17.12.1927
224517
{P001} {0068-76} כ"ג כסלו 17 דצמבר בעשר הלכתי למושל. קמבל נסע לפ"ת והוא בקש את קרוסבי לדבר אתי. ספרתי את מאורע פ"ת ושאלתיו אם בשפיכת דמי הפועלים ומאסרם חושבת הממשלה לפתור את שאלת מחוסרי העבודה בפ"ת. בראש וראשונה, ענני הוא. על הממשלה להשליט שקט וחוק. ואם הפירו חוק - תשתמש הממשלה בכל האמצעים שבידה לשמור על החוק והסדר, וכל זמן שלא יהיה סדר לא תעשה הממשלה שום דבר אחר בענין העבודה. להצדיק את פקודת מילר ומעשי המשטרה אמר שהפועלים התנפלו על השוטרים ( asssult) והשתמשו בכוח נגד הפועלים הערבים. אני מחאתי נגד האשמה זו, וספרתי את הדברים כמו שהיו ודרשתי חקירה בדבר מעשי המשטרה. חקירה ע"י מי? - שאלני. חקירה בלתי מפלגתית. אנו עושים חקירה והאינפורמציה שאנו קבלנו מספיקה, ולפי הידיעות שלנו היתה "התקפה" על המשטרה. אמרנו שנדרוש משפט נגד המשטרה אמר, טוב, זה ענינכם. העירותי לו שלשם כך דרוש רשיון הממשלה. טוב, אני כשלעצמי איעץ את הממשלה להרשות לכם, כשחזרתי על דבר זה בסוף השיחה העירני שאת ההבטחה הזאת ( it 11 הוא נתן רק כשמו ועל דעתו הפרטית, ואינו יודע מה היא דעת קמבל, כי על זאת לא דבר אתו. אני אמרתי לו שלא רק פה בארץ - כי אם גם בלונדון נדרוש חקירה. {0068-77} עברתי לשאלת העבודה. ואמרתי שבלי סיפוק הדרישות הצודקות של מחוסרי העבודה לא יוכל להיות שקט, כי אי אפשר לדרוש מרעבים מחוסרי עבודה, במקום שיש עבודה, שלא ידרשו את העבודה הזאת בכל כוחם, ועל הממשלה מוטל לא רק לשמור על השקט. כי אם למנוע למפרע הפרעת השקט ע"י סידור הענינים, וכי יספיק לחץ מוסרי של הממשלה על נותני העבודה שהדבר יסודר. אי פעולת הממשלה תהיה אחראית על המצב. הוא כאילו נעלב מהאשמת חוסר פעולה. ואמר הממשלה עושה מאמצים רבים לפתרון חוסר עבודה, אבל לא תעשה כלום אם לא יהיה שקט. דרשתי שהממשלה תזמין שני הצדדים ותפשר ביניהם. אין הדבר כל כך קל כמו שנראה )"terrorize (לך ונסינו בזאת כל הזמן, אבל לא ניתן לפועל שהם יבעיתו אותנו. שוב ציינתי את הפטורים של מלחמת מחוסרי העבודה שאין בהם כל הבעתה ואיומים והשתמשות בכוח, והוא ציין באירוניה שידועים להם המעשים של הפועלים המפריעים כל הזמן בכוח את הפועלים הערבים ההכנס לעבודה. עברתי לשאלת הנאסרים ושאלתי למה נאסרו ה15-, בשעה שהם לא עשו שום דבר אחר משאר הפועלים שהיו באותו מקום, ואם לאסור היו צריכים לאסור את כולם. "הם נאסרו מפני שהתנפלו על המשטרה". אם זוהי האשמה, אמרתי, אני שמח, כי אז נוכל לברר את כל חוסר היסוד שבעליוה זו, "את, אמר, יש הרבה סעיפים שבהם )intimidetion אפשר להאשים אותם. כגון ההקהלות לא חוקית, איומים ועוד, ואיני יכל להגיד לך עדין על פי איזה סעיף יעמדו למשפט. נכנסתי אליו בפעם שניה לאחר שיצאנו (בפעם הראשונה היו אתי ברסקי ונטע) והיתה לנו שיחה שניה והפעם יותר טובה. {0068-78} "באופן פרטי אומר לך שקמבל נסע עכשיו לפ"ת בשביל לדרוש מהפרדסנים שיסדרו את העבודה". חזרנו שוב על כל הוכוח ונתפרדנו בלא כלום.






