יומנים > יומן - מלא 19/01/1936

{P001} {0129-26} ירושלים, 19.1.35 סיגסיג, ערבי שנשא אשה עברית סיפר : ז'ונסון והול קראו לשוכרי תג'י ואמרו לו: אתם מתאוננים שלא נותנים לכם קונצסיות. הנה יש יהודי המבקש קונצסיה לדיג בעקבה, קשה לסרב כי הוא יחיד. מדוע אין אתה מגיש בקשה. תג'י מטפל עכשיו בדבר זה, הוא לע"ע מתקשה במציאת הכסף. בן אברהם כותב: "ביום 27.12.35 נקרא רוזנגרטן למשרד המזכיר הראשי. {0129-27} נפגש שם עם סגן המזכיר קירקברייד, שהציע לרוז. לעכב את הפעולה, כי שמי הפוליטיקה מעוננים בכלל, וביחוד הדגיש שטרנספורט דרך עבר הירדן עלול לגרום לתסבוכת. רוז. תבע פיצויים נגד זמן האבטלה (?) או לכה"פ סיוע להקלת תנאי הטרנספורט דרך מדבר סיני. התשובה היתה שאין תקווה להצלחת מו"מ עם הממשלה המצרית בדבר הקלות להעברת דגים, כי הממשלה המצרית מעונינת בשוק הדגים בא"י. קירקברייד תציע להשתמש בדרך עמק-הערבה. על דרישת רוז. לסלול דרך נוחה באה תשובה שהממשלה אולי תסלול פעם דרך בערבה, אך אינו יכל להבטיח מתי". - אה"צ בא אצלי רוטנשטרייך. בפגישת הועד החקלאי עם ויצמן וגרינבום התאוננו על מחלקתו שבאה בדברים עם סוחרים ואחרים - ולא את האכרים. טענה זו לא נכונה. הוא כתב לסמילנסקי על רצונו להפגש אתו וקבע לו יום, וקיבל תשובה למחרת היום שקבע, כתב לו אז שנית ולא נענה. לדעתו האכרים עכשיו תלויים בסוכנות. טולקובסקי סובב את הארצות למצוא קונים לתפוזים ולא הצליח. האינסטנציה היחידה המתאימה לפעולה זו היא הסוכנות. אליה פונים הקונסולים ורואים בה את ב"כ הישוב. דורשים ממנה כל מיני עזרות. הוא בא בדברים עם קונסולי שווייץ, צרפת, רומניה ועוד. אפשר בארצות אלה למצוא שוק לתפוז בסכום למעלה משלש מאות אלף לא"י. הקונסולים מכירים שעושים עוול לארץ - מוכרים הרבה ואינם קונים ממנה. אם ירוכז המסחר החיצוני אפשר ללחוץ על הממשלות, {0129-28} אבל רק הסוכנות תוכל לעשות זאת. ורק הסוכנות תוכל לסייע למכירת פרי הארץ - האכרים מתחילים להבין זאת ויזקקו לעזרת הסוכנות. אמרתי לו שימשיך בנסיונות אלה - ואם יצליח יועיל בלי ספק לשנוי היחסים עם הפרדסנים.