יומנים > יומן - מלא 20/10/1929

{P001} {0081-119} ט"ז תשרי 20 אוקטובר יום א' משה: אין פעולה להפצת דבר האנגלי. אין מחתים. האדמיניסטרציה אינה מעונינת בהפצה כי היא מקבלת תקציב. אפשר להחתים דוברי אנגלית מלונים, עו"ד, מלבד כמובן פקידים. יש לדאוג להחתמה בלונדון ואמריקא. והוה"פ צריך לקבוע אם דבר יופיע בקביעות אם לא. ישיבה עם מרכז פועלי הרכבת: הפעולה בחו"ל, ערבים, רבוי פועלים יהודים, חוב, מילס (ראיון). המרכז רצה מקודם לסדר משלתת לאנגליה לקומפ בדבר הכרת הסתדרות פועלי הרכבת. רצוי לשתף את ב.צ. במשלחת, אך מפני המאורעות נדחה הדבר. מציעים עכשיו לתת הוראות לדב ולקפלנסקי לבוא בדברים את הממשלה והמפלגה על הכרת ההסתדרות, חקיקת חוק של הוספה הדרגתית לפועלי הרכבת, החורת החגים שבטלו בשנת 1926 (תשלום בעד 8 ימי חג במשך השנה), להעיר להם גם על 6 ימי החופש שהממשלה חושבת שהם רשות ולא חובה. המרכז דורש חידוש הפעולה בקרב הערבים: הוצאת עתון, קביעת איש בחיפה לעסוק בעבודה זו, להכשיר חבר אנשים לפעולה בקרב הערבים. לפני המאורעות כבר היתה תסיסה בקרב פועלי הרכבת הערבים בחיפה להכנס להסתדרות. היתה התנגדות מצד אגודת הפלשתינאים. {0081-120} אגודה זו דרשה התפרדות מפועלי הדואר, גם בלוד היתה תסיסה ונוצרה חטיבה ערבית של מאה איש שקבלו פנקסי חבר ונצטרפו להסתדרות, הם רק דרשו שבפנקסיהם יקדימו את הטכסט הערבי לעברי, הסכימו לתת 25% של מסיהם למרכז. לפני המאורעות קרה אסון בלוד. האינספקטור הורנס (ערבי נוצרי) החל להציק להם ודרש מהמנהל להעביר את חברי הועד למקומות אחרים. אחד מהם העבירו לירושלם, השני נשאר רק במקרה. המרכז רצה לעשות פעולה נגד ההעברה, ונתברר שהמועברים מסכימים לעבור, כי הם מקבלים העלאה קטנה... בימי המאורעות בחיפה הוכר שיש קשר בין פועלי הרכבת ובין מסדרי המהומות, אם כי בפעולה לא ראו את פועלי הרכבת, מאז יש הסתה רבה של פועלי הרכבת, ביחוד של הנוצרים. בעיקר מנהל הפעולה איברהים אסמר. היחסים בין היהודים והערבים עכשיו מתותים מאוד. כמעט שלא מדברים זה עם זה. רק אחד מחברי המרכז בעבר. עלי בטל, נלחם נגד ההסתה, אך אין לו השפעה. כהן נסה לגבות מסים מחברים ערבים ששלמו עד המאורעות מסים. הם ענו שמסים ישלמו, אך אינםיכלים עכשיו לגלות את קשרם עם ההסתדרות. בשביתה הכללית לא השתתף איש. הם עושים עכשיו מאמצים להכניס פועלים ערבים חדשים, והם שומרים על עמדתם ברכבת. בירושלם היו 6=7 חברים ערבים ששלמו כל הזמן מסים, בסניף היו כשלשים ערבים, כמספר היהודים, לפני חצי שנה החלו לארגן סקציה ערבית והיו בה - 32 איש, ושחמו מס גרוש מלירה משכורת חדשו ת. דרשו פתיחת קלוב ולמוד קריאה וכחיבה. בינתיים הניעו המאורעות. אתרי זה לא שולמו מסים, לא ע"י יהודים ולא {0081-121} ע"י ערבים. בערב יום הכפורים