יומנים > יומן - מלא 18/12/1947

18.12.47

שאול מודיע בשם אוורבוך שמשה הסכים להפלגת שתי האניות לקפריסין. הוא (ש.) מגיח כדבר מובן מאליו שיורידו אותם לקפריסין. טלגרפתי למשה. ועדת המפלגה - זיאמה, פנחס לגברסקי, שאלו דעתי איך הייתי מקים הארגון - אילו הייתי מסדר הכל כרצוני - אמרתי 

הליקויים שמצאתי: חוסר ציודן במשך שנים לא היתה מחשבה מסופקות על צרכי הבטחון והסכנה הערבית; הארגון ראה עצמו כמטרה ולא כאמצעי (לא התפקיד שלשמו נוצר עמד במידה מספיקה לפני עיניהם); שררה בארגון רוח קורפורטיבית, לא ידעו ולא רצו לנצל חומר ונסיון צבאי; מסקנות על המסגרת הארגונית הסקתי ביוני וניסחתי בכתב. הייתי מקים מחלקת בטחון מורכבת משלושה: רטנר, פריץ וציווילי. מלבד המטה דרושים לפחות 5 אנשים להנהלת: כספים, ייצור, רכישה, אספקה, גיוס אנשים. יעצתים לקרוא מסקנותי המנוסחות מיוני וחוקת ועד הבטחון, לשוחח עם יעקב, יוסף ר. ויוסף ר. להציע לי איש ציווילי לשלישיה, ואיש ממונה על אספקה. [פיניה] פונה הטייס מסר לי דו"ח זה: אתמול בשמונה בבוקר טס מת"א ללוד עט רופא (ד"ר פולק) ומשם לבית אשל. הגיע ב9.20-. מצא שפצועי בית אשל כבר העברו לבילינסון. אמרו לו שיש התקפה מהבוקר על נבטים ויש פצועים. הופיע קצין משטרה אנגלי מבאר שבע ושאל על רשיון ושם וכו הודיע שישלח ע"י אוירון והרופא ע"י מגן דוד אדום. הקצין נסע לנבטים אך חזר מיד כעבור חצי שעה (מרחק 8 קילומטר), כי אין להכנס 

לנבטים, 200 איש מקיפים ורצה כאילו להביא עזרה. פונה לקח רמונים מקלע ובחור, והוציא דלת האוירון וטס לנבטים ב1050- של 700-1000 מטר, ראה כמה קבוצות ערביות בערוצים, זרק רמונים, קלע, ראה ערבי אחד נופל, ירד 1120 ע"י המשך (היה כ40- רגע באויר). הניח המקלע בנבטים והבחור מבית אשל, באותו זמן (במקרה או במכוון) עברה טייסת אנגלית (5-6 אוירונים) (1150). הוא הביא שני הפצועים לת"א (בשתי טיסות). כשהיה בבית אשל ירו לאוירון מסביבת באר שבע. ארטור, יועץ ודבדבני: משכורת לפי הדרגה בארגון, ארטור ישמש קצין קשר. דבדבני דורש מסיבה על המצב. אמרתי - לא מסיבה מפלגתית, אלא כללית, ולאתר שאדון עם אנשי המטה על השגיאות והליקויים. דבדבני וארטור מתנגדים לאיחוד הארגון והבריחה בחו"ל. לא קבלתי דעתו. רוצים שאזמין אפרים לארץ. לא הסכמתי. הם יזמינו - הסכמה. דבדבני מוסר: סנה בא לישיבת המוסד הודיע שמסתלק מהעפלה, לא רצה להיות לוקוי דיטור- אם כי מסר באופן אובייקטיבי החלטת ההנהלה בענין זה. 

קבעתי עם ישראל סדר היום של ישיבת ועד הבטחון: א. סקירה ב. דוח משתי הועדות (שכר ופיצויים). ג. משמר. ד. תגובה, נגד לגיון. עזרא וגוש מציעים: 1) לפני תגובה בנגב לפרסם כרוז מתרה. 2) לפנות למלך שידרוש מאנשיו בנגב - השקטה. 3) יש טעם לקבלה בענין הלגיון. היה להם יסוד לתשוש להתקפה. ולכך לפנות למלך - שיתן הוראה חמורה לא לתקוף, ושאחד הקצינים יביעו למשפחות צערו על המקרה. 4) להסביר עכשיו בימי הפוגה (התמשך?) מה קרה מה הולך, מה הופסד, ולהוציא ע"י הסוכנות או חיגנה כרוז לערבים - עם הוה"ל אינם מתחשבים, ולכרוזים אנונימיים אין ערך, יש להדריך העתונות היהודית. ביקשתי המטה לסכם ולהעריך "המאורעות" האחרונים מבחינה ערבית ויהודית - לעמוד ביחוד על הליקויים והשגיאות שלנו. חזר בלס. יצא ביום ב' לרגל בואו שונתה נקודת המגע בגליל וכל כביש מסחה טבריה נכנס למדינה, ותוקן משהו בדרום.

