יומנים > יומן - מלא 18/08/1948

18.8.48, יום ד'.

משלחת מנגבה. מצבם גרוע מחי"מ וחי"ש. דורש שחרור מספר חברים מגויסים לעזרת המשק, דורש סידור הילדים והנשים שאין להם דואג, מעוררים גם שאלת הביצורים. - בעשר ישיבת ועדה לעניני ערבים: שיטריט, משה, שמעוני, עזרא, מכנס, סטרומסה: ליפשיץ, דוד הכהן, שילוח, ויץ ועוד: להחזיר או לא ערבים? יש צורך לרכז חומר על המצא פליטים, רישום רכושם, מי עלול לחזור, הלהחזיר למקומם הקודם או למקום אחר, בירור אפשריות התישבות במדינות ערביות, היכן, תשלומין לפליטים, עזרה להתישבותם בארצות אחרות, האפשר להחליף ערבים ביהודים. ליפשיץ סבור שעלינו להאחז במשלטים - שטחים מלכדים, מקורות מים, ויש למיין הקרקעות ולקבוע איזה קרקע לא יוחזר בשום אופן. הצעתי לדון על שלושה קומפלכסים: א) רכוש, ביחוד קרקע. רשומו, מיונו, עבודו, השפעתו, שמירתו וכו'. ב) הפליטים - כיצד ובמה נעזור להשתקעותם בארצות ערב, היכן, באילה אמצעים וכו', ג) האם ובאילו תנאים ומתי ואת מי נחזיר לארץ? דוד הכהן: יש להעריך הרכוש באופן ריאלי, ולמנוע לע"ע העברה של רכוש, על מנת שרק גוף אחד ירכוש - ובזול. להעמיד מחיר הקרקע על קדמות, לא אלף פונט דונם ע"י ת"א אלא 2-3 פונט. יש לעבד האדמה מיד. דוליק מערער לצורך לעבד מיד כל האדמות. עליה של 10-20 אלף לחודש תצריך מזון בכמ כזו שלא נוכל להביא מהחוץ, ועלינו לדאוג לאספקה עצמית. היות ויש מחסור בידים עובדות דרוש מיכון (אמנם גם זה מצריך קניות מכונות מהחוץ). מעריך נכסי דלא ניידי 

של ערבים (גם בשטחים הכבושים) 100 מיליון לא"י - לפי מחירי שוק נמוכים. מחייב קנית נכסים אלה עכשיו במחירים קבועים. יהודי אמריקא יוכלו לקנות נכסי הערבים בא הכנסת יהודי אמריקא הוא 11 ביליון דולר לשנה. - שיטריט - משער השטח הערבי הנטוש 1000.000 דונם. החוק המוצע ע"י דוד בלתי אפש מבחינה בינלאומית. הרכוש נמצא ברשות האוצר, והוא מורשה להשכיר או להחכיר. מציע להחכיר לגוש אחד - קה"ק בכפר, והכשרת הישוב - בעיר. יש הקדשות מוסלימים ברכוש הערבי - לפי הדין אפשר להחליפם בקרקעות יהודים בעיראק ומצרים. יש עשרות אלפים דונם ווקף במדינת ישראל, הרבה ערבים לא רוצים לחזור לארץ, ויש לקנות מיד נחלותי קפלן - עושים מאמצים לעבד מכסימום של קרקע - פלחה בהשקאה ובלעדיה, ובוחנים עיבו פרדסים. יש קשי בכוח אדם, ולעובדים אין בטחון שייהנו מפרי עבודתם. האוצר פועל כנאמן, ולכן מתנגד להרס רכוש - בפרדסים, בתי חרושת וכפרים. מכנס - יש להטיל על קה"ק לברר מה הם שטחי הקרקע בכפר ובעיר, מה ראוי לעיבוד, כמ בתים יש בעיר, אם הם טובים לשכון וכו'. מחלקת המזרח התיכון במשרד החוץ יבדוק מצ הפליטים. יש לעבד כל קרקע - מחוץ לפרדסים. פרדס מעובד מגרה חזרה לארץ. יש לנצל לגידול ירקות. וויץ: פונו עד היום 286 כפרים, מהם 179 בתחום או"מ. השטח הוא 3 מיליון, בתוך או 1,800,000 דונם. בתוך כפרים אלה יש ליהודים 400,000 דונם, בתוך התחום 320,000 ד (כל זה לא כולל הנגב) לפי הממשלה 860,000 דונם אינם ראויים לעיבוד בשטח הנ"ל (כחצי מיליון דונם בתוך מדינת או"מ), שטח ראוי לעיבוד של ערבים הוא מיליון ושלש רבעים דונם (בתוך המדינה כמיליון). קרקע עירוני 181000 דונם (כולל ירושלם וחיפה), מזה ליהודים 30,000. אפשר לעבד רק מיליון ורבע דונם מאדמות הנ"ל. דרושים לכך 400 טרקטורים. טרקטור מעבד 3000 דונם.

