יומנים > יומן - מלא 20/01/1939

{P001} {0187-22} [20.1.1939] 20 ינואר נ.י. טלגרמה מחיים: Secret for closest friends only. Imminece war seiously considered highest quarters. War office urging upon Cabinet importance Arab friendship. Am making efforts influence them right direction. On other hand understand from conversation F.O. American governments attitude exeroising market restrarining influence on pro-Arab tendency. Sensitiveness Brit.gov. to American feeling in- creasing with probability war. This indicates necessity for closeest possible watch Washington our part - הזמנתי מיד את ווייז וליפסקי לבוא אצלי, כי לא רציתי למסור להם הידיעה טליפונית. הכסטר אינו כאן, והתקשרתי עם קרפ בדבר מועמדותו של נורמן. קרפ כמובן, לחץ אותי בדבר התנאי של נסיעתו. אמרתי לו שיש לי רושם ברור שהכסטר נוסע, ואין שאלתו מעשית, הוא הוסיף ללחוץ: ואם הכסטר לא נוסע? אמרתי- אין אני יכל להחליט. זהו ענין להנהלה כולה. שאל לדעתי. אמרתי שלפני בואי ללונדון ולפני שמעי דעת חברים לא אחליט בליבי. שאל אם סנטור וגייקובס יסכימו? אמרתי - לא אוכל להגיד לו יותר משהגדתי. בדבר נורמן אמר לי שהוא עוד קודם הציע זאת לאדלר. אדלר דורש ששטרוס יסע, אך הם מציעים שנורמן {0187-23} ימלא את מקומו של שטרוס. קרפ, שרטוק ואדלר הם ההנהלה הלא-ציונים ובידם ההחלטה. סיפרתי לו על הצעת ציוני אמריקא בדבר הזמנת הועידה האמריקנית ושהכסטר מסכים שהועד האמריקני ישתתף בזה, קרפ הבטיח לדון על זה עם חבריו. הם רוצים גם להיות בלונדון שליחי הועד היהודי האמריקני. איני בטוח אם זה רצוי. גולדמן אינו בניו-יורק, אך מרגוליס הבטיחני שמתכוננים למפעל הקשל, קבעו ועדה ארצית מכל המפלגות ויאספו כחצי מליון שקלים. טלגרפתי למשה: Ben doubtful nons propose Straus member panel Norman alternate Hexter probably attending. {0187-24} ניו-יורק, 20.1.39 ד"ר גולדמן היקר - צר לי על שנבצר ממך לבוא הנה במשך השבוע. אולם אני מעריך את קשייך והעול הכפול הרובץ עליך. ואנסה לסכם בקצרה הדברים שרציתי לברר אתך. 1) הועידה היהודית באמריקא. כורש אדלר עומד במרדו ואינו מסכים לשתוף בני ברית והארגונים היהודים האחרים. הוא רוצה רק מושב פורמלי של מועצת הסוכנות, דבר שאינו רצוי ומועיל ברגע זה מכמה טעמים. בהתיעצות שהיתה לנו שלשום (ווייז, ליפסקי, סולד, רוטנברג, גולדשטיין) הוסכם שהועידה תקרא בצורה זו: יהודי אמריקא יזמינו את הסוכנות לכאן להרצות על המו"מ הלונדוני ולדון על הפעולה שיש לעשות. להתיעצות זו יוזמנו גם קבוצי היהודים מחוץ לאמריקא. על חבירנו כאן לבוא בדברים עם בני ברית, ועד הפועלים היהודי, הועד היהודי האמריקני. אם הללו יסכימו - מוטב אם לא - תקרא הועדיה על ידי הסוכנות, ואם הלא-ציונים לא ישתתפו - נעשה זאת בלעדיהם. 2) בררתי באותה מסיבה את ההכרח הדחוף של גאולת ----- קרקע כל עוד לא יצאו גזירות, ועל הצורך לארגן מלוה של מיליון פונט (חמישה מיליון דולר) באמריקא. נקבעה ועדה של גולדשטיין, רוקר, סולד, אתה שיטפלו בזה. שקולניק וברץ יעמדו לרשותכם לשם פעולה זו. על הועדה לבוא בדברים עם הנהלת קה"ק בירושלם. 3) השיחות בלונדון. לפי דעת משרד המושבות יתחילו השיחות {0187-25} בחמישה לפברוארי. שליחי אמריקא צריכים להפליג לא יאוחר מ28- לח"ז. מלבד ליפסקי ווייז שהם חברים אכס-אופיציו צריכים ציוני אמריקא לשלוח עוד איש אחד. הקנדידט הוא רוברט סולד. רצוי -------- שתאסוף מיד את כל המפלגות הציוניות, למען שהציר הציוני יבחר, עד כמה שאפשר בהסכם כללי. אולם היות שרק אחד יכל לנסוע- ------- יקבע הציר ברוב דעות, גם אם לא תהיה הסכמה כללית. שום צירים מיוחדים מהמפלגות הציוניות באמריקא לא יקובלו, המפלגות מיוצגות בהנהלה ובועדה הפוליטית. 