יומנים > יומן - מלא 20/07/1957

{P001} {0158-118} 20.7.57 תמורה ורציפות - היא תמצית ההיסטוריה של כל עם, אבל אין אולי עם אחר בעולם שחלו בו תמורות עמוקות בתולדותיו, תמורות גיאוגרפיות, מדיניות, כלכליות, תרבותיות ורוחניות, כאשר חלו בעם היהודי, ומעטים העמים שגילו רציפות היסטורית כזו כאשר גילה עמנו. ציינתי כמה מתמורות תולדותינו ברשימה "מדינה למופת - מטרה ואמצעי" (שדה בוקר 6.9.54, הו"ד כ"ח, עמ' 77), התמורות הגדולות שחלו בעם היהודי רק במחצית המאה האחרונה - עמדתי עליהן ברשימה "שלוש תמורות" (שדה בוקר, 18.1.54, הו"ד, כ"ח, עמוד 49), מצב היהודים בתחילת המאה הכ' ועכשיו - ברשימה "לקראת ציוניות מחודשת" (שדה- בוקר 30.8,54, הו"ד, כ"ח, עמוד 72). התמורות חלו גם בתפיסתה האמונתית של היהדות, ולא הרי תקופת השופטים והמלכים בימי הבית הראשון כהרי הבית השני, ולא הרי תפיסתנו בארץ כתפיסתנו בגולה, ובמאה וחמשים השנים האחרונות אין הדת מאחדת עוד. "שני מוטיבים {0158-119} מרכזיים שהם אחד עוברים כחוט השני ככל ההיסטוריה ובכל הספרות שלנו: מוטיב הגאולה ומוטיב עם סגולה, תקוות עתיד לאומי ויעוד אנושי אוניברסלי" (הו"ד, כ"ח, 78). המונותיאיסמוס אינו מיחד העם היהודי, כדעת י. קופמן; יש איסלם וכתות נוצריות ופילוסופים הודים (שנקרה ורמנוג'ה) שהם מונותיאיסטים לא פחות מיהודים. (ראה יומני זה - עמודים 55, 58, 63, 63, 65). קופמן מתנכר לזיקת העם לארצו וללשון העברית, לזכרונותיו ההיסטוריים המדיניים (יציאת מצרים, חנוכה), ובעיקר לתוחלת הגאולה המשיחית (ראה "בזכות השוני" הו"ד, כח 101, "ככל הגויים" שם 105, "ייהודה של תקומתנו", שם 110, "אצילות מחייבת", שם 115), "עם סגולה" (שם 82, "יקר אדם", שם 127). - תכנית עליה של שרגאי מאוקטובר 1957 עד סוף מרס 195$ - מרוקו 9000; טוניס 3000; אלג'יר 3000; פולין 12000; הונגריה 6000 (?) פרס 3500; הודו 1000; תרכיה 2500; דרום אמריקה 1000; צפון אמריקה 250; מרכז אירופה 503; מצרים 3000; שונות 250 - ס"ה 45000. נחיה ונראה.