יומנים > יומן - מלא 17/08/1960

{P001} {0192-53} 17.8.60, יום ד' מהתאריך הקודם רשמתי לפעמים רשימות קטועות על פתקאות נפרדות, והן הועתקו ע"י מלכה בתיק מיוחד. לפי הדו"ח של שר האוצר המצרי לעתונאים הרי התקציב המצרי מסתכם בסכום של 700.665.000 לי"מ, מזה 176.020.900 לי"מ תקציב עצמאי (?). תקציב הייצור עלה מ98- לי"מ (?) בשנת הכספים 60-59 ל285- מיליון בשנת 1961/1960. התקציב לחינוך, בריאות ושרותים סוציאליים הוא 181 מיליון לי"מ. תקציב הגנה 103 לי"מ (ב200- מיליון ל"י גדול משלנו), 154 מיליון לי"מ למפעל תעשיה ונפט, 80 מיליון וחצי לסכר הגבוה, 81 מיליון לקשר ותחבורה, 21 מיליון לשרותים (?), 19 מיליון לתכניות התעלה, 16 מיליון למפעלי חשמל, 14 מיליון למפעלי שיכון בערים ובכפרים, 15 מיליון לפרעון חובות, 1/2 2 מיליון השתתפות מבד החבל הדרומי ומפעלי החבל הצפוני, 13 מיליון לשרותי בריאות (?). תקציב הייצור בחבל הדרומי הוא 285 מיליון לי"מ לעומת 98 (?) בשנה החולפת. {0192-54} בועידת "האיחוד הלאומי" ב9- ביולי 1960 דיבר נאצר בין השאר על ישראל: "ישראל הוקמה ע"י האימפריאליסם ונהפכה למחסן נשק בתוך הארצות הערביות חסרות הנשק ויש להזהיר הערבים שיזכרו תמיד קיומה של ישראל ושאין היא לבדה, כי ישראל היא ראש גשר לאימפריאליסם ובסיס קדמי לשאיפות הציוניות העולמית במולדת הערבית. על הערבים לדעת כי החזרת זכיות עם פלסטין אינה בגדר תקווה לאומית גרידה כי אם צורך חיוני לשלום האומה הערבית כולה, וזוהי הדרך היחידה להכשיל את תכניות הציוניות וחלומותיה להתפשטות". אתמול קיימנו ישיבת המזכירות לדון בעניני המורים ובדבר הצעתי על מוסד מוסכם לסידור כל התביעות של מורים, רופאים, ועובדי מדינה; המוסד יהיה מורכב מנציגי הממשלה, העובדים ואנשי צבור מובחרים ומוסכמים. לא נעשה חוק לאסור שביתה של עובדים אלה - אלא השביתה וכל אמצעי לחץ אחרים יבוטלו ע"י הסכם הדדי. כמה מהחברים ראו בכך פגיעה בריבונות המדינה - כי מוסד לא ממלכתי יגדיל הוצאות המדינה (אם יאשר תביעות העובדים), אחדים - פגיעה בהסתדרות. אחרים - רואים בכך פגיעה ברעיון מלחמת המעמדות. הסברתי: עובדי המדינה (כולל רופאים ומורים) אין הממשלה מעבידים שלהם, אלא חברי הממשלה משרתים המדינה כל העובדים, כ"א לפי סמכותו ויכלתו. רבונות המדינה אינה מרוכזת בממשלה, ואף לא בכנסת. בית המשפט העליון מוסמך לפרש חוקים, והפירוש מחייב הממשלה וחברי הכנסת וכל אזרח. שיש תביעה מצד - האין הממשלה מסכימה להם - כיצד יוכרע הדבר? {0192-55} ע"י הממשלה. אבל העובדים לא יקבלו דעתה, כפי שקרה בהרבה מקרים. חברי הממשלה לא תמיד דנים על העניןבאופן אובייקטיבי מבחינת הצדק והיכולת של המדינה, אלא בהתחשבות עם מצביעים ופופוליאריות. ולא פעם וויתרה הממשלה - למרות הכרתה שתביעות העובדים