ואשר לעיבוד האדמה: אם לא רוצים חזירת ערבים ודרוש רק מזון - יש לעבד רק שטח הדרוש למזונות - 100,000 דונם, מהאדמה הטובה ביותר, והשאר להחכיר ולקנות. מה שאפשר. רק כשלוש או ארבע מאות אלף דונם הם של אפנדים (ליפשיץ סבור - רק רבע מיל דונם). יש להכין תכניות לישוב הערבים בארצות שכנות. מעכשיו יש לקבוע גוף שיטפל בבירור הבעיה הזאת. לא גוף ממשלתי. דוד - הערבים ברחו מפני שיש להם מדינות ואינם בטוחים פה בשלומם. אם ישובו - יבר שנית. רק הממשלה יכלה לטפל בישוב הערבים בארצות אחרות ולא גוף פרטי. ליפשיץ - יש לברור כל השטחים שהם למעשה רכוש המדינה, אלה יש לישב מיד. לטפול בערבים רצוי שיהיה גוף לא ממשלתי, אבל יש להעניק לו סמכות רבה. שיטריט - אלה שהיו פעם מצרים, לבנונים ועוד - לא צריכים לחזור. יש להתאמץ להחלי יהודים ערבים בערבים "ישראלים". אדמות שהיו תפוסות ע"י ערבים ולא נרשמו בטבו - למסור לממשלה. שמעוני - מתנגד מדבר על טרנספר. אין לקשר יהודי ערב עם החזרת הפליטים. משה - הערבים שנשארו במדינה ולא במקומם - יש להחזיר למקומם בלתי אם יש נימוקים נגד החזרתם. דוליק - ההפרש בין מחירי נכסים בארצנו ובארצות ערב יכל להיות מניע לסידור ערבים בחוץ - בלי אונס. מביע צער שהפקוד במקום לא נשמע לקו מלמעלה. עזרא - יש לעשות זהוי של כל הערבים הנמצאים בארץ, אחרת תהיה "הסתננות רבה", ביח בימות הגשמים. ויץ - על נקבע הלכה - בטרם נבדוק המציאות ונדע אותה ונראה מסקנות ההלכה. ליפשיץ - על הערבים יוטל להוכיח שהרכוש שהם תובעים - הוא שלהם. החלטות לא נתקבלו. 

- בשתים עשרה ורבע - ישיבת המטה: חטיבת ח': יש לה גדוד שריון (טנקים), גדוד פשיטה. גם להוסיף לה גדוד רגלים, יצחק דורש 2 גדודי רגליים, ויחידת-מרגמות. יש שאלה אם החטיבה תאמן בעצמה קשר, נהגים וכו" - או יהיה ב"ס מרכזי. שלמה מציע בכל חטיבה יחידה לסיור יחידה לסיוע. בכל חטיבה יש גם נטיה להקים גדוד פשיטה. שאלה אם להעביר מחנה מתקל (420 איש). יש צפיפות בגבעה, יש צורך להפקיע עוד 10 בנינים. יש קושי בטליפונים. אין להשיג טלפון במטה. יש צורך בטלפון פנימי. יש מצב הכן אצל האויב. נשלחת תגבורת לעיראקים, במקום 5 יש 8 גדודים. יש פעילות גדולה ברדיו העיראקי. הרדיו המצרי מצווה להיות מוכן כל היום. יש פעילות בכוח הבלתי סדירים של המופתי וקאוקצי. יש פעילות בבית גאלה, בסביבות בית-נבלה, ובצפו בדיר בלוד מתארגנים כאלף איש - אנשי המופתי. למשה היו 25 הרוגים. והרבה פצועים בתגרה ע"י חוות הלימוד שלשום. בחוות הלימוד יש לנו עכשיו כמאה איש. גם הקולג' הערבי בידינו. יגאל טלגרף למשה שאין אנו מעונינים בהחרפת המצב בירושלם. יש עצבנות הדדית, ויתכן שהערבים חוששים שאנו נתקוף אותם. ביחידות מחזיקים מינימום של כוח, הרוב בחופש ובאימונים. השאלת היא אם לדרוש מצב הכן. אצל גבעתי וקריתי כ20%- בחופש, אצל כרמלי יותר. אצל אחרים פחות. - אה"צ ישיבת הנהלה. - בערב ישיבת הממשלה. - לפני חצות פרידה לגולדה.