יומנים > יומן - מלא 19/02/1948

19.2.48, יום ה'

[ראה נוסח נוסף בסוף התאריך]

כינוס היועצים הערבים. שאלתי איך הערבים מסכמים תוצאות המערכה עד עכשיו, באיזו מידה יש רצון למלחמה או שלום, מהי השפעת הכנופיות מצד אחד והתגובות שלנו מצד אחר. ואם אפשר לקיים שלום באיזה חבל גוש מחלק הארץ לצפון, לוד רמלה ודרום, בצפון פוזי, בלוד רמה - חסן סלמה, בדרום מצרים וסעודים.

בצפת ובסביבה הקרובה - שואפי קרבות. לא כן בחולה גם בסביבת חיפה - שפרעם בטיף, טירה מוכנים למלחמה. בשאר המקומות לא רוצים במלחמה. בגליל המערבי אומרים גם או"מ וגם יהודים מודים שזה שלנו, במקומות אחרים יש סיבות כלכליות - בטחון, פחד, מכירה וקניה. יש גם רוגז על השתלטות זרים. זה גרם להתקפה על טירת צבי ויחיעם. בסביבות צפת הכפריים מצטרפים לכנופיות, במשולש - מנסים לצרף ולאמן, אם לא יפרצו סכסוכים בין הכפריים ובין הכנופיות. בתגובה יש להבחין בין כפר רודף שלום ובין כפר תומך בכנופיות. התגובה בסעסע ובעין מהיל עשתה רושם - ביחוד חדירה לסעסע. זה מרתק כוחות אדם, מפיל פחד. הכנופיות גם חושדות בכפריים שהם עוזרים ליהודים ברגול ובמתן ידיעות. עזרה בגליל התיכון לא פעל עוד - הסיבה בעיני הערבים השתלטות האופוזיציה. הנסיון של המופתי לשלוח עבד אל קדיר להכניס אותם למערכה - נכשל. האופוזיציה משקיעה כוחות ברכישת לב אנשי הכנופיות. ההשפעה האדמיניסטרטיבית נמסרה לאנשי האופוזיציה דעתם היתה שבלי כוח חיצוני רציני - לא יפעלו. הכפריים באזור זה לא גילו עוד רצו מלחמה. הזרים רושמים הנשק, נושאי הנשק ומוכשרים לשאת נשק. הכנופיות הזרות הרימו המורל הירוד בכפרים. יש הנחה שרק קצינות היא צבאית, הטוראים הם לא אנשי צבא. העיראקים והסורים אינם יודעים קרוא וכתוב. הנקיון אצל האר"ים יותר גדול משאצל העיראקים. הזרים משמשים כעין משטרה - השתלטו על גנבים, חומסי רכבות בשנות 1936-9 עלה האספסוף בכפרים - הזרים עכשיו משליטים את "המכובדים" בכפרים. המפלה בגוש עציון לא הגיעה לאנשי המחוז המשולש - הם יודעים רק הגירסא של הממשלה והעתונים הערבים. רק מפליטי הערים שומעים קצת על הרס - אבל מסבירים להם שהיהודי אינם יודעים להלחם - והורסים בתים. הצבור אינו רוצה להלחם - אבל ילחם. אין הוא קובע. רושם התגובות: תגובה קטנה לא עושה רושם. בית הנהרס - לא כלום. הרס שכונה - שאני. יש לערבים הרגשה שעוד היהודים לא השתמשו בכל הנשק שלהם. הם מאמינים שהאנגלים עוזרים לנו. המנהיגים