אינן צודקות או אינן כשרות מבחינת צרכי המדינה. שביתת המורים יכלה לא להכריח הממשלה לקבל דעתם - אבל היא מחבלת בחינוך והוא הדין שביתת עובדי מדינה ורופאים, שאינה מוסרית. הממשלה אינה "מעבידה" במובן המקובל, אלא שותפות בעבודה ובשרות לעם. "מלחמת מעמדות" כלכלית מובדקת במקום שיש פלוגתא על תלונת "הערבך הנוסף" או הרווח: אם הבעלים יקבלו חלק יותר גדול מהריווח שמכניס העסק או העובדים. אין חברי הממשלה מתעשרים מעבודת עובדי המדינה ואין אינטרסים שלה מנוגדים כלל לאינטרסי העובדים. יתכנו רק קבוצות לחץ שיפגעו באינטרסי הכלל. יש להסביר דבר זה לעובדים, שרובם נאמנים למדינה, ויוסכם כי במקרה שאין הממשלה מקבלת תביעות העובדים עובר הענין להכרעת מוסד מוסמך ומוסכם. הממשלה תביא לפני המוסד שיקוליה הממלכתיים. העובדים - שיקולי צרכיהם או טענות "קיפוחם". אנשים שאינם תלויים בבוחרים לכנסת ולהסתדרות המסוגלים להעריך צרכי המדינה וזכות העובד יכריעו סופית. אשכול הסכים להצעתי. גם עמי אסף נטה להצעתי. בקר סבור שיש בכך פגיעה בהסתדרות וניסה להביא ציטטה מדברי בועידה הרביעית של ההסתדרות - שאינה כלל {0192-56} מתנגדת להצעתי. בדר שואל מה נעשה לקבוצת "פורשים" שלא יקבלו דעת "הבוררים" (נילחם בהם עד חרמה!) נמיר הציע חוק נגד שביתות בבתי חולים, בפקידות מינהלית במים, בצנור נפט, לדעתי אין צורך ואין תועלת בחוק. כי אם לא ימצא סדור מוסכם יפרו החוק - ולא נושיב כל המורים או רבים מהם במאסר. גם הרינג מתנגד להצעתי ומבקש לדחות הדיון עד לאחר סידור הסכסוך עם המורים. גם גולדה מתנגדת להצעתי כי לדעתה לא יסכימו שפועל או איש התיישבות יעמוד בראש הוועדה. הצעתי תיצור חיץ בין הצבור הייצרני ובין הצבור השרותי. הוסכם שיהיה דיון על הצעתי לאחר שובו של פנחס לבון מחופשתו בחו"ל (בעוד כשבועיים בערך), ואם הסידור יתקבל - יוכלו המורים להביא במשך השנתיים טענותיהם לפני מוסד זה, לע"ע מאשרים הצעות ועדת גורי. נמיר שלח לי פתקה האומרת: "הפקת ריווח אינו סימן היכר יחיד של מעביד - בכל אופן לא בכלכלה החדישה. השלטון האדמיניסטרטיבי, ההשפעה על קידום העובד במעמדו, עצם הספקת העבודה ועוד אלף דברים מבדילים בין השכיר ובין המעביד, גם במשק שאינו פרטי." אמש סידרה המפלגה ארוחת ערב לשר החוץ האיסלנדי (ולבנו ולמזכירו). למרות המרחק - יש באיסלנד אהדה רבה לישראל. בשלטון נמצאים הס.ד. והליברלים. לס.ד. יש 9 צירים בפרלמנט, לקומוניסטים 10. בס"ה יש 60, מספר התושבים {0192-57} 170.000. בכל זאת נפוץ ספר טוב ב20.000- אכסמפליארים. השנה הופיעו שבעה ספרים על ישראל! לדבריו הפרלמנט שלהם העתיק ביותר בעולם - הוקם בשנת 930 - לפני שקיבלו הנוצרות. אבותיהם הגיעו לגרינלנד ולאמריקה מאות שנים לפני קולומבוס, אולם הארץ לא מצא חן בעיניהם! רובם מתפרנסים מדיג.