יומנים > יומן - מלא 17/12/1963

{P001} {0198-239} ,17.12.63 יום ג' באו אצלי הבוקר אליאב וצבי נצר על עניני יהדות רוסיה. גייסו את שלושה - שני סנטורים יהודים יעבץ ורוביקוב וגולדברג (השופט העליון). שני הדימוקרטים בתוכם פנו לקנדי (זוינו בחומר ע"י אליאב על {0198-240} אנטישמיות, על מאמרים באיזווסטיה) וביקשו רשותו לנסוע בשמו ובאווירון שלו לכרושצוב לשוחח על האנטישמיות ולדרוש: איחוד משפחות, לימוד עברית ואידיש והפסקת התעמולה האנטישמית. קנדי הסכים. זה היה זמן קצר לפני הירצחו. גולדברג, לפי דברי אליאב, קרוב לגונסון עוד יותר מאשר לקנדי. השלושה פנו לדוברינין וביקשו פגישה עם כרושצוב על מנת שלא יתרתח. דוברינין נכנס לשיחה אתם אבל טען (בצדק) שאינו יכול להתחייב על דרך שיחתו של כרושצוב - בינתיים הם מפחדים כי העליה, מרוסיה גדלה - בערך 60 לחודש וגם צעירים, ביחוד מהחבל הבלטי. מתוך שנאה בחבל זה לרוסיה פחותה פה האנטישמיות. - אחר בא אלמוגי. הוא עצוב. המצב בממשלה אינו מניח את דעתו. אבא אבן לא מאושר. כמוהו בא שמעון. לא ידוע מה עם דיין. גם המצב במפלגה לא מניח דעתו. - בחמש אה"צ הלכתי לבית בני ברית בקריה. הם חוגגים יובל 120 שנה ליסוד בני ברית בארה"ב ושבעים שנה בארץ. מכיוון שההזמנה היתה לארבע ואני עוד צריך להגיע הערב לבאר שבע נתנו לי לפתוח.התרכזתי בדברי על בעית החינוך ודרשתי מהם לחייב כל חבר ב"ב לאמץ משפחה עולה אחת, ולטפל בה, ולהקדיש מלגה אחת לתלמידים עניים. - בשש אה"צ יצאתי לבאר שבע. הוזמנתי לשמונה בערב, אבל גם פה מאחרים בפתיחה, והחלו רק בשמונה וחצי. בבית העם - ערב מוקדש למלאת 60 שנה (ב18- באוקטובר) לא.ד. ברגמן. זה היה בכנס של אגודת החימאים. דיברו היו"ר ישראל, אחיו פליכס ברגמן, פרופ. גינצבורג מחיפה, אני וברגמן. בעשר חזרתי לת"א והגעתי הנה ב12- בלילה.