יומנים > יומן - מלא 21/05/1966

{0202-56} 21.5.66 כשקמתי הבוקר הפתיעה אותי פוליה בספור כי רננה כבר ילדה אחמול בערב ילד - משקלו קילו וחצי הוא נמצא באינקובטור, כי אינו מסוגל עדיין לנשום בעצמו ונותים לו חמצן. ניגשנו מיד לאסותא - דוליק לא נמצא אז - ומצאנו את רננה במצב רוח טוב. היא כמעט לא הרגישה כל כאב והיא מוכנה אפילו היום לקום. מטפל בה ד"ר גולדברג. פוליה ראתה את הילד והיא מתפעלת מטוב מראהו. הוא ארוך (דומה כנראה לדוליק) הייתי מוכרח לשוב הביתה כי . צריכים לבוא אצלי השגריר הפרסי, הארגנטינאי ואחר כך פולס. בעשר בא אצלי הציר הפרסי - לא שגריר פורמלי, כי אין לנו קשרים דיפלמטיים עם פרס, וסיפר לי על ההתפתחויות בפרס - הם קוראים ללשונם פרסי, ולא איראני, אבל הארץ נקראה איריון גם בימי קדם - ושיבח העזרה שאנשינו נותנים לפתוח החקלאות. יחסיהם עם רוסיה הוטבו. לדבריו גם האפגאנים ואפילו הקורדים מדברים פרסית, הקורדים קצת דיאלאקט שונה, אבל אפגאנים פרסית טהורה. {0202-57} אחריו בא הארגנטיני - יהודי שנולד אמנם בארגנטינה, אבל הוריו היו מתישבים באדמת ברון הירש. שמו אדולפו (זאב) גס. הוא רוצה שאבוא לארגנטינה. אמרתי לו מדוע קשה לי לבוא לארץ שאיני יודע לשונה. הם הולכים להקים פה בית ארגנטינא. אמרתי שלמען השם אל יבנו בת"א אלא בירושלים. הוא טוען בירושלים אין קלוב של גולף. אמרתי לו יסמוך על תדי - יבנה גם קלוב לגולף. - באחת עשרה וחצי הגיע השגריר הגרמני ואשתו. בנו, ברוסטיאן, הלומד משפטים בפריבורג רוצה לבוא לחדשיים, עם ידיו צעיר צרפתי, לעבוד באחד המשקים בארץ במשך ששה שבועות. אמרתי לו שיבואו לשדה בוקר, יעבדו אצלנו ארבעה שבועות, אחר כך ילכו לעבוד שבועיים בצפון, או באפיקים - אם כי אני חושש ששם יהיה יותר מדי קר - או באילת השחר. הוא היה מרוצה מאוד להצעה זו. הוא סבור שיום שהותו של אדנאור בשדה בוקר היה המאושר ביותר בבקורו בארץ. ואשר לגמר המו"מ הכלכלי - נגמר בכי טוב. שאלתי אין לו עוד כל קשר עם פיתוח הנגב? לא, כי כך רצתה ממשלתנו. הכסף נועד לטלפונים, לשיכון, לפיתוח תעשיה זעירה. בגרמניה ישמחסור של פועלים אם כי יש להם 1.3 מיליון של פועלים איטלקים, ספרדים, יוונים וערבים. אבל יש הרבה תעשיות שחסרים להם בכל זאת פועלים, השכר הממוצע של פועל הוא 200 דולר לחודש, אבל כוח . הקניה של דולר בגרמניה הוא כפול על זה שבאמריקה, אם כי באופן רשמי דולר הוא 4 מרק. - מצאתי הבוקר דברי לוי אשכול על שיחתו עםאדנאור בשבועון "במחנה" 19.4.66: "יש גם דברים כתובים, ויש גם התרשמויות. אני יכל להעיד מה היו הרשמים הטריים של בן- גוריון ושל האנשים שילוו אוחו, בשובם מן השיחה עם אדנאור בארה"ב: דובר על 500 מיליון דולר לעשר שנים. ראיה לכך, שבמשך 3 שנים קיבלנו על חשבון זה את החלק המתאים: פעמם או פעמים ' קיבלנו על חשבון זה אח החלק המתאים: פעם או פעמים קיבלנו 50 מיליון דולר, ובפעם אחרת הם אמרו שהם רוצים לחלק את הסכום ל-12 תשלומין במקום 10. בהתאם לכך קבלנו 40 מיליון דולר באותה שנה. ישנה חליפת מכתבים, הנמצאים בחלקם בידי האיש שטיפל בכך, דר. שנער ובארכיונים שלנו. כל העובדות והמכתבים האלה יוצרים תמונה בהירה. כאשר היה כאן בירנבך, דובר על כך בשיחות בהן השתתפתי גם אני. לא שמעתי מפיהם איזה שהוא פקפוק בענין הסכום עליו דובר". {0202-58} - בערב הלכנו שוב לבית החולים. ראיתי את הילד - קטן מאוד, אך מגיב בכוח על מה שנעשה סביבו. כשהאחות פתחה האינקובטר שבו הוא מונח ונקתה השמשות - הניע בכוח רגליו . וידיו. אולם העינים סגורות.