יומנים > יומן - מלא 20/10/1952

{P001} {0027-40} 20.10.52, יום ב' א' חשוון יצאתי הבוקר לבני ברק לפגישה עם חזון איש. העתונים שוו לביקור ערך סנסציוני, ומצאתי בדרך וסביב ביתו קהל. קהל חסידיו חיכו בחוץ ובחדרים הקרובים. אתי נכנס רק יצחק נבון. העמדתי לפניו השאלה אשר עד כה לא קיבלתי עליה תשובה מספיקה ממכרי האדוקים. בחו"ל לא היה היהודי תלוי בכלל היהודי. הגוי היה מוציא לחם מהאדמה, והיהודי היה קונה אותו. הגוי עשה החקים, והיהודי נשמע או לא שמע לו. לא היה שלטון הכלל היהודי על היהודים, והיהודי באמריקא למשל אינו תלוי במאום בצבור היהודי. מאז קום המדינה נוצר מצב חדש שלא היה {0027-41} אלפים שנה. היהודים מוכרחים להתפרנס זה מזה" - הוקם משק לאומי. היהודים מקימים שלטון ועושים חוקים לעצמם, וכל פרט יהודי תלוי בכלל. אנו מפולגים, לפי כמה סימנים, לענין שלפנינו אנו מפולגים לפי יחסינו למסורת הדתית. יש יהודים כמוך וכמוני. איך נחיה יחד? איך נהווה יחידה? "חזון איש" הקשיב בבת צחוק קלה ופיקחת. יש לו פנים וענינים של איש רוח. ישבנו לידשולחן ריק בחדר שיש בו מטה וארון-ספרים. הוא ענה תחילה שהוא מאמין שיבוא יום וכלנו נהיה בדעה אחת ולא תהיה שאלה. שאלתיו: נניח, אבל עד אז? עד אז? מדוע מוכרח בחור צעיר לעבוד בשבת דווקא ליד ביתי? מדוע לא יכלים גם אתם לשמור שבת - כלום זה מזיק? אמרתי גם אנו מוקירים השבת, ורוצים בעונג שבת, אבל תפיסתנו שונה. למשל אם אני טרוד בעבודה כל השבוע אני רוצה בשבת לטפל בפרחים שעל ידי ביתי, או לעשות דבר אחר שיש בו הרחבת הדעת, אם כי זה נגד השולחן ערוך. והן לא יתכן שתאנסו אותנו. אמר הדבר יסתדר, לפי שעה ינהג כל אחד כלבו. אמרתי אין זו תשובה הולמת. יש דבר שנוגע לכלל. יש שאלת קיום, יש פיקוח נפש. כלום אינו מודה שאהבת ישראל קודמת לכל? אמר אמנם אהבת ישראל ואהבת התורה נראות כשני דברים, כמו שכל שאר הדברים נראים לנו כאילו נפרדים זה מזה, אבל בראיה עליונה הם מהוים אחדות, ואין ישראל בלי תורה ואין תורה בלי ישראל, ולכן אין השאלה אם אהבת ישראל קודמת לאהבת התורה מתעוררת כלל אליבא דידיה. {0027-42} ואשר לפיקוח נפש יש לבדוק המסיבות. לבסוף גמר דבריו בהנחה בלתי מפורכת: יש דברים שנמסור עליהם נפשנו; אנחנו אולי מעטים, אבל כשנמסור נפשנו נהיה חזקים, ולא יהיה כוח שיתגבר עלינו. דיבר כל הזמן ברוח טובה ורבת צחוק, בלי זעם קנאי, אם כי בלי ספק יש בו נימה קנאית, אם כי סמויה מן העין. השיחה ארכה כחמשים רגע. משם לקח אותי ראש עירית בני ברק מורגנשטרן לבית העיריה ונתקיימה מסיבה בהשתתפות כל חברי מועצת העיריה, ממפ"מ עד נציגי האגודה. חזרתי לירושלים באחת.