יומנים > יומן - מלא 18/09/1958

{P001} {0009-03} 18.9.58, יום ה' היה יום אורחים היום. בעשר בא אילת. שאלתיו אם חל שנוי ביחס אלינו? הוא מפקפק. סלוין לויד הוא אפס, ובנוכחותו יש שמזכירו - באדיבות רבה כמובן - סותר דבריו, והוא מיד מסכים. הפקידים הישנים במה"ח לא נשתנו, ויחסם אלינו עוין. בחובי ליבור וקונסרבסיבים יש לנו אוהדים. מערכת סיני הרימה קרננו. ערכו שלמקמילן עלה. גם מפני שהיו לו כמה הצלחות כלכליות ומדיניות - הסיור בהודו ובאסיה, עצירת האנפלציה, וגם מפני שאין איש דגול בלייבור. גייטסקל אינו מבריק. ביוון הוא דימגוג, מסוגל להיות שמאל שבשמאל וימין שבימין, לפי נטית הצבור, ולפי טובת הקריירה. הוא מתחרה בגייטסקל על ראשות המפלגה. גייטסקל יותר רציני ואחראי, אבל הוא יותר מבריק. אישים אחרים דגולים כמעט אין. בנו של גרינווד מבטיח משהו. מוריסון הורד וירד. מקמילן מגלה קצת רצון טוב כלפינו, ויתכן שהוא כנה. פקידים צעירים אחדים אינם כל כך פרו-ערבים. חדו ממונה על שלחן הלבנטי, כולל עשראל. בקהל ישראל נתקבלה כעובדה. - באחת עשרה הגיע פול מרטין מקנדה, היה חבר בממשלת הליברלים. ביקר במצרים, בלבנון, בעיראק ובירדן. ישהה פה 5-4 ימים. שוהה עם נאצר, לאחר שחכה לשיחה זו חמשה ימים. נאצר איש מקסים, נאיבי קצת. מודה שבכתבו את מחברתו על הפילוסופיה של ההיסטוריה לא ידע חהבה ולא היה כותב אותה היום. הוא רצה ללכת עם המערב, ביקר נשק, אזרה {P002} {0009-04} כספית,סרבו לו והוכרח לפנות לרוסיה. מרטין שאל אותו על ישראל. נאצר ענה: ישראל היא עובדה, אם כי הוא מצטער עליה, אך יש להשלים אתה. יבוא יום ויעשה שלום עם ישראל, אבל ידרש "הגבלת האוכלוסין" (כנראה סגירת עליה). מודה שאם ירדן תיפול ישראל בוודאי תיכנס לגדת המערבית, אבל אז יצטרך להלחם. אם לא ילחם - לא יוכל להשאר בשלטון... בירדן דיבר עם המלך ועם ריפאי. הם מאמינים בעתידם, אבל מצבם הכלכלי קשה דורשים הרבה כסף מאמריקה, ואין מרטין סבור שירדן תוכל להתקיים. מרטין אמר לנאצר כי אם ישראל תפלוש לירדן קנדה תוקיע אותה כתוקפן. הוא היה מהמתנגדים החריפים ביותר של מבצע סואץ. שאל אותו אם אנחנו ידענו מראש שהאנגלים והצרפתים יבואו אחרינו. השתמטתי מתת לו תשובה. סיפרתי לא על נסיונותי עם מנהיגי הערבים; אני מבין את שאיפת הערבים לעצמאות, והיא מוצדקת, אבל איני משוכנע שהיא צריכה לבוא רק על ידי מדינת משטרה (מרטין הודה כי מצרים היא מדינת משטרת) ודווקא תחת דיקטטורה של מצרים. יש מדינות שרוצות להיות דימוקרטיות, כגון לבנון, טוניס. אמרתי שקשה לקנדי להבין אותנו. הם חיים בארץ רחבה וגדולה ועשירה, ואין להם שום סכנה של התקפה (בכל אופן עד הסכנה הסובייטית), ואיני מרגיש במצב של עם שסבל אלפי שנים מרדיפות - ורק כמאה שנים חלק מהעם {P003} {0009-05} קיבל שווי זכויות, וביום הראשון של יסוד עצמאותו הקפו אותו שש מדינות על מנת להשמידו, ועודן שואפות לעשות זאת, כי איני מאמין לדברי נאצר על שלום עם ישראל - ואין לדבר כמובן על "הגבלת האוכלוסין" - כי לעמו הוא מדבר אחרת, והסברתי לו מדוע היינו מוכרחים להשמיד קני הפידאיון והבסיסים הצבאיים המצריים בסיני לאחר שנכרחה הברית המשולשת עם ירדן וסוריה ומצרים שהעמידה כל הצבאות תחת פיקוד מצרי במטרה להרוס את ישראל. אכלנו צהרים במטבח הקבוץ והוא התפעל (לפחות בדבריו אלי) ממפעל כיבוש השממה שהוא רואה פה. בירדן לא ראה עץ במרחבים עצומים. נפרד בחיבה רבה. לבסוף נודע לי (מפיו) כי הוא קטולי, ממוצא צרפתי, ואשתו אירית, וזה הסגיר דבריו החריפים נגד הבריטים. - לאה"צ באו לביקור נימוסין אברהם יפה ווויוויאן הרצוג. חוליה שלנו של ששה נתקלו היום בשבעת מסתננים בשטח חלוצה, ועם בואם הנה עוד נטוש הקרב בין השנים. משלנו לא נפגעו, מהמסתננים נהרגו אחדים. בדרך כלל שקט על הגבולות, כמעט שאין גם גנבות. המארבים יעילים - אבל שולחים אנשי מודיעין. ביום מפגן האש של חיל האויר בנגב תפסו איש מודיעין עם רשימות כל הפרטים שסיפר ברצון על שליחותו. לדבריהם יש בנגב ובדרום כשלושת עשר אלף בידוים. מהם כאחד עשר אלך מין שובל ורס זוירה עד באר שבע, השאר בהר הנגב. הם נתעשרו, ויש להם כמאה ועשרים אלף צאן ועשרת אלפים גמלים - פי עשרה לפחות משהיו {P004} {0009-06} להם בימי הבריטים. הם מתעשרים מהשוץ בבאר שבע. יש להם חמשה בתי ספר [קטע חסוי] הרצוג יוצא לחדשיים לארה"ב בשביל הבונדס. הוא הכיר את גצין, שספרו גמרתי אתמול לקרוא. הוא התפטר מהצבא כמתאה נגד חוסר מדיניות. הוא גדול של משה דיין וידידו של הרצוג. - יצחק הביא לי חידון התנך - כולל כל "החידות" במחוזות, ב"היכל" ובירושלים - השאלות והתשובות, סידרתי אתו שישבת הממשלה ביום א' הבא תתקיים בת"א, ואחרי הישיבה אסע לתערוכת הקבוצים בחיפה, ולמחרת אשתתף בישיבת חמשה ולערב אשוב לשדה בוקר. -פולה חוזרת ליום שבת לביילינסון.