4) במסיבות הנ"ל ביררתי גם הצורך הבוער דאוג לעניני הבטחון. ממה שתקרא הלאה תבין מאילך הדחיפות. הוסכם ------ שכל העזרה תנתן ל"ועד הבטחון" להגביר פעולתו, ןלהשיג אמצעים מיוחדים נוסף על המגבית המאוחדת. 5) השנה יש ערך מיוחד למפעל השקל באמריקא דווקא. צורך מיוחד זה הובלט לך ביתר שאת מהמברק שקיבלתי הבוקר ושאכתוב עליו. משקלה של אמריקא עכשיו למלחמתנו הוא לאין ערוך, ועלינו Z O A -להפגים כוח ציוני גדול כאן. עליך לדאוג שהמפלגות, הדסה ו ירתמו לפעולה זו, ושיובטח לנו לכל הפחות חצי-מליון שקלים באמריקא הפעם. 6) אני בטוח שתעשה מצדך כל המאמצים שועד המפלגות הציוניות שהוחלט עליו במעמדי - יהיה אורגן בן-קיימה, ותכוון את פעולתו לקראת הקמת הסתדרות ציונית אחידה בארץ זו. בידעי את דעתך בענין זה איני רואה צורך להרבות בדברים בענין זה. 7) הבוקר קיבלתי טלגרמה זו מ- ח.ו.: {0187-26} "Secret for closest friends only. Imminence war seriously considered highest quarters. War office uring upon cabinet im- portance Arab friendship. Am making efforts influence right direction. On ather hand understand from conversations Foreign Office American governments attitude exercising marked restraining influence on pro- Arab tendency. Sensitiveness British government to American feeling increasing with probability war. This indicates necessity for closest possible watch washington our part." הראיתי מברק זה רק לווייז, ליפסקי וסולד (שלחתי העתק גם ל-ל.ד.ב.) החלטנו לפתוח מיד את המשרד בוושינגטון. --- הוצע שיבוא הנה מי-שהוא מלונדון (ארטור לוריה) או מהארץ (דב הוז) לעזור בעבודה. דברנו על הצורך לדבר עם הממשלה עם הממשלה על עזרה לישוב במקרה של מלחמה: משלוח מזון ואם אפשר נשק, על התכוננות ליצור כאן גדוד יהודי. ווייז מאמין שאפשר יהיה לגייס עד חמישים אלף צעיר בשביל א"י. טלגרפתי לבן-כהן שיבוא הנה לפני נסיעתו, והוא יהיה פה מחר בבוקר, בשעה שמונה (אניתו מפליגה ב11- לפני-הצהרים). גם ווייז, ליפסקי וסולד יבואו ונתיעץ שנית על הפעולה. מצבנו נעשה חמור מאד. חוששני שגם באמריקא ימצאו הרבה אנשים (גויים מהידידים) שיגידו: האימפריה הבריטית בסכנה, עזרה לאנגליה לציונות עלולה עכשיו לקומם נגדה את העולם הערבי והמוסלימי, ואין אנגליה יכלה לסכן עצמה. טענה זו, אם כי היא {0187-27} הגיונית כביכול, אין לה יסוד ממשי. אין דבר שיבטיח מעמד אנגליה בים התיכון כשישלחו מאה אלף יהודים צעירים לארץ. הערך הצבאי של הערבים הוא כמעט אפסי, וידידות תרכיה יותר חשובה לבטחון אנגליה במזרח הקרוב מידידות עיראק. עיראק לא תתקיים בלי אנגליה: לורד וולינגטון, לורד לויד ואחרים. הגברת כוחנו, משקלנו, ערותנו ופעולתינו באמריקא בשעת חירום זו היא אולי, מלבד תגבורת הישוב, התעודה הבוערת ביותר של הציונות. המופתי מנצל פחד אנגליה מהעולם הערבי - ואין לנו משען חיצוני אחד מלבד אמריקא. ------ מצב בין-לאומי זה מחייב פה, שני דברים: א)תגבורת כוחנו הציוני באמריקא. לשם כך - איחוד התנועה, מפעל שקל גדול, רכוז הנוער וגיוסו, הסברה מעמיקה. ב) הפעלת ידידנו בממשלה, בקונגרס, בעיתונות, בכנסיה, בתנועת הפועלים. לא באקראי - אלא בתמידות ובשיטתיות עלינו לנהל עכשיו פעולה פוליטית כאן. אחרי לונדון - זוהי החזית הפוליטית שלנו. ועליך בשעה זו רובצת אחריות עצומה. מובטחני ברצונך הטוב. ידעתי שאתה לא תנוח ולא תשקוט - אבל עליך גם להפעיל אחרים, לקרב רחוקים וללכד קרובים. חזק ואמץ! שלום לך ולכל בני משפחתך, שלך ד. בן-גוריון. {0187-28} 20 ינואר נ.