אמנם יודעים שהאנגלים תומכים בהם - אבל לא ההמון. ספק אם אפשר לקיים אזור של שלום - אבל אם נבחין בין אנוסים ובין שואפי קרב - יתן תוצאות. יש ערבים שמתחילים להסתופף בצל הערבים הידועים כידידי היהודים. היש אפשרות שיתקוממו בכוח נגד הזרים? לא, אין שום סבה לדבר. לא מעיקים, לא נוגשים, להיפך מכניסים סדר. יש פחד מהתגובה היהודית. "סעסע" עשה רושם. כשיש שמירה על התקפת יהודים - בורחים. סבורים ש"הצבא" הערבי יוכל לפעול בהצלחה אחרי צאת האנגלים. המנהיגים אומרים שענין גוש עציון לא היה יזום, אפילו לא טירת צבי. יגאל שואל: היתכן שההתקפה על טירת צבי נערכה בלי ידיעת "המפקד"? גוש עונה שאיש שלו ישב בדמשק ושמע שאנשי הכנופיה הביאו רפורט לפוזי ששתי נקודות יהודיות נהרסו, 200 יהודים נהרגו, 300 נפצעו, והשלישית ניצלה רק באשר פתחו מיכלי המים. משה דיין מוסיף שבאזניו שמע טליפון מגנין למצרים באותו הסיפור. יועץ הגליל, טוביה (?) קובע שהפעולה בטירת צבי תוכננה כהוגן ע"י סיורים מוקדמים (בעזרת קצין המחוז הערבי) ושתוף התושבים (באו מבית שאן להשתתף), פעלו שתי פלוגות, אחת בנשק צרפתי, אחד - אנגלי, ולא נתערבבו. שמעו שאחר מעשה שיחות המפקדים איך לספר על המערכה (200 הרוגים יהודים וכו') בדמשק ומצרים, וגם איך להשקיט את אנשיהם ועצמם - כי הגשמים הפריעו וכו'. בגליל המערבי אין רצון להלחם. הדרוזים לא שואפי קרבות אבל יעזרו לכנופיות. הכפרים בחוץ מפחדים. יורים הרבה ומעסיקים הרבה אנשים בשמירה. בדרך עכו-בירות יש תנועה גדולה - בשני הכיוונים. יש ערבים המיעצים לנו הטרדה - זה מפחיד, מבזבז תחמושת, מרתק כוחות. למתולים אין ענין למלחמה, הם מעבר לגבול, ואינם אוהדים ביחוד הסורים. גיורא מוסר שהדרוזים בהר הכרמל ובשפרעם לא עוזרים לכנופיות. יש גם חשדנות ותרעומת הדדית בין הסורים ובין הכפריים.

איש הדרום (?) : ערבי הדרום והנגב להוטים פחות מאחרים למלחמה ומהומות. אין זאת אומרת שיש יחסי שכנים טובים או שאפשרית ברית שלום. הקרבנות שנפלו אצלו היו בעיקר פרי שגיאות שלנו (שאול ועוד). רוב פעולות התגובה בדרום לא היו מוצלחות, מלבד ציקריה. סביבות בית דגן ספוריה - שלטונו של חסן סלמה - לא נתנו כנופיות. ההתקפות עלינו נעשו ע"י זרים. רמלה - מרכז השנאה, אולם הכפרים לא נשמעים לשטנה. חסן סלמה לא הצליח גם במסמיה, אין ברית שלום, אבל לא פוגעים, (יום יום עוברות שיירות!) אבל אין בטחון שהשקט יאריך ימים. יש שמועות שלמג'דל ועזה הגיעו כוחות מגויסים זרים - אבל טרם נבדק. בנגב - מרכז הפעילות בעזה: שני מצרים וסורי אחד מפקדים. הכניסו סדר, הקימו כנופיה, סידרו מארבים נגד הנקודות בנגב ונכשלו. למעשה, גוש ע היה הד רב - הגיע עד עזה וחן יוניס. היו 12 לוויות בנגב - עשה רושם. המצב הכלכלי בעזה טוב. יש קמח. גם בבאר שבע ככה - אבל אין עבודה. המזון בשפע - אין לקונים אין כסף. שאלתי אם הסיכום שיוצא לי מדבריהם נכון: 1) להגיב בתוקף על כל פגיעה. 2) לא לפגוע בנייטרליים, 3) לא לסמוך יותר מדי על הנייטרליות כי לא תעמוד בנסיו 4) בכל אופן - להתכונן בכוח רב. - בצהרים הגיע מוניה מרומא. לא ראה כל הזמן אהוד (שנמצא בפרג) אבל דיבר אתו טלפונית. היוגוסלוויים מסרבים להעביר הסחורה (אומרים שגם לערבים לא מרשים). אהוד אמר לו שב13- לח"ז יצא משלוח מציכיה (כיצד?) 10 טון רובים (2000), טון ומא קילו מכונות (100), 17 טון כדורים (3/4 מליון, 3 טון כדורים קטנים. - עדה מצאה קשר לאווירון שוודי שמוכן להעביר הסחורה. אהוד דורש בינתיים 950.000 דולר למשולח. המשלוח המטולפן ע"י אהוד אינו קשור עם אווירון. משער או דרך פולין או דרך גרמניה - בלגיה בהסוואה. האווירון דורש 1100 לא"י בעד כל טיסה - יוכל לקחת 2-3 טון.

