1
מתוך
21.06.1936
221882
{P001} {0130-98} 21.6.36 בבוקר בשמונה הגעתי לוורשו - כשהיא סחופת גשם. מיד בתחנה הוברר שלא רק להיום סידרו לי אספות ומסיבות ביד נדיבה, אלא גם למתר. "הוויכוח" עודד כמובן את הרוחות. - מועצת המפלגות שנקראה לעשר הבוקר הפכה לאספה המונית. כונסה באולם בית הכנסת טלומצקי. עמדתי על התוצאות הכלכליות של המהומות ועל צרכי ההגנה. אחרי מסרו באי -כוח המפלגות הצהרות. רייס בשם הפועלים, הרב ניסנבום בשם מזרחי, הינדס בשם הכלליים, גוטליב בשם "עת לבנות", מי שהוא בשם מדינת היהודים ובחור צעיר (עברית) בשם השומר הצעיר. שתי ההצהרות האחרונות נאמרו מן הכתב - {0130-99} ובנוסח של אופוזיציה שידעה הכל מראש, שהזהירה ולא שמעו לה - ושאילו היו רק מוסרים לה לנהל הענינים היה הכל בא על מקומו בשלום. הגרועה בין שתי ההצהרות הללו היתה זו של השה"צ: בה היו כל תמרוקי הקבוץ הארצי - נייטרליזציה של א"י, אחוות העמים, ארגון משותף, - בושתי וחמלתי ונדתי בשמעי את הגרה העלובה הזאת שהספיקה כבר לטמטם בכל רחבי הגולה את הילדים והנערים בנייטרליזציה של א"י כתרופה המהפכנית לסכנת הכליון של מלחמת עולם חדשה. בארבע אחרי הצהרים - אספה פומבית בנובושצי. דברתי על פשר המלחמה, על יחסינו עם הערבים והאנגלים. - היתה זו אספה ענקית כאשר לא היתה לי עוד בוורשו. האולם ויציעיו היו גדושים וצפופים. באספה שלפני הצהרים החליטו על מגבית בצדון. לפני האספה אמרתי להם שאם אינם בטוחים בהצלחה מוטב שלא יכריזו על מגבית - ועפ"כ הכריזו. אין לי בטחון שיצליחו. -בערב - מועצת המפלגה. שאלות ותשובות. אחריות המפלגה ותכסיסיה - בתור מפלגת-רוב. {0130-100} - באחת עשרה - בנשף הפרדה של החבורה הראשונה (150 איש) מהסרטיפיקטים החדשים. העירותי לבחורים בכמה דם וקרבנות עלו סרטיפיקטים אלה שנימסרו להם הפעם - ולמה זה מחייב אותם. - משה מבקשני טלגרפית לטפל בפלקור. מסופקני אם יתכן הדבר - לאחר שיום מחר תפוס כולו, וביום השלישי בבוקר אני חוזר ללונדון.