יומנים > יומן - מלא 21/12/1949

{P001} {0052-87} 21.12.49, יום ד' א' טבת בא אצלי מ"מ הפטריארך הארמני בירושלים, בלווית נזיר יוסף אבריאן מיפו ומתורגמן. מ"מ בא לברך אותי ולבקש על שחרור רכוש הכנסיה הארמנית - כי בה תלוי קיום העדה. יש להם נכסים בירושלים (הכניסו כ30.000- ל"י לשנה), ביפו (10,000 ל"י), ברמלה ובחיפה. הפטריארך שחת נתקבל כבר אצל הנשיא, {0052-88} מבקש גם להתיר למשפחות נפרדות להתאחד. יש כ600- נפש בעבר הירדן, בסוריה, ובלבנון. הגיש כבר רשימה לפלמון. הניח לי תזכיר. הבטחתי לעיין בבקשתו. - באו אצלי משה ירון (ריינולד), וקרקובי. יש לדעתם כוחות תרבות, אבל מפוזרים ורבים נתונים לעבודות אחרות. ירון מציין רב-סרן מרדכי גינדמן, המשמש במודיעין (לעניני ערבים) במטכל, יהושע לבל - רב סרן אף הוא, מפקד גדנע בירושלים. סרן נתנאל לורך, היה בבריגדה, תלמיד האוניוורסיטה, עבד בגדנע, חתם על שנה בצבא קבע. קרקובי יגיש לי רשימה של מדריכים ואנשי רוח מהאוניוורסיטה, מהוראה ומהצבא - נכנס אותם ונברר דרכי הפעולה של אנשי רוח. משה ירון בעצמו בינתיים עזב הצבא ומדריך צעירי חו"ל שבאים לשנה ארצה. ביאנואר עומדים לבוא עוד 80 - מצרפת, מאנגליה, מדרום אפריקה. - אה"צ שיחה עת באי כוח הגופים ההתישבותיים: השה"צ, הקה"מ, חס"ק, המושבים. יגאל ואנכי ושאול דרשנו מחס לחייב חבריהם להשאר בצבא. השה"צ נתן תשובה מניחה הדעת פחות או יותר. שכטר וויניה כהן (מטעם הקה"מ ענו בקינטורים ובטענות. אסף מהמושבים דרש מאתנו להכנס לפוליזניה של המושב. קדיש סיפר על תלאות דגניה ב'. הסכמתי לתביעת רוזן (השה"צ) שתתקיים פגישה שניה לבירור שתוף הגופים בשאלות הצבא בכלל. - מסע הלפידים הנהדר - הופרה שמחתי ע"י הגשם והרוח. בארבע וחצי יצאתי עס יגאל - למרות הגשם - לגבעת הרצל, אבל בדרך פגשנו כבר התהלוכה חוזרת לירושלים רטובה מגשמים, אבל מצב הרוח היה מרומם. {0052-89} - בערב באה רבקה וויינשטיין וקראה אותי לכנוס גדנע באוריון. מצב רוחם מרומם למרות הגשם. לא יכלתי שלא למלא בקשתה. אמרתי לחבריא (האולם היה מלא מפה לפה): אני מקווה שהגשם לא הפר שמהחכם היום, כי משנה-שמחה היה לנו חג החנוכה השנה. זכרנו ברהשי תודה וגאון מפעלי הגבורה של החשמנואים. ונתכנסנו בירושלים שנעשתה שוב בירת ישראל. הלפיד שנדלק מחדש בכל קצות הארץ והורץ לירושלים המשוחררת - כל גשמי- זעף ורוחות סוערים לא יוכלו לו - כי אין זה לפיד הנישא על קצה מוט, אלא דולק הוא בלבבות של עם עולם, ואש-תמידו נמסרת מדור לדור, מאות יהושע בן- נון, מלכי יהודה וגבורי המכבים, ואף פעם לא דלק ביתר אונים מאשר בימינו אלה. גדולות היו עלילות החשמונאים לפני כאלפים ומאתיים שנה, לא יותר קטנים הם מפעלי הגבורה של צבא הגנה לישראל בימינו. אולם היום הגדול, יום הנצורות, עוד לפנינו, והוא מחכה לכם - נוער יהודי חלוצי. מכס תידרש לא רק גבורת מלחמה אם יבוא שוב צר ואויב בשערי המולדת, אלא גבורה יותר גדולה ונערצה: גבורת יצירה ועבודה. מכל האויבים שיש לעם היהודי בארצו ולמדינת ישראל - השממה היא השונא הגדול והנורא ביותר. אויב זה עליכם להשמיד ללא רחמים ולמחות זכרו מעל פני האדמה. רק אם כל אדמותינו יופרחו, כל הרי ירושלים והגליל יעטפו עצים, ערבות הנגב ינובו ויפרו ורשת כפרים עברים תתפשט ותקיף כל הארץ ממטולה ועד אילת ומגדות הירדן עד חוף ים התיכון - ישכון ישראל לבטח, ולפיד הגבורה העליונה, לפיד האדם העובד והיוצר, יבהיק מסוף הארץ ועד סופה. {0052-90} תשאו באמונה לפיד זה - לאורו נביע לנצחון הסופי.