יומנים > יומן - מלא 19/09/1939

{P001} {0169-25} ירושלים, 19.9.39 במשך היום התכנתי את דברי בועד הלאומי שלשום לפירסום. כמה דברים היה מן הצורך להגיד רק ברמז מפני התנאים הפוליטיים ותנאי הצנזורה. בבוקר נתקבלו בבת אחת שתי ידיעות מענינות משפירא: בחיפה נתפסה אניה עם 1200 מעפילים. מזסלני: "סולל בונה"קיבל את החוזה על העבודה של האוירודרום הצבאי בעכר, העבודה היא ל60,000- פונט. נפגשתי עם בן-צבי לפני נסיעתו לישיבת נשיאות "כופר הישוב" בתל- אביב. מסרתי לו פרטים על השתלשלות היחסים באירגון והיחסים עם "כופר הישוב" בעשרת הימים האחרונים. בן-צבי מסר לי על ביקורו של רוטנברג הבוקר אצל הנציב. הוא דרש ממנו סידור עבודות ציבוריות למען עזור לישוב במצוקה זו. הנציב כאילו הבטיח לעשות זאת, יתן הוראות מתאימות לראשי המחלקות. פ.ר. עורר גם שאלת האימפורט מהארצות הנייטרליות. ביקש הקלות להכניס ביחוד עץ וברזל. עורר גם שאלת האכספורט של תפו'ז. הנציב העיר באירוניה, שיועצו הכלכלי וולש מסדר "ועידת לונדון" לפרדסנים היהודים לחוד ילפרדסנים הערבים לחוד. פ.ר. הציע להפגיש יחד את הפרדסנים היהודים והערבים. הוא אמר לו שמ.ס. מסכים לכך. פ.ר. עורר גם שאלת האסירים היהודים וביקש את שיחרורם. הנציב שאל אם לשחרר גם את הערבים. פ.ר. לא התנגד לכך. לבסוף עורר שאלת המופתי ולשולת עוריו. שהם ביחוד מסוכנים בשעה זו והציע להרחיקם מהלבנון ולגרשם לסיישל. לא ברור מה היתה תגובת הנציב להצעה זו. הנהלת הועד הלאומי דנה על קביעת מס ישובי חדש על מנת ש"כופר הישוב" יוסיף לקבל את מס העקיפין ומס הישיר ילך למס החדש. הבעתי ספק בנכונות של תוספת מס חדש. אולי מן הראוי יותר להגביר את "כופר הישוב" ולהטיל עליו תפקידים חדשים. בן-צבי אמר שהדבר עוד בגדר עיון. ----------------- אחר הצהרים בא אצלי אליהו אפשטיין, היוצא מחר יחד עם ברגמן ובלוך ממכון זיו, פרונבוים ממכון למסחר חוץ לתורכיה על פי הזמנת הממשלה התורכית בהיותו לרגל התערוכה באנקרה נפגש עם פרופ' אקשטיין, יהודי גרמני, שהתענין בעזרה שארץ-ישראל יכולה להמציא לתורכיה באספקת רפואות. הם ביחוד {P002} {0169-26} זקוקים לתרופות נרקוטיות, אנטימלריות וויטאמינים. העתון התורכי "אולוס" ("העם") הזמין כתב מארץ-ישראל. סולוטריבסקי, העובד ב"הסנה" והיודע תורכית על בוריה - הוא גם תירגם את החומר של הסוכנות לתערוכה באיזמיר, - ישמש בתור כתב. היחס של התורכים לציונות הוא כבוש. הם אינם רוצים להסתבך עם הערבים או האנגלים, אם כי בלבם הם רוצים בהקמת כוח בארץ, אשר יעכב את גידול הערבים. ----------------- מי'וסף קבלתי את המספרים של הגיוס עד הבוקר. בסך הכל נרשמו כבר 105,000: בירושלים - 11,000; בתל-אביב - 28,000; בחיפה - 13,000; בשרון ובשומרון - 19,000; בנחל דן - כ6,000-; פתח-תקוה - 6,000; בעמק - 7,500; בגליל - 5,000; ברחובות 9,500-. ----------------- נתקבלו גם ממקור נאמן ידיעות פנימיות על ההזמנות העומדות לצאת מאת הצבא לסוכנות: 250 איש בשביל המהנדסים; 250 איש בשביל גדוד השרותים; 21 איש בשביל גדוד הרפואי. כל אלה בשביל הארץ. מלבד זה יידרשו בשביל הצבא במצרים: 410 בשביל גדוד השרותים; 224 בשביל השירות הרפואי; 130 בשביל המהנדסים; 31 בשביל המטה של הדיוויזיה השביעית. {P003} {0169-27} ב5:00- אחה'צ הגיש לי יצחק ס'יזשיק תכנית להכשרת פלוגת מעופפים במשך ששה חדשים. הכשרה ל100- איש תעלה 9,000 פונט, מזה אכסון והזנה למעופפים - 2,700. לפי חשבון של 15 גרוש ליום; דלק, שמן וכו' - 3,000, לפי חשבון של 30 שעות טיסה לכל מעופף; משכרת ל10- מדריכים, ביטוח, אחריות - 1,200 לירה; תמיכת הממשלה, אם היא תתן רשות להשתמש בשדה התעופה הקיים ותוריד את המכס מהדלק - נקמץ 000,]3 פונט. אם גם אמצעים אלה לא יימצאו הוא מציע תכנית יות ר מצומצמת לקבוצה של 40 איש לתקופה של 100 ימים. זה ידרוש 2,600 לא'י, לפי חשבון, איכסון והזנה - 600 לא'י, דלק - 1,500 לא'י, משכרת למדריכים - 400 לא'י. שונות - 100 לא'י. לשם כך יהיה צורך להשיג עוד שני מטוסים, חדשים ומהירים, ב1,000- לא'י כל אחד. אמרתי לו שאין אני רואה אפשרות לתכנית הגדולה, אבל התכנית המצומצמת מתקבלת על הדעת.