יומנים > יומן - מלא 19/09/1931

{P001} {0088-31} ח' תשרי 19 ספטמבר שבת בבוקר - המשך המועצה. ארגון ותרבות. אופיר: רוב פועלי הגליל מהעליה החמשית, חותם העירה בגולה עדיין טבוע בהם. לא היתה להם עדיין הכשרה ארגונית. ועדי הפועלים מתחלפים תכופות. אין כל יציבות (יבנאל) יש גם ההפך: ועד פועלים קיים שנים - מבלי כל פעילות ( ביתניה). בהנהלת מו"מ עם הצד השני יש פרימיטיביות, חוסר-טקט, עמידה על דברים בלתי צודקים. רבו ביבנאל עם האכרים על מחיר תלישת חומצה אם כי הקבלנות הכניסה 20 גרוש ליום, בשעה ששכר עבודה זו עלה לאכרים {0088-32} כדי כל הכנסתם מהחומצה. יש שבשעת מו"מ מעליבים את הצד השני. יש גם נמנעים מבוא במו"מ את האכרים וסומכים על לחץ מצד פיקא או מוסדות ההסת' המרכזיים. אין משלמים מס(רק במגדל וביתניה מדייקים!) חסרה פעולה תרבותית, הסברה והדרכה הסתדרותית בגליל. לרוב הצבור חסרות ידיעות אלמנטריות על ההסת'. "דבר" כמעט לא רואים (ביבנאל מתקבל רק "הארץ", חנם!). היה נסיון של סידור ועדת תרבות מחוזית בהשתתפות חברי המשקים - אבל הפעולה היתה קטנה. בקיץ יש אמנם קושי רב - לרגל החוב בעמק. נומברג (דת ועבודה) - יש אמנם צורך בטקט אבל חייבים לעמוד על דרישותינו. מתאונן מרה על חוסר כל הדרכה ופעולה תרבותית. אין עצות של בעלי נסיון בענינים הכי אלמנטריים; חלוקת עבודה.היתה ספריה (מספרי וה"ת המרכזית) והספרים נתפזרו בקרב החברים. איזקסון (יבנאל) - דווקא האכרים "המיוחסים" - צימרמן וברנדשטטר - מנצלים את פועליהם - ואלה גם מתמכרים להם. אתרי העבודה והאוכל הם "משרתים" בבית. היה מקרה שפועל נפצע בעבודה, הענין נמסר לבוררות, והאכר - ש. צימרמן - סרב לקיים את פסק הדין. הפועלים הותיקים, היושבים 11-10 שנה ביבנאל, מקבלים עבודה מחוץ להסת' ועל חשבון "החלוצים". רוונקרנץ (מצפה) - בשיחה עם האכרים הביעו אחדים רצונם להכנס להסת' ולקפת-חולים - ואין מי שיטפל בהם. זפרן (ג"ע) - נהיינו לפלחים וגלינו כשרון עבודה לא {0088-33} גרוע משל הערבים, אולם המצב התרבותי מפחיד. הבורות מתגברת. מרצה לא מגיע אלינו (יסוד המעלה). יש צורך להקים ספריה נודדת בגליל. חברי המשקים צריכים יותר לטפל בפועלי המושבות. יש לדרוש מהם חלוציות. הירשפלד (דגניה) - מגזימים ביכולת המשקים ויש קושי אובייקטיבי: אנו שקועים כולנו בפעולות המשק, ולצבור במושבות, שאין לו עדיין מגמה התישבותית, יש צורך בהרצאות אלמנטריות על חברה, הסתדרות, מוסדות, שאם כי אנו יודעים אותן אך אין אנו חיים אותן. ואין לנו הזמן הדרוש להתכונן להרצאות מעין אלה. פעולה זו מוטלת על וה"ת המרכזית. צדוק - הפועל בגליל מנוצל יותר מכל פועלי הארץ. יש צורך שב"כ המרכז החקלאי יבוא בדברים את האכרים - בידו יעלה להשפיע עליהם. צריך לשנות גם יחס הפועלים לאכרים. עלינו להשפיע על בני האכרים ולקרבם אלינו. אפשר להשפיע אולי גם על האכרים. קבוצות הג"ע היו צריכות