1
מתוך
מקומות:
England
Jerusalem
Shefer
United States
H̠ever
Paris
Barak
France
השימוש בתצלום בכפוף לחוק זכויות יוצרים, תשס"ח-2007
21.08.1958
220464
{P001} {0008-57} 21.8.58, יום ה' פלדנקרייז בדק את עמוס, הוא אינו סבור ששיתוקו הוא פרי נפילה מהעריסה כפי שסיפר השין בגמר החידון בירושלים. היד אין לה תקנה, ולדעתו מוטב לכרות הכף השבורה ולהתאים פרוטיסה. את דיבורו הוא מאמין כי אפשר לשפר, אם כי אינו בטוח שאפשר לתקנו כהלכה. היו לי היום שתי משלחות: בבוקר משלחת יהודי בריטניה לפני ישיבת המטה, בערב - משלחת אנשי הוולפר פונדס בראשות אבלס. בישיבת המטה הודיע לי חיים סופית, כי לא יוכל לעבוד יחד עם צור [ ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ...] {0008-58} [ ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ...] [ ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ...] נראה לי שהוא מפריז - אבל אינו רואה אפשרות להטיל עליו לעבוד יחד עם חבר שאין לו אימון בו. בערב שיחה ארוכה עם אנשי אבלס. לפני ימים אחדים נפגשנו כבר - ואז אני הצגתי להם שאלות על טיב יהדותם וטיב יהודות יהודי אמריקה. כשאמרו לי "מורשת משותפת" שאלתי אותם מהי - ולא היתה להם תשובה; קיבלו תשובתי שעיקר המורשה היא התנך, ויהודי שאינו לומד התנך במקורו קרוע למעשה מהמורשה היקרה ביותר שלנו. הערב נתתי להם לשאול ואני הייתי העונה. לאחר שנתברר שההצעה היחידה שתעמוד להצבעה בעצרת או"מ היא הצעת מדינות ערב טלגרפתי לאבן שישבקר רשות הדיבור לפני ההצבעה וישאל אם ההתחייבות כלפי מדינות אחרות חלה גם על יחסי ישראל - ערב ואם בהכחלטה זו מסתיים טיעון מצב מלחמה נגד ישראל ויש נכונות מטעם מדינות ערב לסידור יחסיהם עם ישראל בהתאם למגילת או"מ. אם יקבל תשובה חיובית - יצביע בעד החחלטה, אם לא יקבל תשובה - ימנע מהצבעה ויוקיעו הרמאות שיש בהחלטה. אבן ענה כי ההחלטה כוללת פסוק על עצמאותן ושלמותן של כל חברות או"מ ואין ליצור רושם כאילו אין אנו כלולים. עניתי לו כי יש ערך לשאלתנו גם אם הערבים לא יענו - אבל אני מניח לו להכריע על התנהגותו, כי מרחוק אין לדעת הסיטואציה על כל פרטיה. אח"כ נתקבל מברק מאבן עי אחרי הרהור נוסף והתיעצות נדמה לו כי רצוי שנבהיר עמדתנו לפני ההצבעה כדי שלא יוכל מישהו לטעון שלא ניתנה הזדמנות לערבים להבהיר כוונתם החיובית. במברק שבא אח"כ מודיע אבן כי נציג סודן, {0008-59} שהופיע כיוזם ההחלטה, נתן פירוש רחב ביותר להחלטה כחלה על כל חברי או"מ. לקראת ההצבעה רבו ההפצרות של ידידים ובתוכם צרפת, תרכיה ואוסטרליה שלא נפריע לאחדות ההצבעה.