יומנים > יומן - מלא 19/03/1929

{0074-80} ז' אדר ב' 19 מרס יום ג' בעשר בא קפלן. בשתים יבוא שנקר ע"פ דרישת בהרב. לאחר שנתיעצתי עם החבירם הודעתי לדבר שלא יפרסמו היום את דבר התערבותו של א. רוטנברג, כי זה יכביד עליו התערבות חדשה, אם יהיה בה צורך. הנוער העובד דורש עזרה לגמר הצריף. חברי המועצה אמרו שחסרים עוד 30 לא"י. הצעתי 30 לא"י מהריוח של עבודות {0074-81} הצפון. דברתי על זה עם מרגולין ברל ודוד הכהן - וזה סודר. הנוער בא ואומר שחסירם להם עוד 70 לא"י לגמר. הודעתי שיקבלו ,30 בתנאי שבסכום זה יגמר הצריף. ישיבה עם מ.פ.ח. בדבר התקציב. לא באנו לידי שום מסקנה. דנתי אתם בענין קופרמינץ. לא סידרו עד עכשיו מפני שבחיפה קבעו חוק שרק פועל שהיה שנה בחיפה נשלח לעבודה קבועה. הודעתי להם שאין אנו מקבלים חוק זה, ושבכל אופן לא יחול על קופרמינץ. מ.פ.ח. דורשת שהעברת פועלים לחיפה תרוכז במרכז העבודה. המרכז צריך לברר אם יש פה מקום; חיפה מתחשבת את הסטז' של הפועל ממקום השלחו. בארבע הלכנו לישיבה עם פחטר, שנקר ורוזוב. היו גם בהרב, ליפשיץ וכץ. הסברתי לשנקר את עמדתנו. מסקנות הועדה מחייבות, ואי-ציותו של פחטר ימנע מאתנו להתחייב בשם הפועלים להשמע לבוררות. לאחר ששמעתי את דבריהם היה לי הרושם שמקור עקשנותו של פחטר הוא אי-הרצון להופיע כמפיר הסכם. קראתי לפחטר ביחידות ושאלתיו מה העיקר אצלו: השאלה הכספית או שאלת-הכבוד: האשמה שלא עמד בדבורו. אם כפי הרושם שקבלתי מהדברים שאין הוא מתעקש על המחיר, אלא בגלל שאלת-הכבוד - הרי יש מוצא. בפרוטוקול שנחתם יוברר שלא היה אשם בכוונה להפיר הסכם. הוא אשר את השערתי והסכים למוצא. אמרתי לו שינסה פורמולה מתאימה, בתנאי שהיא לא תכריע בשאלת האחריות בעד ימי השביתה. הוא הציע לי להציע נוסחה, וכשנתקשיתי - אמר שיביא את בהרב ורוזוב שיחד אתו יעבדו {0074-82} נוסח. אני החלטתי לעבד נוסח וגם בהרב. לבסוף הגיש לי בהרב הצעה על מחירים34 ... גרוש. כץ נסה להוכיח שזה נכון, כי הועדה עברה על סמכותה, וכו.' הודעתי להם שאיני רוצה לאבד את זמני בוכוח זה. על מחירים אחרים מלבד אלו של הועדה אנחנו לא נדון יותר. אם הפועלים עצמם יסכימו עם פחטר בקביעת מחירים חדשים - נהיה מרוצים, ההסתדרות לא תדרוש זאת מהפועלים, כי אנו מכירים בחיוב מסקנות הועדה. הזמנו את ב"כ המועצה. באו . התיעצנו בינינו - והענין לא זז. הם שבו למועצה התנינו שיחכו שם, אולי נצטרך להם. נכנס פולק. הסברתי לו את עמדתנו. הוא תפס מיד את הדברים והודה לי שעמדתנו נבונה. המוצא שהצעתי לפחטר הופר, והיה לי הרושם שהדבר נעשה בעטיים של בהרב וכץ. משום מה אלה כאילו מעונינים בהמשכת הסכסוך. המוצא היחיד שנשאר - מו"מ ישר בין פחטר ופועליו בדבר המחירים. קראנו לאנשי המועצה אך לא נענינו בטליפון. ישבנו עד שתים עשרה והחלטנו להתפזר ולהפגש בבוקר. בצאתנו מהמלין (הרצליה) נפגשנו בחבר אחד שעמד וחכה לנו כל הזמן ברחוב. התברר שחברינו באמת חכו לנו כל הזמן במועצה, ומשום מה לא הגיע אליהם הטליפון. הם גם טלפנו לנו, אך בהרצליה ענו להם שאני הלכתי כבר. שלחו חבר - ולא ניתן לו להכנס באמתלא שאני כבר הלכתי. אמרנו לבחור שיביא מיד את החברים והחלטנו להמשיך הבירורים במשרד רוטנברג. כי לא היה רצון להפרד בלא כלום. באו אנשי מ.פ.ח. וחברי ועד פועלי פחטר. החלט שפחטר ידבר ישר עם ב"כ הפועלים. דברו כשתי שעות {0074-83} ולא יצא כלום. לאחר שלוש נפרדנו בלא כלום. התאספנו בהוטל שלי והחלטנו שאני אשוב בבוקר לת"א למועצת התימנים, וקפלן וברל יגשו לגשר לדבר עם א. רוטנברג. בקשנו את ועד הפועלים לברר בין החברים אם יסכימו להצעה של 35 גרוש.