1
מתוך
18.02.1938
220869
{P001} {0139-47} לונדון, 18.2.38 למרכז המפלגה - ח.י., מבנקובר קיבלתי דרישה לשוב לארץ לועידת המפלגה שרוצים לקרוא בתחילת מרס. אחזור בקצרה על הקושי שאני רואה בנסיעה עכשיו מלונדון. א) במשך החודש תפול ההכרעה בשאלת העליה. . ב) ויצמן הגיע הנה אתמול, ומחר תהיה ישיבת ההנהלה.מפי משה תדעו מהו המצב ומהי המלחמה העומדת לפנינו. ויצמן בעצמו אומר שיצא מכאן ב5- למרס. לדעתי דבר זה לא יתכן. אם יעשה זאת - יקם על עצמו אחריות כבדה, אם לא להשתמש במלים יותר חריפות ויותר אמתיות. אנו משלמים עכשיו ביוקר רב את העזיבה (שנעשתה אמנם בסיבה מספקת בשעתה, שנתבדתה) ואיני יודע מה נשלם אם גם בשבועות אלה לא נעשה את כל האפשר לבני-תמותה לעשות. ג) יש צורך פנימי חמור של התנועה לכנס את הועדה פועל, לא יאותר מבאמצע מרס, ודווקא בלונדון, כמובן הדבר לא יעשה אם ויצמן לא ישאר כאן. ד) ג'וזף דורש - לדעתי בצדק - שנזמין את ווייז לבוא ללונדון. ה) בשנים-שלושת השבועות האחרונים החלה איזו פעולה, לא לגמרי בלי סיכויים: ולדעת אין להפסיקה באמצע ואין להזניחה. ו) אם כי בשאלת המדינה אני חמים דעה עם ויצמן, וסומך על תקיפותו יותר מאשר בכל ענין ציוני אחר, איני יודע בכל זאת אילו מצבים, מסיבות,השפעות, קשיים ושאלות יו במשך הימים - ומסופקני אם זו חהיה ממידת האחריות השלמה להשאיר את ויצמן לבדו - {0139-48} כשהוא מוקף רק אנשי לונדון שאני חושש מאוד מאוד להלך רוחם, לחולשתם ולשיקול דעת אך איני לוקח לעצמי זכות ההחלטה. אס המרכז ידון ויחליט אחרת - אקבל כמובן דעת המרכז. ואם תמצאו שהועידה חייבת להיות דווקא בתחילת מרס או באמצעו, ושעלי לבוא עליכם רק לטלגרף לי. אני צריך לרעת תשובתכם בהקדם, למען אדע איך להתנהג בקביעת מושב הוה"פ הציוני, שלום וברכה, ד.ב.ג.