י. היה יום מטורף. הטלגרמה מחיים בלבלה את תכנית היום האחרון. הפענוח והבירור עם ווייז, ליפסקי גזלו כחמש שעות. הייתי מוכרח לבטל פגישות אחדות. צר שלא יכולתי לראות את גולדשטיין ולברר דרכי הפעולה של קה"ק - אולם סידרתי אתו טליפונית שברץ ושקולניק ישותפו במאמצים לסדר מלווה לקה"ק - והם יפגשו אתו ביום ב' - כי יום חג לגולדשטיין ביום א' - מלאה עשרים שנה לכהונתו בתור רבי (אמרו לי שהוא מקבל $25.000 לשנה, ותורם למגבית המאוחדת מאה דולר!) לא הספקתי גם לדבר שנית עם הכסטר, והוא וקרפ וודאי יתרעמו עלי. הפגישה עם רוזוב ויודין נתקיימה, אם כי בקיצור. המכשולים לפעולת ועד הביטחון הוסרו, ואנשי המגבית לא יפריעו עוד - אלא יסייעו. מונטור מסר לי דעתו על המצב: הציונות חלשה - כי אין מנהיגות. בצבור הרחב כוחנו גדול, ובכל וויכוח פוליטי תהיה יד הציונים על העליונה, כי ההמונים מעונינים בא"י, אולם אילי- Welfare -הכסף מתנגדים, ובפעולה כספית כוחנו קטן. עסקנו ה fund בערים הם אנשי הגוינט ובלי מגבית מאוחדת נכניס פחות. וניו-יורק מוכיחה, כאן אין fund והמגבית לא מצליחה. הציונים לא ידעו לרכוש את אנשי-המפתח שבכל מקום ומקום. לא ניסו לטפל בהם. {0187-29} הוא אופטימי ביחס לתוצאות המגבית. אפילו שני מיליון וחצי זהו יותר משהשגנו כל השנים. אולם הוא בטוח שיהיה לכל הפחות עוד מיליון, אם לא יותר, יאספו לכל הפחות חמשה עשר מיליון. המגבית המאוחדת לא יבולע לדעתו לתעמולה הארי"ת, כי באספות יופיעו אנשינו וידברו את דברם. לא מעריכים ערך העתונות וכוחה. מה שכתוב בטיימס חשוב יותר ממה שאומרים בעל-פה לנשיא או לסינטור. רוזוולט קורא הטיימס. לפני שנים אחדות לא התענינו העתונים בארץ - עכשיו נותן הטיימס מאות שורות כמעט יום יום לחדשות ארי"ת - לרוב ממקור ערבי. פלקנר אינו ממלא תפקידו. אינו מודיע דיו. פלקנר בלונדון מסוכן ולא רק לא-מוכשר. אין קשר עם עיתונאי אמריקא. ב"כ אוסישייאטד פרס רצה לראות את חים - ודחו אותו בקש. א.פ. מפרנסת כל עיתוני אמריקא. זהו הכוח המשפיע העיקרי. כל העתונים וגם הטיימס לוקחים ידיעותיו. שיחה איתו שקולה כנגד שיחה עם מיניסטר. ביקשתי ממנו להגיש לי רשימת עתונאי אמריקא שבלונדון. קרפ טלגרף לי שהוא דיבר עם הכסטר - ואין הוא (ה.) עומד לנסוע, ולפיכך הוא (ק.) עומד על התנאי שלו.... עם צוקרמן, גרינברג וורטהיים ביררתי ההכנות שלנו באמריקא במקרה של מלחמה. נתתי לוורטהיים קוד מיוחד. בערב פגישה בבית ברודי עם ארגוני הנוער: הדסה הצעירה, {0187-30} השה"צ, נוער פוע"צ, אבוקה, מסדה. השתתף גם ברץ. שאלתי לסיבת חולשת הציונות באמריקא והלך הרוחות בנוער. ב"כ הנוער התאוננו שמא"י לא פנו אליהם אלא בעניני כסף. הצעתי יסוד מועצה של ארגוני הנוער, שתעמוד בקשר עם ההנהלה בירושלים, רבוי לימוד עברית, העמקת הרעיון וההשקפה הציונית, משלוח חברי הארגונים לארץ שנה שנה ללמוד ולעבוד, פעולה למען הביטחון, התכוננות למקרה של מלחמה. רק הדסה הצעירה עושה רושם טוב. אבוקה ומסדה אכולות תהיה איטליגנטית עקרה. השה"צ בטוח בדרכו - ועלול להצליח. נוער ציוני אין, ופוע"צ בלי עזרה רבה מהארץ לא יצליחו. גרינברג סיפר עובדה אופיינית. הוא נזדמן באספה אחת לפני ימים אחדים עם ריחאני ומקנמרה, .M.P אנגלי. ריחני לא עשה כל רושם. מקמנרה אמר: הוא מבין שבאמריקא יש סימפטיה רבה לציונות, והדבר טבעי. דורשים מאנגליה מילוא התחייבות ליהודים. אנגליה עכשיו עומדת בפני סכנת מלחמה, וקיום הבטחה שניתנה לפני עשרים שנה בתנאים של היום - תקומם את כל העולם הערבי והמו- שלימי ותשמש עזרה לשונאי אנגליה. גרינברג קיבל מהקהל (גוים) שאלות ממין זה: האינך חושב שבשעה זו אין אתם צריכים לעמוד על דרישותיכם הארצישראליות - המסכנות קיום האימפריה? .....