נראה לו שהנגב במכנה ודורשים 5000 איש. ראה כבר קוזלובסקי והחנות. למהר לשלוח אנשים עם מזון לשבוע. לשם העתיד (קביעת הגבולות) יש להרבות מכסימום של נקודות בין באר טוביה ובין סומסום. ישיבת ועד הבטחון, סוכם היום שמגויסים יהיו בדרום 252, בצפון 1000, בחירון 600, בת"א 600, נוטרים 460, חטיבה 2500, ירושלים 300, תגבורת לנקודות 120 - ס"ה ועדת ברל - סווירסקי הציע לנהרגים 300 לא"י למשפחה. למגויסים בקביעות: לרווק 6 לא"י לחודש, לבעל משפתה עם שני ילדים 26 לא"י ילד אחד 23 לא"י, בלי ילדים 20 לא"י. למבין "יומית" עד 3 ימים - לא כלום, למעלה מזה: לנער שאינו תומך במשפחתו 250 מיל ליום, לרווק 500 מיל ליום, לנער תומך 600, לבוגר התומך בעוד נפש אחת 1060, ליותר מזה 1,260 מיל ליום (הכל - נוסף על כלכלה!). ערערתי על הצעה כוללת של 300 לא"י למשפחת נהרג - שישולם מתקציב בטחון. מי יודע בפני מה עוד נעמוד - והישוב והעם צריכים לשאת באחריות, ולא תקציב הבטחון. גם אין לשלם למשפחה -הנהרג לא תמך בה. החלט אחרי בירור לשלם עד 300 לא"י, אם הנהרג תמך 

במשפחה, ולשבוע ועדה של המוסדות לעבד תכנית של ביטוח כללי. לדאוג גם לפצעים ולבעלי מום. סנה רוצה תשובה לשלוח מהסולטן המדיני המבקש מכונות חקלאיות וגם מזומנים תמורת הצהרה על הסכמתו לחלוקה ומתן אהדה וחסות ליהודי מרוקו. יעצתי לשאול תחילה בכמה זה יעלה. אהרון ויוחנן: ג' רטנר גמר מוקש אישי. מי ייצר? לדעת יוחנן אין לסמוך רק שבח. יש לשאול מהנדס כמו בבלי. גם בקבוקי מ. כבר מוכן. הבקבוק בעצמו יעלה 37 מיל, אם יזמינו 50,000 בקבוקים. לפני עשרה ימים קבל יוסף ר. כל השרטוטים והחישובים - ולפי שעה, לא נעשה כלום - ייצור החלורטים אולי אפשר לעשות בים המלח - אם כ. יסכים. הדוקטור עוסק בזה ובחודש הבא יוציא 4 טון, ויגדילו אח"כ עד 10 טון לחודש. בים המלח אפשר בחודש אחד לחצי 20 טון. (כשספרתי דברי שבח על מלאי של סנט - אמרו שניהם שגס אז יצטרכו לייצור, אפילו 250 טון לא יספיקו, ואין לסמוך על מלאי. אפשר לגנוב או להשמיד. יתכן שאפשר לייצר זכוכיות - שריון בארץ (כמו שמכונית שלנו).

זורקי הלהבות הגיעו עד 18 מטר. רוצים להאריך עד כדי ארבעים. למה להשהות? יעשו באורך של 18 מטר. אחר כך יאריכו. לפצצות מדמיעות הוכן בית חרושת (במוצא) וייצר 300 פצצות ליום. מקימים עכשיו בית חרושת קטן לתעשית שמשון 5 קילו ליום (לדונם נחוץ 2 קילו). מצמחי ב' יש מין אתר הלש ויותר זול. טוש בשביל הזנת בהמות. חומר גלמי יש להביא מחו"ל.