יומנים > יומן - מלא 17/09/1931

{P001} {0088-19} ו' תשרי 17 ספטמבר יום ה' באו החברים פרדקין ושנפלד מבנימינה. נזפנו בהם על הכרזת שביתה בלי יריעת ואישור הוה"פ. האכרים החליטו להוריד שכר הערבים מ10- ער 8 גרוש. ביום השבת הפסיקו הערבים את העבודה מלבד 5-4 (שובתים 30-25). פנו למ.פ.ב. בבקשת עזרה: לא לשלות פועלים במקומות השביתה, להוריד את העובדים. המועצה פנתה לוה"פ וקבלה תשובה מב.ג. לתת עזרהמוסרית וארגונית - מתוך זהירות נגד פרובוקציה, המועצה אספה את הפועלים הערבים כ20- איש, בחרו בועד. התחייבו לא לדבר עם איש מחוץ למועצה ולא לעשות שום צעד בלי ידיעתה. המועצה הבטיחה שאיש לא ילך לעבור במקומם וגם שיורידו את העובדים. הבוקר היו צריכים להתאסף ולהציג משמרות באספת המועצה. אתמול היו חלוקי דעות אם לעזור להוריד {0088-20} או לא. האכרים התקשרו אחמול עם המשטרה, והעמידוהיום משמרות של אכרים על-יד הפרדסים. היום עובדים רק 4-3 ערבים. אולם האכרים הביאו פועלים ערבים מחוץ והודיעו לשובתים שלא יקבלו אותם. היו גם מכות לפועלים הערבים. השובתים מתיעצים גם עם מנהל התחנה הערבי (הוא ידוע כאנטי-ציוני) יש תשר על פועל יהודי אחד - קוטלר - שהוא שוטר חרש. המתורגמנים היו ישראל ברסקי מזרחניה וחבר אחד מהקבוץ. השאלה עכשיו מה לעשות להבא ? שנפלד מציע שבזמן השביתה לא יכנס פועל יהודי, שפועל ערבי לא יסכים לעבוד אם גם יציעו לו 10 גרוש, עד שכולם יחזרו לעבודה, ושהיהודים יעזרו למשמרות. לדעתי, צריכים להבטיח ששום פועל יהודי לא יכנס לעבודה במקומות השביתה כל זמן שהשביתה נמשכת אם יציעו לפועל לשוב לעבודה ב10- גרוש - ישוב, אבל יודיעו מקודם לועד השובתים. להשתתף במשמרות, אולם להודיע לערבים שמשמרת בתנאים מסוימים היא חוקית, והמשמרת צריכה להיות בגדר החוק. אם יפרצו את הגדר - נסתלק מכל עזרה. בצהרים יצאתי לטבריא. בעפולה נפגשתי עם ברל כפטור. בבנין כדורי. לפי דבריו, צרות. העבודה היא בידי הגוש הרוי- זיוניסטי ופועלי המקום אין להם חלק בעבודה. בעבודת נהריים עומדים לקבל חרבה פועלים חדשים. לפנות ערב באתי לטבריא. בערב - בצריף הקבוץ השה"צ ישיבת המועצה, בוחרים {0088-21} בועדה דבר. חבר אחד מיוצאי כ"ג, פוע"צ שמאלי, מתנגד וח רש שידבר על הכיוון של דבד. לפני שנתיים היו פה 160 חברי הפתי מהם 60 פועל השנה 270 חברי הסת' מהם כמאה וחמישים פועלים (45 פקידים, עובדי הדסה, מורים, רופאים. 75 איש בקבוץ - 30 חברות - 75 פועלים בודדים, 75 נשי חברים). מספר פועלים ספרדים - כ25- - מחוץ להסת', מפני שההסת' אינה יכלה לספק להם עבודה. כניסת הקבוץ שינתה את המצב במקום לטובה. אין חכוכים בין הבודדים ובין הקבוץ. בשוק העבודה בעיר שלטת הלשכה. לאחר כמה נסיונות שנכשלו הוקם סניף של נוער עובד בן 25 חבר. מהעדות המזרחיות. מורי ביה"ס העירוני התנדבו ונתנו שעורים, וה"ת הקציבה 1/2 1 לא"י לחורש - ולא שלמו, הודות לקבוץ נעשתה פעולה לארגון עובדות משק בית, 25 חברות מאורגנות, כולן בנות המקום, בעיקר מהעדה