יומנים > יומן - מלא 19/11/1962

 {0196-41} 19.11.1962 [ דף חסוי ] {0196-42} [ ח ס ו י ] 9.00 - ישיבת ועדת שרים לעניני חו"ב. יש סטינוגרמה מכל השיחה והבירור. 10.15 - שמעון: - מה אנו יכולים לעשות בשביל חיזוק נצרת? - להעביר ב.מ.ב. מחיפה (ע"י טירה). עובדים בו 660 פועלים. מתקנים רכב צבאי של הצפון (ויש ב.מ.ב. גם בדרום) - זה מחייב גם בנין? - כן, השכון יעלה 7-8 מיליון ל"י. אולם האדמה והמבנים בב.מ.ב. שווה 4-5 מיליון. - היש קופצים על האדמה והםבנים? - יש קייזר אילין. כדאי להשהות המכירה, כי האדמה מתייקרת, ואפשר לקחת לע"ע מלווה מהבנקים. העברה זו תוסיף 1200 משפחות. כי על כל משפחה יש עוד משפחה בעבודה בלתי ישירה - תחבורה, מספרה, קולנוע ועוד. יש דבר שני שנמצא כבר בתהליך של העברה. מפקדת קצין הנדסה. 100 משפחות. שמעון אומר שאשכול ירצה להעביר זאת לכרמיאל. אבל מוטב לנצרת. יש להפקיע 1200 דונם נוספים. האדמה היא של ערבים. זוהי אדמת טרשים. {0196-43} [ ח ס ו י ] בים המלח משלמים 13 חדשים. זנזיבר אמנם משלם מחיר גבוה בהשוואה עם מחיר אמריקני. אין זה כלום. ספרתי לשמעון על שיחתי עם זיאמה ועם ברקת ושרגא. שמעון מאשר דברי זיאמה על דאגת כולם למצב במפלגתנו. "הארץ" סידר משאל בקרב הסטודנטים בדבר הבטחון. תשובת הרוב היתה כי אם המשמר הנוכחי יהיה יציג - אין לחשוש. ספרתי לו גם הצעת אביבי ובלומנטל. הוא תומך ברעיון של אביבי. הוא מציע להקים במדרשה של שדה בוקר מרכז עולמי עיוני לרעיון השתוף, הקואופרציה ולהביא לשם אנשי רוח בינלאומיים,אפריקנים, נוער ישראלי להעסיק רעיון הקבוץ, השתוף ולהפיצו בעולם. אמרתי שיש לעשות גם זאת, ויש לקיים גדנ"ע במדרשה וגם מדורים אחרים. השאיפה צריכה להיות להפוך מקום זה לאוכספורד של ישראל במשך הזמן. 12.00 - יצחק רפאל רוצה לשוחח על שלושה דברים: שנים כסגן שר הבריאות. זה היה משרד לא מסודר, היה יותר חילופי גברא. עכשיו מתקדם הדבר. התקין יחסים טובים עם קופת חולים, עם הסתדרות הרופאים ועכשיו ניגשים לשמור המצב בבתי חולים. רוצה לשאול אותי שתי שאלות: באים הרבה חולים ונגועים. ממאה ועשרים אלף יהודי אלג'יר עלו 7600 מהם כשלושת אלפים חולים. רובם הגדול באו בלי משפחה. זה לא יתכן. אכנס המוסד לתיאום. {0196-44} דבר שני: יש בקוי היסוד של ביטוח בריאות כללי. אמרתי שאם זה ידרוש תקציב - אין לעשות זאת עכשיו, כי יש שני דברים קודמים: בטחון וחינוך. רפאל מעורר בעית הנצחת הרב מיימון. במוסד הרב קוק נולד רעיון זה: רוצים להקים קרן למפעלי חינוך וספרות שהיו קרובים לקבר של הרב מיימון. רוצים שאנשי שם יתנו ידם לזאת. הנשיא הסכים לתת חסותו למפעל. לי"ב כסלו - יום הולדת הרב מיימון (יום א' 9 בדצמבר) תתקיים ישיבה ראשונה בבית הנשיא. שאלתי אם נשארו בכתב ספרים של הרב מיימון. רק על אביא ורבא. רפאל אומר שהרב צבי יהודה הכהן קוק - בנו של הרב קוק עומד בראש ישיבת מרכז הרב והוא הולך בדרך הרב מיימון . רפאל הסכים לדעתי כי מפלגתו אינה נאמנה לרוחו של הרב מיימון, ויש רק אחד שראוי לאיצטלה זו - הרב גורן - וחבריו מתנגדים לו. {0196-45} 19.11.62 17 - שיחה ארוכה עם יזהר. מסרתי לו תמצית שיחתי עם זיאמה על המפלגה ועל המדינה. הוא מסר לו על רשמיו מביקוריו האחרוניםבנגב ובדרום - והופתעתי בשמחה לשמוע ממנו התפעלות מהתמורה המופלאה המתחוללת בארץ בישובים ומגילויים אחרים בקרב מורים ומתישבים של מעשים חלוציים. שאלתיו מדוע אין ביטוי לכך בספרות. אמר: זורעים - עד הנביטה רבה הדרך. שאלתי מדוע כתבו כל כך על מלחמת הקוממיות. ענה - אין להשוות חויית מלחמה לחויות אחרות. הוא מוכן לעבוד במפלגה - אם יוכל לעשות פעולה חינוכית. בעודו יושב ומשוחח אתי באו גוטליב וראו מפיקא לדבר על תכנית הטלוויזיה. הסברתי להם כי הממשלה לא החליטה עדיין, וההחלטה נדחתה עד שובו של אשכול מביקורו באירופה בעניני השוק המשותף. וגם אני בעצמי, אם כי נוטה לשלילה, אין לי עדיין דעה ברורה. אם יוחלט בשלילה - אציע לקרן רוטשילד פעולה , לדעתי. יותר חשובה ומועילה מהטלוויזיה הלימודים, ואני מצטער שלא היתה לי ההזדמנות לדבר עם לורד רוטשילד בהיותם פה. אמרו לי כי אדמונד עומד להגיע הנה בעוד שבוע. - אחריהם בא אשכול. סיפרתי לו על שיחתי הבוקר עם שמעון והעברת מפעלי מה"ב. בעית השיכון תיפתר על ידי מכירתהאדמה שיש למה"ב במקום הישן, אם כי יהיה הבדל של אולי שני מיליוני הוצאות האדמה שיש לרכוש בנצרת והבנינים החדשים.ובאשר למחשבתי על ממשלה מקיר לקיר לפי מתכונת שוייצרית אין הוא סבור שהמפלגות יסכימו לכך. הוא חושש שהשיחות על הצטרפותנו לשוק יסחבו, ביחוד תהיה התנגדות מצד איטליה.