1
מתוך
22.01.1962
225302
{P001} {0194-17} 22.1.62 [ חסוי ] - יצחק שואל. מה.ח מבקש מחושי לשחרר עובד שלו לארגן חגיגות בברזוויל. יצחק ביקש ממנו אחמול בשמי - אמר שלא יוכל חשרר. אמרתי שאני לא אפנה אליו,יחפשו איש אחר. בני בדים מקיימים פה ועידה עולמיח בעוד כ6-5- שבועות, בקשו השתתפותי. אמרתי אשתתף, אס משהו לא ימנע. גם יהודי דרום אפריקה מחכנסים ומבקשים השתתפותי - אמנע. ביום ה' ועידת הדסה. רוז הלפרין ביקשה מיצחק שאדבר עברית ואנגלית. אמרתי שאדבר עברית על הדסה, ואדבר אנגלית - אל נשי הדסה. (על הדסה: תנועה של מפעלי-ברכה: בריאות, עלית נוער, קשר של ממש עם הארץ, ארגון הנשים הכי גדול בעם, וארגון יהודי הכי גדול באה"ב). אל הדסה: ללכת בדרכי היוצרת והמנהיגה הגדולה של הדסה. הנרייטה סולד. לא הסתפקה במפעלים של הדסה ככל שאר החברות - אלא היתה מעורה בתרבות העברית (הלשון, התנ"ך העברי) והיתה חלוצה. איני דורש משלוש מאות חברות הדסה שידעו עברית כהנרייטה סולד ויעלו בעצמן לארץ אבל אם עליהן לראות החינוך העברי כיסוד שעליו בנוי ובו תלוי קיום היהודים בגולה. - ולכן לתת לבניהם ולנכדיהם חינוך עברי, וחלוציות בתפארת האדם ולעשות חוק שלפחות אחד מצעירי המשפחה יעלה ארצה - ומבלי קשר אישי לישראל ע"י ביקורים.