יומנים > יומן - מלא 19/09/1956

{P001} {0014-04} 19.9.56, יום ד' בא אצלי ב. אילן. יש פה משפחה של ציוני צ''א: דונסקי (יו"ר) ואינפלד מזכיר. לאחר גל הגיוס הראשון (יש כבר פה 101 מתנדבים) שכך הדבר לדעתם אפשר לגייס רבים אבל לפני כניסתם לאוניברסיטה או בשנה הראשונה ללימודיהם, אבל לא לשתי שנים אלא לחמשה עשר חודש. הסכמתי לכך. אפילו שנה אחת חשובה שיהיו פה. אחדים מהם הלכו להיאחזויות בסוללים (ע"י נצרת) ובכפר בלום. יש גם כיתה בקרן אבשלום (ע"י רפיח). בשבוע הבא טקס היאחזויות: ביום ב' קרן אבשלום ודקל, ביום ג' - שבטה ובארותיים. אילן מבקש מכתב ללכת. - הזמנתי בעשר את עובדיה פורת וביקשתי ממנו להמשיך בפעולתו במוסד הביקורת לפחות שנה. הוא אומר כי חי הרבה שנים ברמח הכובש, זה שלוששנים עבר לעינת, למעשה לא היה שם, ומצבו לא נעים. והוא מרגיש הכרח לשוב לעבודה במשק. אמרתי שזהו נימוק משכנע ואני מקבל אותו, אבל המשק לדעתי יבין שדווקא בשעה זו אין הוא יכל לעזוב את המוסד לפחות לחצי שנה. נסביר הדבר למשק וחבריו יבינו. הוא הסכים. ביקששאני אכתוב בענין זה למשק. - היום פרסם דבר סוף הרשי מה "שמות ותכנים". לא הבינו שעליהם למחוק בסוף מקום הכתבה "שדה בוקר".... - הזמנתי להיום אה"צ את פנחס לבון (שעה 16), בורשטין (17), בבה 1730. למחר (זרמי 10, אלמוגי 11, יזהר ס. 12). - בשתים עשרה באה אצלי הגברת אורוול, אלמנת הסופר הידוע. התפלאתי למראה הצעיר. היא הסבירה הדבר: היא ב15- שנים צעירה מבעלה. מתאוננת על אירופה, לרבות אנגליה החולה בניוורוסיס. אין אמונה, אין מנהיגות, האינטלקטואלים {0014-05} שהצביעו בשנת 1945 בעד מפלגת העבודה - מצביעים עכשיו בעד השמרנים. מדוע? נכזבו! גייטסקל אינו המנהיג. היא מסיעת כוון. בארץ מצאה מטרה ואמונה. נשלחה על ידי סונדיי סיימס, אך אינה בטוחה שעתון שמרני זה יפרסם מאמריה. שאלתני אם הסתפקתי בתקופת ההפוגה בגבולות הנוכחיים. הסברתי לה כי בעיתנו היא מחסור ביהודים, ולא כל כך מחסור כשטח, לאחר שהושמדה יהדות אירופה, ומפני כמוחנו המצערה, אנו חייבים לשקוד על איכות גבוהה. - הזמנתי אח בבה ושאלתי על המצב הפנימי במועצת הפועלות והמריבות בין חברות. היא כבר 26 שנה במועצת הפועלות. עובדת עם עליזה, חיה סלוצקי, רחל שזר, שושנה הראלי, בת שבע וילנסקה, ג'ניה פולניאק. רצתה גם ביהודית, אבל החברות שלא נבחרו לכנסת - יהודית, עדה, חנה למדן - כועסות. ביקשה מיהודית שתצטרף למועצה וסרבה. לבסוף החנתה שגם ז'ניה טברסקי תיכנס. בבה אומרת שבשום אופן לא תעבוד יחדעם ז'ניה, כי אין לה אימון בה. כל דברי בענין לא הועילו. כבר נבחרה ועדה מפלגתית לדון בענין זה: נמיר, כסה, דבורה נצר. אזמין יהודים לשיחה ואראה אם אפשר ליישר ההדוריםי - בשלוש אה"צ בא אצלי גיורא. מסרתי על השיחות עם עובדיה ובבה ועל ההזמנות למחר (זרמי, אלמוגי, יזהר). בארבע הגיע גס לבון והתיעצנו אתו על הכנסת משל ללשכת המפלגה. הוא סבור א) שאינו יכל לוותר עליו בוה"פ, הוא למעשה אולי יותר חשוב מבקר, ב) אין צורך לדעתו באיש כזה במפלגה. בחמש הגיע יוסף בורשטיין על פי הזמנתי ודרשתי ממנו להצטרף ללשכה. נימוקיו נגד: אין גוף מאחוריו, הוא מנהל הסברה בהסת' - ולמעשה זהו אותו הציבור אין הוא יודע מה חושבת המפלגה על ענינים שונים. עניתי לו שגם לי {0014-06} אין גוף מאחורי (גיורא טען כי הדור הצעיר עומד אחרי). שטח ההסברה של המפלגה רחב מזה של ההסתדרות, כי המפלגה פונה לכל העם, ומחשבת המפלגה על ענינ ם שונים תתגבר מדי פעם בפעם בישיבות המזכירות והמרכז. גם לפנחס יש ספק אם יוכל לצאת (בורשטין) מפעולת ההסתדרות, אבל אינו עומד על דעתו. אחרי בירור ממושך סוכם שביום ו' יתיעצו פנחס גיורא ובורשטין ויחליטו. פנחס הציע לקחת את שמחה בלס לועדת המרכזת לטפל באינטלגנציה העובדת. הבעתי חשש שלא יקבל מרות, כי אינו רגיל לעבודה קולגיאלית. פנחס ישוחח אחו ויברר אם יקבל מרותו. - בינתיים הביא לי נחמיה המון חומר קריאה, ובתוכו שני מכתבים מאת המרשילד. - בשעה הראשונה עם גיורא נוכח גם ראובן ("אסיק") יפה. הוא נדרש ע"י גיורא וע"י תנועת המושבים להצטרף למזכירות. הוא תינה בגלוי-לב מבוכתו וקשייו. "נמצא בין הפטיש והסדן"י רוצה לעשות רצון התנועה, אבל לאחר שתי שנות הדרכה בישובי העולים נהרס משקו ונשתקע בחובות (כששת אלפים!). אמו הזקנה חולה. אשתו לא רוצה לעזוב נהלל ולהתישב - ולו גם רקלשנה - בעיר. שאלתי אם לא יתכן כי אחד מבני המושבים ינהל משקו? ענה בשלילה. יצטרך לקחת פועל שכיר, ואין לסמוך בהנהלת משק על שכיר. גם הענין המשפחתי מציק לו.