטע ביוונית ] השלטון הצודק הוא -שלטון אבות ואמהות על בניהם, שלטון ההגונים על בלתי הגונים - [ יוונית ] ושלישית - שלטון הזקנים על הצעירים, ורביעית - שהעבדים יצייתו, והאדונים ישלטו (b 990). וחמישית - החזק ישלוט בחלש, כפי שאמר פונדרוס, שזה לפי הטבע - [יוונית] , והששית - וזה העיקר - שהחכם ינהיג ויצווה, והבער ישמע ויעשה. אולם האתונאי חולק על פונדרוס, לפי הטבע הוא רק שלטון החוק, בלא {0022-16} אלמות, על נהינים ברצונם הם [ יוונית ] ( 690c). יש שלטון מסוג שביעי - לפי גורל. שלטון גדול יותר מדי לאיש - מסוכן ורע גם לשליט ( c 691) ככל עודף מוגזם: מפרשים גדולים לסירה קטנה, שפע מזון לגוף. - יש שתי צורות שלטון יסודיות: מונרחיה ודימוקרטיה. הראשונה הגיעה לשיאה בפרס, השניה באתונא. לדעת האתונאי השלטון הטוב הוא תערובת השניים .(693c ) ]693 c[ ] האסון של פרס היה עודף של עבדות ועריצות - [ יוונית המחוקק צריך לזכור שלושה דברים: א) שהמדינה תהיה חפשית, ב) מאוחדת, ג- נבונה [ יוונית ] הרופאים הם גם בני חורין וגם עבדים ( 720d, עמוד 307) וכן גם החולים. כרגיל החולים העבדים מתרפאים אצל רופאים עבדים - ההולכים מבית לבית או יושבים בבית המרפאה שלה. הרופאים בני החורין מטפלים בבני חורין וחוקרים .)720 d ( ודורשים סיבת מחלתם נגד עודף של עושר ( 729a) נגד מחסור; - שפע מביא לשנאה וקנאה, מחסרו לעבדות. אמת היא הראשונה בכל הטובות(b730) לאלוהים ולאנשים. {0022-17} )740 a ( נגד שותפות הרכוש, כי האנשים המדברים אינם מתאימים לכך ( 757a) [ יוונית ] אבל מה טיבו של השויון שיוצר ידידות - קשה לדעת (שם). [ קטע ביוונית ] השנים עשר יתאספו יחד עם החמשה ויחליטו כי לא יהיו להם משרתים ועבדים ל שרת אותם ולא ישתמשו בעוזרים לצרכיהם הפרטיים, אלא רק לצרכי הכלל, הם יחיו רק על עבודת עצמם ( a 763) (לברר מי הם ה12- וה5-!) .)776 d( )473 היחס לעבדים (עמוד הבעיה המטרידה ביותר ביוון היא בעית שיטת ההילטים - יש אומרים שהיא טובה ויש אומרים שהיא רעה. [ קטע ביוונית ] בעבר הרבה עברים הוכיחו שהם טובים בכל מובן מאחים ומבנים והצילו אדוניהם .)776 d ( "ורכושם וכל ביתם אבל יש גם אומרים ההיפך [ יוונית ] והומר אמר (אודיסייאה יד 322). [ יוונית ] (דין על עבדים מעמוד 473 - עד 479). {0022-18} הפסוק הקובע הוא - תשובת האתונאי לקליניאס: [ קטע ביוונית ] גווט מתרגם : there can be no doubt that man is a troublesome animal, and therefore he is not very manageable, nor likely to become so, when you attempt to introduce the necessary division of slave, and freeman,and master. R.G. Bury מתרגם : - since man is an intratable creature, it is plain that he is not at likely to be or become easy to deal with in respect of the necessary distinction between slave and free-born master in actual experience (777b) זהו (העבד) רכוש מטריד, כפי שנראה לעתים תכופות במריבות. המריבות במסניה, והחלאות ( [יוונית] ) המתרחשות במדינות שיש בהן הרבה עבדים המדברים באותה לשון, וכו' ולא להרבות בעבדים מארץ אחת ובעל לשון אחת. ואשר ליחס: [ קטע ביוונית ] וכו' (עמוד 476-477) ספר 4. {0022-19} יש לענוש ילדים, שלא יתפנקו, אבל לא במידה מעליבה, אלא כפי שאמרנו לגבי עבדים ( 777a) - להמנע מהרגזת אנשים נענשים ע"י ענשים מחפירים ומפינוק ע"י השארתם ללא עונש [ קטע ביוונית ] הדבר נכון גם לגבי בן חורין ( e 794) ספר VII עמוד 21 . ההורג עבד של אחר בחשבון שהוא שלו ישלם פיצויים לאדוניו - או כפלים משוויו, כפי שישית השופט, אבל יצטרך להטהר (בטקס דתי), ואם יהרוג עבדו - יטהר כחוק, ויהיה נקי מרצח איש. ואם הוא הורג איש חפשי בשגגה - יטהר כהורג . IX 865) עמוד 239 