יומנים > יומן - מלא 18/12/1956

{P001} {0015-71} 18.12.56, יום ג' קראתי את צור לברר אם אללה ירחמהו נאמר ע"י יסכה או לא. זה נאמר לדבריו לאו דווקא למלינקי אלא למפקדים. בכל אופן נאמר שלא ינהגו בסנטימנטליות. - בעשר ישיבת המטה עם חיל האויר על דרישותיהם התקציביות לשנה הבאה. דן דורש לרכש : 10 מיטיאורים לאימון - 1.5 מיליון דולר, 7 אורגנים (יש עכשיו 29) - 1.2, מ.ד.י 24 סופר מיסטרים - 18 מ.ד., 12 מיסטרים (יש עכשיו 59) - 6 מ.ד., 12 ווטורים - 12 מ.ד., d פוגהמגיסטר - 1.2. מ.ד., 3 הליקופטרים (ל14- איש, יש לנו עכשיו 2 יותר קטנים) - 1 מ.ד., חלקי חילוף למטוסים, אחזקה ומלאי לכוננות מלחמתית 12 מ.ד., אלקטרוניקה 4.4 מ.ד., תחמושת (מלאי ל10- ימי מלחמה) 13 מ.ד., דלק (ל59- אלף שעות טיסה) 22 מ.ד., ציוד קרקע, רכב ועוד 1.7 מ.ד. ס"ה 74.2. חובות שלח"א 12.5 מ.ד., בנוי 17 מ. ל"י, אחזקה 2.4 ל"י, כוח אדם 11.1, ציוד שונה 1.6, רכב השתלמות ועוד 2.6 =ס"ה 34.7 ל"י (74.4 מ.ד. =133.56 מליון ל"י) דרישת ח"א היא איפוא 168 מיליון ל"י. אמרתי למסובים שדבר זה אינו בא בחשבון. איני סבור שהשנה תהיה מלחמה (אם כי יתכן סכסוך מזוין בינינו ובין מצרים בגלל שרם-אל-שיך). איני רואה הכרח בתוספת מיסטרים. כעבור זמן מוטב שנרכוש דגם חדש. גם אין הכרח דווקא ב18- סופר מיסטרים, וכן נסתפק בפחות מ12- ווטורים. השנה תהיה לנו עליה, ועליה מסוג זה שלא היתה לנו: מארצות מזרח אירופה, ועל מפקדת חיל האויר לבדוק מחדש דרישותיה. ביום ה' תהיה לנו פגישה עם אשכול שירצה לפני הפיקוד הגבוה על כל צרכי המדינה, וחשוב שהמפקדים יכירו כל צרכי ישראל, לפי כך יערכו תביעותיהם. {0015-72} - הזמנתי את קדיש לוז ויחד עם מ.ד. ביררנו הצורך להביא דיינים עם ספינותיהם לים סוף העשיר בדגים, על מנת שבסיסם יהיה במפרץ שלמה. קדיש יעיין בדבר. - בארבע וחצי בא אצלי ה. בולדווין. היה במצרים (לפני המערכה) בקפריסין בסוריה ובלבנון. בדמשק התפלא לראות כי קולונל סרג' מדבר נגד הרמטכל הסורי. שאלתיו אם הצבא הסורי עולה או לא על הצבא המצרי. ראה רק מעט ולכן אין לו דעה. נדמה שהמצרים הם מצוידים יפה ומפקדיהם עושים רושם של אנשים משכילים. שאל אותי לטיב הצבאות,ואם אין צבא העיראקי הטוב ביותר. אמרתי כי איני מכיר עכשיו צבא עיראק אבל ב1948- היו גרועים בתכלית, וכן גם במלחמת העולם השניה, כשגדוד בריטי אחד דיכא המרד נגד בעלי הברית. שאל מה אנו רוצים עכשיו ואם המערכה היטיבה המצב או והיפך. אמרתי אנו רוצים שהמדבר (סיני) ישאר ריק, שאנו נישאר בשם אל שיך והמיצרים יהיו אז פתוחים לכל עם, ושהמצרים בשום אופן לא ישובו לעזה. שאל אם אנו נישאר. אמרתי יש בתוכנו דעות שונות בענין זה. על החיוב שבמערכה אמרתי שהוכה הצבא המצרי, ירד הפרסטיג' של נאצר, נתבדתה האחדות הערבית, ואילו פעלנו רק לבדנו - היה החיוב אולי יותר גדול. כניסת צרפת ואנגליה ויציאתם חיתן לנאצר האפשרות להתפאר שהוא גרש אותם. שאל לבעית הפליטים. אמרתי שבלי שלום אין להם פתרון, כי אין אפשרות שישובו לישראל, וארצות ערב (עיראק וסוריה) לא יישבו אותם בלי שלום, כי אין הם מחשיבים חיי אנשים וגורלם. סיפרתי לו על היחס של ממשלת מצרים לשבוייהם. - ברגע זה, חמשה לפני שמונה, הזדעזע הבית וכל החפצים על השל חן רקדו. הדבר נמשך כמה זמן - אולי יותר מדקה. זכורני כמה רעידות אדמה בארץ - אבל רעידה כזו איני זוכר.