יומנים > יומן - מלא 18/08/1963

{P001} {0198-88} ,18.8.63 יום א' בעשר בא אצלי giomni, grinzatl עתונאי איטלקי שעשה שבוע ימים בארץ. חוזר מחר לביתו. רוצה לשמוע ממני מהו עתידה של ישראל. אמרתי שאיני יודע העתיד, אבל אוכל להגיד לו רק מה שהייתי רוצה שיהיה העתיד, ומה שאני מאמין כי יתכן. א) פיתוח הנגב וישוב של שני מיליוני יהודים בתוכו. זה יעשה רק מעט ע"י חקלאות, בעיקר על ידי ישובי תעשיה (הוא ביקר בערד), ב) סתימת הפער בין ילדי עדות המזרח ובין ילדי יוצאי אירופה, ג) העלאת יהודי ארצות האיסלם, מיליון יהודים מבה"מ לפחות, ועידית צעירה, חלוצית ומדעית מארצות הרווחה, ד) שלום עם שכנינו. איבת הערבים עזרה לנו הרבה בנצחון עבודה עברית, בהקמת נמל תל-אביב, בהרחבת תחומי הארץ, במעשה שעשינו אחרי הקמת המדינה - שרוכלים חדלו להיות רוכלים, נעשו חקלאים ופועלי חרושת, עד בוא השלום - צבא חזק שירתיע. ה) בנין חברה חדשה, חברת {0198-89} עובדים מיוסדת לא על ניצול ותחרות אלא על קואופרציה ועזרה הדדית. עוד הרבה זמן ניזקק להון פרטי וליזמה פרטית - כל עוד נקלוט עולים. עלינו לפתח תעשיה וספנות - נהיה מדינה ימית גדולה, לאחר ששטח ארצנו קטן. אבל אנו כבר בונים תאי חברה חדשה, ויבוא יום ואולי נהיה לדוגמה לכל העולם החברה החדשה. שאלני: במה אנחנו יכולים לעזור לכם - אמרתי: 1) בקבלתנו לשוק המשותף, שהמתנגד העיקרי שלנו היא איטליה, 2) עזרה והשתתפות בעבודתנו באפריקה ובאסיה. הסברתי לו מדוע אנו מצליחים בעבודה זו יותר מעמים גדולים ועשירים - כי פתרנו בעיות שעומדות לפני העמים החדשים בארצנו אנו, ואנו מבינים נפש העמים החדשים ולכן הם מאמינים בנו. שאלתי על המצב באיטליה. הוא מקווה שמפלגת סרגטוני יתאחדו. סרגט הגדיל כוחו קצת בבחירות האחרונות. לדבריו אני האיש הכי פופוליארי באיטליה - כאיש חזון ואיש מדיני. - אחרי הצהרים ניגשתי לספריה הלאומית של האוניברסיטה לבדוק על פי העתונים העברים משנת 1939 מידת האמת בתיאור זוועות מחרידות שנעשו על ידי רוויזיוניסטים באנית מעפילים "אסטריר" שהונהגה על ידי - כאשר מצאתי בתיק שלי משנת 1939 דו"ח של עובדת סוציאלית ד"ר רות יפה, לאחר שביקרה באניה, באחד ביולי, עלעלתי בגליונות "דבר," הארץ, הבוקר, המשקף ו-ג'רוסלם פוסט. רק בעתון דבר מצאתי מקצת מן הזוועות. בעתונים אחרים דובר רק באופן כללי על הסבל של המעפילים. {0198-90} - 10 - אולם בשובי לביתי עיינתי בתולדות ההגנה חלק ב' של כרך ב' ובו מצאתי אישור מלא לדו"ח של ד"ר רוח יפה והגעתי לידי מסקנה שלא כדי להכניס מעשה מזעזע זה בשורת המאמרים שלי על "בדרך לצבא ולמדינת ישראל."