הספרדית, ועדת הפועלות עומדת במו"מ עם הסתדרות הגשים לשם פעולה משותפת. מטפלים עכשיו בארגון הסת' הפקידים. לפני שבועים הונח היסוד בהיות פה גלובמן. יש כ30- חבר, מהם 12 היו מקודם בהסת'. השאר הם חדשים. עומדים לארגן אגודת פועלי הבנין. התקימו קבוצות קבלניות. הופיעו גם קבלנים. יש התחרות בהורדת מחירים. בישיבת ועד האגודה עם המועצה הוצגה השאלה על הקבוצות הקבלניות. וה"פ של המועצה מתנגד לקבוצות קבלניות. לשכת העבודה אינה מקבלת עבודה. אם לקבל עבודה יש ליסד לדעת המועצה משרד קבלני. אחרת יש סכנה בקבלני הקבוצות. {0088-22} המועצה חושבת שהיא יכלה לשמור על עבודה עברית מאורגנת, תנאי עבודה וחלוקת עבודה צודקת. עומדת שאלת הקמת שכונת עובדים. עד עכשיו לא היו מתישבים. יש עכשיו 8 חברים הרוצים להתיישב, ויש להשיג הלוואה לבנין. ההסת' מהווה כוח עיקרי בכל הפעולה הישובית במקום. לאסה"נ הצביעו בעד הפועלים 55%. בבחירות לקונגרס 70%. עומדים לפני בחירות לועד העיר. "חוששים" של פועלים יהיה רוב. הספרדים רוצים שתהיה רשימה מוסכמת בלי בחירות, היחסים בין ההסת' ובין הנהלת העיריה טובים. ראש העיריה דואג לעבודה עברית - כאן פירושה עבודה מאורגנת. עומדים לקבל כביש מהממשלה הודות לראש העיריה. העיריה עומדת לבנות מרכז מסחרי - היא לא מוסרת זאת לקבלן, למען הבטיח עבודה עברית. במשך השנתיים שלמה המועצה 77 לא"י חובות. מלבד 26 הלא"י שקבלה מהוה"פ. במשך 8 חדשים הסתפקו בחצי עובד - אם כי עשה עבודה של יום שלם. יש עוד גרעון של 100 לא"'. מינואר עד יוני הורע המצב הכספי - לא יכלו יותר לשלם חובות, מפני שהיה כאן חוסר עבודה והכנסות המועצה פחתו. בקושי לא עשו גרעון חדש בחדשים אלו" פועלי טבריא אינם עובדים תמיד בטבריא, אלא בנהרים , יבנאל, צפת ועוד. מקודם היו משלמים מסיהם למ.פ.ט. - עכשיו מעכב הוה"פ את המסים במקומות העבודה. {0088-23} הכנסת המועצה - מסים ומס הלשכה, היא 14 לא"י לחורש (אם המסים ישתלמו למ.פ.ט.) תקציב ההוצאות: דואר 70 גרוש, רבית 60 גרוש, נסיעות 1 לא"י, משרד ושונות 50 גרוש, דירה 1.60 לא"י. תרבות 60 גרוש, משכורת 7,5 לא"י, הנהלת חשבונות 1 לא"י, ס"ה 13.5 לא"י לחודש, אם העובדים בצפת ונהרים לא ישלמו פה - יהיה גרעון, פועלי טבריא אינם יכלים להתקיים על העבודה בטבריא, יש פה לפעמים בנינים קטנים, כבישי עיריה מעטים, עבודת יעור של הממשלה, עבודה מקריות. מתפרנסים מהעבודות שבסביבה. כשלא היו פועלים במושבות הענין היה בסדר. מ.פ.ט. אינה דורשת העבודות החקלאיות שבמושבות, אולם העבודות המקצועיות צריכות להמסר לפועלי טבריא. מ.פ.ט. מתנגדת גם להבאת פועלים מקצועיים מחיפה, הודעתי שבשאלה זו נדון מחר בהשתתפות פועלי המושבות וב"ב מרכז העבודה. שאלתי באיזו מידה משמש צרור הפועלים כוח מתנך לגבי טבריא הצעירה. ווייס - בין ילדי האשכנזים אין השפעה. הוא וחברים אחרים מבארים את חומר ההשפעה בחלוקה שעליה קיימים כמעט האשכנזים, בעניות, בשלטון המסורת, ורק מעטים בחוסר פעולה מצד צבור הפועלים.