- בשלוש וחצי ביקר אצלי גנרל שירר - נשלח הנה לסדר מכירת רכוש הצבא, שרת בצבא במסופוטמיה במלחמת העולם הראשונה, ובמלחמה זו היה ראש האינטלגנס במזרח הקרוב, בשעת שלום עוסק עם חברות הנפט באמריקא, מתיחס באהדה לציונות. - מ. פרגר יוצא ביום א' לאמריקא - לחקר האסון באירופה - ושוחח על גדלות ההגנה וכדומה. - פרלסון מבקש עזרה בהחשת עבודת הנמל - ומבקש עזרה מכספי הבטחון. רוצה כביש מת"א לנתניה על חוף הים - 26 קילומטר במקום 16 של עכשיו. זה יעלה 300.000 לא"י (יש לעשות שני גשרים - ירקון וודי פלוק שיעלו 60.000 לא"י. עירית ת"א תשתתף ב75- אלף לא"י, נתניה 40 אלף, חברת ודי פלוק - 60,000, חלק יתנו האבטובוסים, חלק קה"ק, והסוכנות, יש כאן 100,000 ימי עבודה. היו שלושה מקרי שוד על אנגלים בת"א - חברת סטיל (חיטה), ספיניס (מזון) ושל (דלק) יש להחיש הקמת משמר העם. - ברפל : מתקרבת ספינה עם 700 איש. יצאה מצרפת. בפברוארי יצאו מאיטליה 700 איש, מיוגוסלוויה 1000 שבאים מבולגריה, מצרפת 550. במרס מאיטליה - 1200 אחת, 160 שניה. מצרפת - 160; מתנהל מו"מ על כלי מארצות הברית בשביל 3000 - יביאו אות לאירופה, וכלי בצרפת 3500. לאן ילך הכלי מאמריקא? יקבעו בצרפת ופה. ביקשתי שלפני הקביעה יתיעצו אתי. ברפל הבטיח לעשות זאת. - שתי האניות הגדולות (צרפת ואה"ב) יצאו לארץ אחרי ביטול המנדט, ומחפשים באיטליה ספינה צבאית שתגין על שתיהן). - מתנהל עוד מו"מ על ארבע ספינות באיטליה, שמהן שתים יצאו באפריל, ושתים במאי. - למימוש תכנית זו (מלבד 4 הכלים האחרונים) דרושים שני מיליון דולר. יש להם מליון מהגוינט. רות שלחה להם ממכסיקו (לפני החלטת או"מ) 10,000 דולר, ומארגנטינה (לאחר ההחלטה) 300,000.

הכסף נאכל כבר על ידם. ברפל עורר עוד עלית המזרח, קדמה (יש ידיעה שעומדים לחבל בה - והוא מציע להביא אותה, לת"א) והשתמשות באווירונים - אמצעים לאימונים בבבל. - הברקתי ע"י אשר (אוסקר) לפוזנר לתת לנחום עם הוראה חדשה 10000 דולר לחודש החל מיאנואר, ולהבריק לנחום שיחכה להוראות בכתב שאשלח לו ע"י שליח. - בעשר בערב ישיבת המזכירות: על הרכבת מועצת ממשלה על הצעת החזית של "המאוחדים" וגם התקציב.