קראו החברים הערבים את פניני ואמרו לו שרוצים לבטל את ההסתדרות. מחברי הועד התנגדו שנים . לפירוק ואחד היה בעד הפירוק (הריס) ורצה גם למסור כסף המסים לאיזה מוסד. פניני הודיע לו שאין לו רש ות לכך, ואז החזירו כסף המסים לחברים. אחר-כך באו שבעה חברים מושלימים והכניסו כסף המסים. הנוצרים לא, מלבד יוני אחד. שמש א דין, צרקסי הנין על שכונה יהודית, ומאחר המאורעות חדל לבקר במסגד כי שם באים עם נשק ומטיפים לפרעות. עכשיו יש תשעה ערבים בהסתדרות, הםמתנגדים לחטיבה מיוחדת, כי הם אינם יודעים לנהל בעצמם. הם דורשים בעיקר למוד קרוא וכתוב. בלוד באו ערבים אחדים מושלימים לאברהים לחדש פעולת הארגון. נם פה מנהלים הנוצרים פעולת הסתה. בטרפיק של הדואר מרוכזים האינטלגנטים הערבים , . בעיקר נוצרים, וכל אלה גילו בשעת המאורעות אקטיביות רבה בהסתה ועזרה לפרעות. נג'ת איובי, Test clers (חברו של גולד בעבודה) . נידון לששה חדשים על פרסום עלילות שוא. עמר כל הזמן בקשר עם "כרמל" ועוד, מסר להם כל הידיעות שהגיעו לאזנו בטליפון (הוא מרכז חבור הטליפונים בין הערים). הפקידים הערבים עכבו כל הטלגרמות של הנה"צ ועוד, והטלגרמות למופתי ועוד שלחו בהקדם האפשרי. נסו גם להכשיל את העובדים היהודים. שני קונים ערבים נתפסו כשהעמידו כאמצע השדה טליפונים בשביל לתפוס את השיחות. הפועלים שעובדים יתד עם היהודים לא השתתפו בפרעות, להיפך התאמצו להגן. בירושלם היה ה"טסט קלרק" רק יהודי. {0081-122} החלט להקציב לשלשה חדשים סכום 9 לא"י, 3 לא"י לחודש. בשביל מזכיר ערבי שיקשר את הסניף היהודי והערב, בחיפה. המרכז דורש הקצבה של 5 לא"י בשביל הוצאת עלון ערבי על המצב ברכבת על פעולת המרכז ועל פועלי הרכבת במאורעות. המזכירות תדון על זאת בימים הקרובים. מצב הסתדרות פועלי הרכבת הולך ורע. אין פעולה. אין החבר רואה ברכה בחברותו. הזיקה נתלשת. למרכז אין אמצעים. התקציב שקבע ועד הפועל אינו מספיק, ההכנסה מהחברים 4 לא."' נחוץ בשביל פעולה מסודרת 24 - 22 לא"' לחודש. בלעדי הסכום הזה יהיו מוכרחים להפסיק את הפעולה, הודענו שאין כל צל של תקוה שהוה"פ יגדיל אף בפרוטה את ההקצבה. אם בלי כך אין המרכז יכל להתקיים - מוכרח המרכז להתבטל. הוה"פ ידון על סדור הפעולה לאחר שמרכז פועלי הרכבת יציעו לו הצעות שאינם כרוכות בהגדלת ההקצבה. המצב הכללי ברכבת מביא לידי התמעטות הפועלים העברים ברכבת. לא היתה דאגה להכנסת פועלים חדשים, אם כי היו הזדמניות, יש צורך להתקשר עם פקידים שיש בכוחם להכניס פועלים, יש להפעיל את הוה"ל. גם בדואר אין רבוי יהודים, אם כי אין התמעטות. יש הוראות לבלי הרבות יהודים למעלה ממכסה ידועה. בעובדים הארעיים יש התמעטות יהודים, כי התנאים פה רעים. {0081-123} עבודת הנמל תחייב הרחבת עבודת הרכבת ויש להתראות עם מושלי בענין זה.