ספר c -e( ילד של שפחה או של עבד, גם אם בן הזוג הוא בן חורין - שייך לאדון . XI 930) עמוד 477, ספרe ( . VI פגיעת עבד או בן חורין - ישפטו החמה, 761, עמוד 427 ספר( אלה שאינם מתנזרים מתענוגות ואינם כובשים יצרם - נפשם בחלקה עבד ובחלקה בן חורין [ יוונית ] ספר I, עמוד 135 635 בספר d V 716 עמוד 292 {0022-20} רופאים, בין בני חורין ובין עבדים רוכשים אומנותם ע"י מוריהם דרך הסתכלות ומעשה ולא לימוד הטבע [ קטע ביוונית ] בתרגומו של גווט (בטכסט יש כאלו סתירה) whether they are slaves or freemen makes no difference; they acquire their knowledge of medicine by obeying and observing their masters; empirically and not according to the natural way of learning .I 720, עמוד 306 כרךa IV 720, ספר עבדים לעולם לא יהיו ידידים עם אדונם, ולא רשעים עם צדיקים, גם אם הם תופסים מקומות שווים [ יוונית ] כשמעניקים שויון לדברים לא שוים התוצאה היא שווה, אלא אם משתמשים במידה הראויה [ יוונית ] 757a , VI עמוד 412 ספר מכל מה שיש לאדם ( [ יוונית ] ) - הנפש היא ביותר שלו, כי היא אלהית. הטובים והחזקים הם האלמנטים השל יטים, החלשים והגרועים הם עבדים (משעבדים) או המשרתים 726. בתחילת ספר V (עמוד 322). [ יוונית] {0022-21} .)727d ( מי שמעריך יופי יותר מטוב -מבזה נפשו אסור להחזיק זהב או כסף, מלבד מטבעות לשלם לשכירים, עבדים או מהגרים (a 142) [יוונית] - - - - - - נגד שעבוד לאנשים, רק לחקים - לא טוב למשעבדים ולא טוב למשועבדים .)334 c 'אגרת ג( באגרת ח' 354 הוא שוב מטיף לידידי דיון - חופש, שלטון החוק והשתמרות מחופש מוגזם בגדר אנרכיה, שמביא לידי שעבוד. ומזהיר מאהבת בצע ומעושר. ( 355b). מקודם הנפש, אחר כך הגוף, ורק בסוף - כסף, מתוך שעבודו לנפש ולגוף. [ קטע ביוונית ] )383c ,)'אם ניצר שיהיו שומרינו יראו (המדינה ב" אלהים ואלהיים, עד כמה שאפשר לו לבן להגיע לידי כך" and to escape from evil is to become like God, as far as this is possible. חקים 716 קליניאס: כל אחד צריך לחשוב דרכו למען ילך בדרך האל. [ קטע ביוונית ] {0022-22} - בספר ח' של המדינה אומר סוקרטס ( 469c): "ושלא יהא הילני קונה עבד הליני ושלא יעוצו כך אף לבני הלס האחרים" מכאן לומדים מפרשים אחדים כי אפלטון התיר עבדים במדינתו, אלא שהתנגד לעבדים הלניים. אבל בכל "המדינה" אין זכר לעבדים במובן חיוב ואין להם תפקיד (בחוקים עבדים מוזכרים בפירוש). - "הפילוסופוס מתוך שהוא מתחבר עם האלהי והשלם בסדריו יהא אף הוא עצמו שלם ואלהי עד כמה שהדבר ניתן לבני אדם" 500d (ספרו), [ קטע ביוונית ] מדינה - ספר ו' 500d, עמוד 68. איך פועל הפילוסופוס במדינה - ספר ו' 501. בקרוטו d 52 טוען "החוק" נגד הבריחה - כמעשה העבד הגרוע ביותר - .)53c( אם חברה תחיה כעבד בפיידריס (c 238) הנכנע למאוויו הוא עבד לתענוגות. קליקלס (בגורגיאס (483-4) מבסס שלטון הכוח, כחוק הטבע. אדם צריך לשלוט בעצמו ולהיות צודק - למען יהיה חפשי ולא עבד (אלקביאדס פא' ) 122). הרשע צריךלהיות עבד, הרשע היא מידת עבדים, הארטי - מידת בן-חורין (אלקביאדס' א',c 135, עמוד 219-220). פולימיקוס c 307: אלה שאינם יודעים להלחם נעשים טרף לתוקפנים, ומבני חורין נעשים לעבדים (עמוד 183), שםc 309: המתגוללים בבערות ובשפלות נופלים תחת עול העבדות (עמוד 187). [ יוונית ] {0022-23} (דברי ההלך - כסנוס) טוקרסט נוכח, אבל ההלך היה ראש המדברים. [ יוונית ] - האוהב עושה מאמצים שאהובו ידמה לאל (פיידרוס 253) "לעולם לא יזניחו האלים אתהאיש אשר בכל לבו ישאף להיות צדיק ומתוך התמכרות למידה הטובה - להידמות לאל, עד כמה שהיכולת לך נתונה בידי אדם [ קטע ביוונית ] [ ראה המשך בכתב היד, עמ' 21, 22. גם טקסט בעברית ] - - - - --