יומנים > יומן - מלא 22/01/1968

{0205-05} 22.1.68, יום ב' יצאתי הבוקר לירושלים לישיבת ועד שוחרי האוניברסיטה. פתח גוסטב לוי, אחריו דיבר אילת הפורש מנשיאות האוניברסיטה על הקשיים הכספיים של האוניברסיטה, ואחריו רוטנשטריך. היו"ר גוסטב לוי ניגש אלי ושאל אם אהיה מוכן להגיד משהו. הייתי מוכן לדבר, ומשום כך באתי לישיבה. התפלאתי על הקימה ומחיאות הכפים שבהן פגשו כניסתי לאולם הישיבות. דובר על המשגה שנעשה במשך שבעת החדשים לאחר שחרור ירושלים - שלא העבירו מיד חלק של האוניברסיטה להר הצופים, ביחוד מחלקות הומניסטיות שאינן זקוקות למעבדות. לא צריך {0205-06} -- {0205-06} לחכות עד שיבנו דירות מרווחות כי למדנו עוד בימי המנדט להקים ישוב במשך לילה - במקום שהממשלה לא הרשתה לנו להתישב. הנצחון הצבאי לבדו אינו מבטיח פרי הנצחון, רק ממעשים שבאים אחר כך מבטיחים הנצחון. לא רק הגדה וגולן לא מובטח עדיין (בלי התישבות מהירה) אלא אפילו ירושלים. ישוב גדל מסביב לירושלים העתיקה - מצפון, ממזרח ומדרום יבטיח ירושלים ויעלה כבוד האוניברסיטה בארץ ובעולם.ויש להעביר מיד אלפי סטודנטים ומאות פרופסורים. בגמר דברי ניגש אצלי רוטנשטרייך ואמר לי שרצו לעשות זאת מיד לאחר הכיבוש אבל הפרופסורים הפריעו. הזמנתיו לבקר אצלי בשדה בוקר והוא הבטיח לבוא. אחר כך ניגשתי לכנסת. כשנכנסתי דיבר בהיר (רפי) על הויכוח על התקציב. הייתי צריך לדבר עם ספיר וזיאמה על הוצאות הגן וביה"ס היסודי בשדה בוקר, כשנכנסתי למזנון מצאתי שניהם יחד. כשאמרתי להם מה התלונה - תשלומי הורים מהמדרשה 75 ל"י לחודש בעד לימוד בגן ובב"ס יסודי בשדה בוקר, שזה נגד חוק חינוך חובה, ודווקא הוטל "קנס" זה על חלוצי נגב - הודיעו שניהם מיד (ספיר וזיאמה) שהם לוקחים על עצמם כל ההוצאות. אני נתבקשתי מרפי ושמוליק להקל על ההורים - לא 75 ל"י לחודש אלא רק 50. אני דרשתי שלא ישלמו אף פרוטה ספיר וזיאמה הסכימו מיד. שוחחתי עוד קצרות עם בגין, שמעון, אלמוגי ודבורה נצר - וחזרתי בערב לשדה בוקר.