לבוא לפועלים - טוב שנרגיש שיש לנו חברים בגליל. ברץ ובן-ציון (לא רשמתי דבריהם). שמואל (כנרת) התמונה שנתגוללה במועצה מעציבה ומדכאה. חוסר העבודה, שבמושבות אלו מוכרח הפועל לסבול ממנו יותר, כי אין לו קרדיט וצריף. תנאי העבודה, הגרועים, שאינם נובעים רק מרוע לב האכר, כי אם מהדחקות והדלות של החקלאות הגלילית המפרפרת {0088-34} הבדידות של פועלי המושבות - פרובינציאליות חוסר ידיעת מצב הארץ, ידעת התנועה, חוסר-נסיון, חוסר קשר עם העבר, חוסר מגע עם גלי העליה הקודמים וכיבושיהם הנפשיים הארגוניים והמשקיים, ועל הכול חוסר מטרה. במצבה המשקי של ההתישבות בגליל אין לפועל במושבות אלו עתיד ומטרה, ולא יתקיים בלי מטרה. העבודה הצארית הראשונה שתזדמן לו תבריח אותו מהעבודה אצל האכר - ואחר-כך גם מהמושבות. ונדמה לי שיש מטרה גדולה לצבור הפועלים בגליל - והיא כיבוש הגליל. לא רק כיבוש העבודה; עלינו לכבוש פה את הנוער - לא רק בכוח הרעיון והאידיאולוגיה, כי אם בכוח ההכרח שיש לעבור במושבות אלו לעבודה עצמית. מושבות אלו אינן יכולות לפרנס בעליהן ועובדיהן. העבודה העצמית היא כאן הכרח כלכלי, וכניסת 12 מבני האכרים במתולה יש בה רמז רב-ערך לתפקיד והסיכוי מבחינה זו. קשה יהיה לשנות את המסורת והמנהגים של הדור הזקן במושבות אלו - אבל בהשפעתו ובלחץ המצב אפשר להשפיע על הדור הצעיר שישנה את יסודות המשק במושבות אלה. אולם לתנועתנו יש כאן תפקיד עוד יותר גדול מזה. שלשום ניסיתי לברר מצב הקרקעות בגליל - והנה הוברר שיש כאן שטח עצום של 50.000 דונם העומד ברשותנו, ברשות חברה מישבת יהודית, ברשות פיקא, והאדמה הזאת שוממה. לא מיושבת ונעבדת במקצתה ע"י אריסים ערביים. גאולת הקרקע הזה וישובו על יסוד התישבות עובדת - זו צריכה להיות המטרה הגדולה של צבור הפועלים בגליל ושל ההסתדרות כלה. {0088-35} תנועתנו נתונה עכשיו במצוקה גדולה. הציונות באה עד משבר וכוח אין לפעול. אין התישבות, אין עליה, אין כספים, ואין תקווה לשנוי מהיר של המצב. אבל נדמה לי שיש בידנו מנוף לפעולה גדולה גם במצב זה: טריטוריה גדולה המאפשרת גם התישבות אכסטנסיבית על שטח רב וגם התישבות צפופה ואינטנסיבית בהשקאה. יש צבור פועלים גדול כארבע מאות איש - צעירים, חלוצים. צמאי מפעל. יש משקים בעמק הירדן עשירי נסיון חקלאי וכוחות משקיים רבים וחשובים. משקים אלה צריכים לתת לנו תכנית ואיניציאטיבה של ישוב הגליל. התישבות עובדת על אדמת פיקא מדלהמיה בדרום עד צפון מגדל תשנה גם את פני המושבות הקיימות ותעמיד אותן על עבודה עצמית - בכל אופן עברית. פה נתונה אפשרות להקים מפעל ישובי לא קטן ממפעל עמק יזרעאל. זו צריכה להיות המטרה של תנועתנו בגליל. בערב שיחה בקבוץ של השה"צ בטבריא. החברים דרשו שאני אדבר, אך לאחר שבארתי להם שמטרת בקורי היא לעמוד על מצב הרוח ודעת החברים במקומות נכנסו סוף סוף אחרי היסוסים רבים בשיחה. הצגתי להם שלוש שאלות.